עמדה: ויתור על מע"מ 0% תמורת ריצפת ריבית משכנתאות

הפרדת ריבית הבסיס בשוק המשכנתאות מריבית הבסיס במשק תאפשר גם להמשיך לתמוך ביצוא וגם להחזיר את שוק הנדל"ן לשפיות ■ כל מה שצריך זה אומץ ופתיחות מחשבתית מצד בנק ישראל והאוצר ■ דעה / עדי בן ישראל

יאיר לפיד / צילום: איל יצהר
יאיר לפיד / צילום: איל יצהר

שר האוצר, יאיר לפיד, הוא הפוליטיקאי שנמצא היום במשבר הכי בולט לעין. לפיד, מטאור פוליטי שכבש את הכנסת עם 19 מנדטים, צונח לאחרונה בסקרים לאחר שקומם עליו רבים עם תוכנית מע"מ 0% והתעמת (והתפייס) עם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. כעת נאלץ לפיד להתמודד גם עם רה"מ בנימין "הביטחון קודם לכל" נתניהו, שיגיש למשלם המסים הישראלי חשבון שמן מאוד כדי לממן את דרישות מערכת הביטחון, על אפו וחמתו של שר האוצר.

עם זאת, ייתכן כי ישנה דרך שבה לפיד יכול לנצל את המשבר ולהפוך אותו לסיפור הצלחה של ממש. ללפיד יש קלף חזק מאוד ביד: תוכנית מע"מ 0%. הנגידה פלוג הייתה מאוד רוצה לראות את התוכנית נזרקת לפח וכך גם פוליטיקאים מימין ומשמאל. אם יש דבר אחד שלפיד "הצליח" בו, זה לייצר קונצנזוס סביב ההתנגדות למע"מ 0%. במדינה כמו שלנו זה לא טריוויאלי.

קשה מאוד ללפיד לסגת מהתוכנית. בהיעדר הישגים פוליטיים ובהינתן הצניחה בסקרים, הטבת המע"מ היא ה"גזר" המוחשי היחיד שלפיד יכול להציג לבוחריו... אלא אם כן הוא ימיר את הטבת המע"מ ב"גזר" אחר לציבור רוכשי הדירות, כזה שלא יעלה למדינה אגורה מבחינה תקציבית, יהיה הגיוני יותר מבחינה כלכלית ואפילו יוביל להורדה בת-קיימא של מחירי הדירות באופן מהיר וחד.

לפיד צריך לזנוח את תוכנית מע"מ 0% ולדרוש במקומה קביעת ריצפה לריבית המשכנתאות, מעין סף גבוה יחסית ברמות אותן ראינו ערב המשבר הכלכלי הגדול שפרץ לקראת סוף שנת 2007. ריבית בנק ישראל עמדה אז על יותר מ-5% והיקפי המשכנתאות היו נמוכים ביותר מ-50% מכפי שנהוג היום (כיוון שריבית הפריים עמדה על 6.5% ויותר). מאז, כידוע, הריבית ירדה בהדרגה, היקפי המשכנתאות עלו ומחירי הדירות התנפחו.

זה לא המקום להרחיב על האחריות הרבה של הריבית במשק לזינוק במחירי הדירות. אלפי (אם לא רבבות) מילים נכתבו על כך בשנים האחרונות; גרפים רבים הוצגו; אינספור טיעונים הועלו. השורה התחתונה ברורה לכל אדם ולא ניתן להתכחש לה: הריבית הנמוכה תדלקה וממשיכה לתדלק את מחירי הדירות.

מכיוון שהשכר במשק עלה בשיעור זניח ובטל בשישים בהשוואה לזינוק האדיר בהיקפי המשכנתאות בשנים האחרונות, הרי שהריבית הנמוכה אפשרה לנוטלי המשכנתאות לקחת על עצמם הלוואות הרבה יותר גדולות לטווחים יותר ארוכים ו"ליהנות" מהחזרים חודשיים דומים פחות או יותר לאלה שהיה נהוג לפני גל העליות הגדול במחירי שהחל באמצע 2007.

ריבית משכנתאות נורמלית בזמנים לא נורמליים

אם הריבית היא אם כל חטאת בשוק הדיור הישראלי, הריבית היא גם זו שתפתור את הבעיה. בנק ישראל העדיף בשנים האחרונות במעשים וגם בדיבורים את היצוא על פני הדיור. נקודת השבר הנוכחית מאפשרת ללפיד לשנות את המצב. לפיד צריך לומר לפלוג: אני אוותר על תוכנית 0% מע"מ ואפילו אסכים להעלאות מסים, ובתמורה בנק ישראל יבצע הפרדה של ריבית המשכנתאות מריבית הבסיס במשק ויקבע רף מינימלי של, נניח, 5% ריבית בסיס בשוק המשכנתאות לבדו. מדוע 5%? שוב, זו הרמה שהייתה נהוגה בתקופה שלפני המשבר הגדול, וזו כנראה פחות או יותר הרמה אליה מתייחס בנק ישראל כשהוא מדבר על "ריבית נורמלית". כן, למי שמתקשה לעקוב, הכלכלה העולמית והישראלית עדיין לא בזמנים נורמליים.

