"לפצות את תושבי חולון ב-23 מיליון שקל בגין סלילת איילון דרום"

לטענת עיריית חולון, היא חויבה לשלם לתושבים פיצוי בגין ירידת ערך בתיהם - זאת בשעה שעיריות אחרות לא חויבו בכך, אלא משרד התחבורה שילם

פקק באיילון / צילום: תמר מצפי
פקק באיילון / צילום: תמר מצפי

עיריית חולון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון עתרו הבוקר (ב') לבית המשפט לענייניים מינהליים בתל-אביב, בדרישה כי יחייב את משרד התחבורה לשאת בפיצויים בסך 23 מיליון שקל שהעירייה נאלצה לשלם לתושבי העיר שספגו ירידת ערך לבתיהם כתוצאה מסלילת כביש איילון דרום.

לטענת עיריית חולון, בעוד שהיא חויבה לשלם בעצמה את 23 מיליון שקל מתוך הפיצוי הכולל של 70 מיליון שקל שנפסק לתושבי העיר, כל העיריות האחרות שנתיבי איילון חוצים את תחומן - לרבות רמת-השרון, הרצליה, בת-ים וראשון-לציון - לא חויבו כלל בתשלום, ומשרד התחבורה נשא במלוא הפיצוי לתושבים בעצמו.

"עניינה של עתירה זו בהחלטות מפלות, בלתי חוקיות, חסרות סבירות והנגועות בהפרת התחייבויות שלטוניות כתובות, המפרות את זכותן של העותרות לשיפוי מלא... בגין תוכנית לכביש נתיבי איילון", כתבו באי-כוחה של עיריית חולון, עורכי הדין עפר בר-און ותומר גור ממשרד שביט-בר-און-גלאון-צין-יגור ושות'.

לטענת עיריית חולון, כיוון שמשרד התחבורה הוא הגוף שיזם וקידם בפועל את הליכי התכנון של התוכנית וכן ביצע את הקמת הכביש בפועל, בעצמו ובאמצעות זרועו הארוכה, חברת נתיבי איילון - עליו לשאת במלוא הפיצויים שנפסקים לתושבים מכוח תביעות לפי חוקי התכנון והבנייה.

עיריית חולון מדגישה בעתירה כי מאחר שמדובר בפרויקט תשתית לאומי, הנובע מתוכנית מתאר ארצית לכבישים שאין לעירית חולון כל השפעה עליה, אין כל צידוק חוקי לכך שוועדה מקומית כלשהי, הנעדרת גם מקור כספי לתשלום, תישא בנטל הפיצויים הכרוך בסלילתו.

"מתקן תשתית ארצי"

עיריית חולון, כאמור, טוענת גם לאפליה במתן השיפוי, שכן "בשורה ארוכה של מקרים העניקה המדינה שיפוי מלא בגין תוכניות שונות של כביש 20".

כך, למשל, עיריית חולון טוענת בעתירה כי "גם בערים אחרות שבהן בוצעו שני מקטעים של כביש 20 מכוח שתי תוכניות שונות, כגון הרצליה ורמת-השרון, ניתן שיפוי מלא בגין שתי התוכניות גם יחד".

בעירייה מצביעים על חוסר אחידות ועקביות בהחלטות משרד התחבורה, שכן בעוד שבתוכנית א' של נתיבי איילון העניקה לטענתה המדינה לחולון ולבת-ים שיפוי מלא לפיצויים - בתוכנית שבגינה הוגשה העתירה נמנעה המדינה מלהעניק שיפוי דומה, והסתפקה, כאמור, בתשלום חלקי. זאת, כאשר "הכביש הינו מתקן תשתית ארצי, המשרת, בהערכה גסה, כמיליון איש מדי יום (!)... חלק ניכר מכלי הרכב במדינה ומספר יחסי רב של תושבי מחוזות תל-אביב והמרכז".

עיריית חולון מציינת בעתירה כי במהלך משא-ומתן שקיימה בשנתיים האחרונות עם נציגי המדינה, הוענקו לה "התחייבויות שלטוניות", לפיהן חולון לא תקופח לעומת ערים אחרות בהן עובר כביש איילון.

"התחייבויות אלה", נכתב בעתירה, "יצרו הסתמכות אצל העירייה ואצל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון, על כך שמשאבי הפיצוי יוקצו להן מתוך קופת המדינה, ולא מתוך קופותיהן".

לדברי בא-כוחה של חולון, עו"ד עפר בר-און, "המדינה לא יכולה להחליט על הקמתו של פרויקט תשתיות לאומי, להפקיע שטחים ולהביא לירידת ערך בבתי תושבים - ואז לשלוח את חשבון הפיצוי הנובע מהחלטותיה לערים שמושפעות מהפרויקט, במקרה הזה חולון.

"אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יקבל את עמדת העירייה והוועדה המקומית ויחייב את משרד התחבורה להעביר להן את כל כספי הפיצויים ששולמו על-ידן, בדיוק כפי ששילם לכל ועדות התכנון ברשויות האחרות לאורך נתיבי איילון".