ומה יקרה אם פלוג לא תסכים? במקרה זה, לפיד יכול לגלות את אותה מידת נחישות שהוא מגלה כעת עם תוכנית מע"מ ולנסות למצוא את המסגרת המשפטית בה ניתן לקבוע בחוק שער ריצפה לריבית המשכנתאות במשק, ולפעול להעברת חקיקה בכנסת בנושא.

והריבים הפוליטיים? ובכן, קשה לראות את חברי הכנסת מתנגדים למהלך כזה, שיוזיל בוודאות את הדירות באפס עלות תקציבית. חבר כנסת שירים ידו נגד המהלך יצטייר באופן ברור כמי שפועל נגד האינטרס הציבורי של הוזלת הדיור, וישלם מחיר פוליטי כבד.

לכל אלה המצקצקים ומתחילים להזדעק ולהגן על השוק החופשי, אנא קחו צעד אחורה ותנשמו עמוק: שוק הנדל"ן הישראלי הוא הדבר הכי רחוק מחופשי. זו פיקציה, אין שוק חופשי בדיור. זהו שוק שנשלט ע"י ממשלת ישראל הן בצד הביקוש (בנק ישראל קובע את ריבית המשכנתאות) והן בצד ההיצע (רשות מקרקעי ישראל היא מונופול על הקרקעות). נחזור על זה שוב: אין שוק חופשי בנדל"ן, ולפיכך חובה על הממשלה שניפחה את מחירי הדירות כדי לגרוף עשרות מיליארדי שקלים במסים להתערב, והפעם למען הציבור.

פתרון קסם

קביעת ריצפה לריבית המשכנתאות במשק תציל את רוכשי הדירות הבאים מנטילת הלוואות עתק כדי לממן רכישת דירה, שישעבדו חייהם ל-4 קירות. היא גם תוריד בשיעור חד את מחירי הדירות ובמהירות מעוררת פליאה. כמובן שאין להחיל את אותה ריצפה באופן רטרואקטיבי על מי שכבר רכש דירות בשנים האחרונות והקפצת הריבית בפתאומיות תעמיד אותו בפני החזרים חודשיים גבוהים שמשקי בית רבים לא יוכלו לעמוד בהם (את הפצצה הזו נצטרך לפרק ביום מן הימים, אבל די לצרה בשעתה).

ללפיד יש הזדמנות פז לרדת מהעץ הגבוה שטיפס עליו, להשתיק את המבקרים ומעל לכל להיזכר בעיני הבוחרים כאביר על הסוס הלבן שהפיל את מחירי הדיור ואפשר לישראלי הממוצע לקנות דירה במחיר שפוי ומספר דו-ספרתי של חודשי משכורת פר מחיר דירה. הוא גם יוכל לבדל עצמו מרה"מ נתניהו, "מר ביטחון" שמתכוון להיענות באופן עיוור לדרישות משרד הביטחון באמצעות הטלת גזירות קשות על משלם המסים.

מבחינת בנק ישראל, הרמת הכפפה הזו תחייב פתיחות מחשבתית ויכולת לקבל החלטה אמיצה וליישמה במהירות. גם כאן לנגידה פלוג יש הזדמנות להוכיח למבקריה שהיא לא מקובעת ולא רק ממשיכה את דרכו של קודמה בתפקיד סטנלי פישר.

הבעיה היחידה שעלולה להיווצר מהמהלך היא פשיטת רגל של קבלנים שקנו קרקעות במחירים גבוהים ונפילה במחירי הדירות תפיל גם אותם. הציניים שבינינו יגידו בוודאי, "תנו להם ליפול ושיאכלו את הדייסה שבישלו". למי שמודאג מהשלכות מקרו-כלכליות על המשק, המדינה יכולה לפרוס רשת ביטחון לאותם קבלנים וככל הנראה העלות למשלם המסים תהיה נמוכה בהרבה מעלות תוכנית מע"מ 0% לאורך השנים.

אז נכון, צריך גם להגדיל את היצע הדירות לאורך זמן. אבל כל עוד ריבית המשכנתאות כ"כ נמוכה והמשקיעים לא מפסיקים לקנות דירות, נראה שאפילו בניית 100 אלף דירות נוספות לא תעזור (למי שהספיק לשכוח: משקיעי הנדל"ן קנו 130 אלף דירות בשנים 2007-2012 ובאותן שנים זינק שיעור משקי הבית שברשותם יותר מדירה אחת מ-2.5% ל-7.9%).

מי שחושב שהגדלת ההיצע (כשתבוא, אם תבוא) תוביל לבדה לירידת מחירים - טועה. הטיפול הדחוף והחשוב ביותר הוא בצד הביקוש, בבהלה של עם ישראל לדירה שנייה או שלישית או רביעית ובעיקר בנכונות ליטול משכנתאות עתק ולהפקיר את עתידו הכלכלי.

הצבת ריצפה לריבית המשכנתאות תשפוך דלי קרח על שוק הנדל"ן ותחזיר את מחירי הדירות לרמות שפויות - ומהר.