ח"כ אייכלר התערב - אך החשוד בהלבנת הון יישאר במעצר

ביהמ"ש הורה להותיר במעצר חשוד במעורבות ברשת הלבנת הון בינלאומית, אף שח"כ ישראל אייכלר הסכים לפקח עליו במעצר-בית בביתו שלו

ישראל אייכלר / צילום: גיל יוחנן
ישראל אייכלר / צילום: גיל יוחנן

גם חבר הכנסת לא הצליח לעזור לחשוד בעבירות הלבנת הון להשתחרר הביתה לחגים: בית משפט השלום בראשון-לציון הורה להותיר במעצר חשוד במעורבות ברשת הלבנת הון בינלאומית, הגם שח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הגיע לבית המשפט והודיע כי הוא מסכים לפקח עליו במעצר-בית בביתו שלו או בכל חלופת מעצר אחרת שתיקבע.

בערר שהגיש החשוד הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי מרכז נטען כי בית משפט השלום כלל לא בחן חלופת מעצר עבור החשוד, הגם שהציג חלופת מעצר "יותר מראויה".

החשוד, ישראל לוי, אדם חרדי ואב ל-8 ילדים קטינים, אשר אשתו מצויה בחודש השמיני להריונה, נעצר על-ידי חוקרי יחידת להב 433, יחד עם 14 חשודים נוספים, במסגרת פרשת הלבנת הון חדשה שנחשפה לפני כשבוע.

הפרשה סובבת סביב חשד לניהול רשת הלבנת הון מקצועית וחובקת-עולם, שפועלת להלבנת כספים שמקורם מסחר בסמים ועבירות פליליות נוספות, בהיקף מאות מיליוני שקלים ובקנה-מידה בינלאומי. ללוי מיוחסות עבירות כלכליות, לכאורה בסכומים גדולים, כמפורט בבקשות המעצר.

בערר שהגיש לוי, באמצעות עורכי הדין יעקב ואורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', נטען כי מתוך 14 עצורים שנעצרו בפרשה לפני כשבוע, שוחררו עד כה 9 עצורים, חלקם למעצר-בית, כאשר לגבי שניים מהם נאמר על-ידי המשטרה כי הם "מדורגים גבוה יותר בהיררכיה של הפרשה". ואולם, לגבי לוי, המוחזק במעצר במתקן המעצר "אוהלי קידר" בדרום, ניתנו כבר שתי החלטות המאריכות את מעצרו.

לטענת עו"ד גולדמן, בהחלטת המעצר השנייה לא בחן בית משפט השלום חלופת מעצר עבור לוי, דבר שמתבקש בנסיבות המקרה, "הן לאור אופי הפרשה והעבירות המיוחסות לעורר - עבירות כלכליות במהותן; הן לאור נסיבותיו האישיות של העורר - אב ל- 8 ילדים קטינים (הבגיר בניהם בן 12) והעובדה שאישתו אמורה ללדת בימים אלה את ילדו התשיעי, ללא עבר פלילי וללא עילת מסוכנות".

עוד נטען בערר על המעצר כי ביום הדיון (6.10.14) התייצבו שני מפקחים פוטנציאליים מטעם החשוד-העצור, אשר אם בית המשפט היה בוחן את "ראויותם" לשמש במסגרת חלופת מעצר - הרי שהיה נוכח שמדובר בחלופת מעצר יותר מראויה.

אותם מפקחים שהתייצבו לסייע לחשוד הם ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), שגר בשכנות לחשוד ומוכן לפקח אישית עליו בבית החשוד או בביתו; וכן הרב אהרון אסטרייכער, מנהל רשת מוסדות חסידי בעלזא ואדריכל ידוע לבתי כנסת בארץ ובעולם, מוסדות אשר בהם לומדים מעל 15,000 תלמידים ומורים, ואשר מתגורר אף הוא בשכנות לחשוד.

לטענת החשוד, במסגרת הערר על הארכת מעצרו, עניינו "נפל בין הכיסאות" במועד הדיון. "מתוך תחושת שליחות ורצון לעזור לשכנם ולבן ישיבתם התייצבו שני המפקחים הנכבדים הללו בבית המשפט ביום 6.10.14, אלא בנסיבות, ביניהן הגשת בקשת מעצר משותפת לכל החשודים (5), לא קיבל כל אחד מהם את יומו במלואו, ולא ניתן היה להראות לבית משפט קמא באיזה חלופת מעצר ראויה מדובר.

"מטבע הדברים, אין דינה של בקשה משותפת, עורכי דין רבים, בני משפחה רבים ורעש אדיר באולם בית המשפט - כדינה של בקשה בודדת וייחודית של חשוד אחד, ואולי כך נעשה הדבר שלא במקרה", נכתב בבקשה.

נזכיר כי לפני כשבוע עצרה יחידת להב 433 (יאח"ה) לפנות בוקר 14 חשודים ועיכבה 7 חשודים נוספים לחקירה בחשד לניהול רשת הלבנת הון מקצועית וחובקת-עולם, שפועלת להלבנת כספים שמקורם מסחר בסמים ועבירות פליליות נוספות, בהיקף מאות מיליוני שקלים ובקנה-מידה בינלאומי. במקביל, ובתיאום עם רשויות האכיפה בארה"ב ואירופה, נעצרו חשודים בחו"ל, ביניהם 8 חשודים בבלגיה.

חקירת הפרשייה החלה לפני כשנה, לאחר שבלהב 433 התקבל מידע בנוגע לרשת הלבנת הון בינלאומית, שמעורבים בה אזרחי ישראל ומדינות אחרות, הפועלת להלבנת כספים שהושגו בעבירות פליליות חמורות.

במשך כשנה ביצעה להב 433 פעילות מודיעינית וחקירתית בישראל ובמדינות נוספות, בהן בלגיה, הולנד, ארה"ב וצרפת, בשיתוף-פעולה עם היחידות המיוחדות במדינות הללו ובליווי נציגי משטרת ישראל בארה"ב ואירופה.

במהלך תקופה זו נערך איסוף סמוי על-ידי כוח המשימה בלהב 433 המתמקד במאבק במלביני הון בשיתוף עם גורמי האכיפה ברשות המסים, יהלום, מכס ומע"מ ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב, וכן בשיתוף רשות לאיסור הלבנת הון ונש"מ.

עם המעבר לשלב הגלוי של החקירה, פשטו חוקרי להב 433 ויחידת יהלום על בתיהם של החשודים בפעולה סימולטנית באזורים שונים בארץ, בהם ראשון-לציון, תל-אביב, מודיעין עילית, ירושלים, בית-שמש ועוד, ועצרו את המעורבים בפרשה. במהלך הפשיטות ביצוע החוקרים חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם, ותפסו מחשבים, כספים ומסמכים.

חלק מהחשודים הם חברי הקהילה החרדית בארץ ובמדינות שונות באירופה. במסגרת החקירה בחנו גם רשויות המס את החשודים וגילו כי חלקם אינם מוכרים כלל לרשויות, ונחשבים למה שמכונה "אנשים שקופים" לגמרי מבחינת רשויות המס - כלומר אנשים ללא תיקים במס הכנסה ולכאורה ללא הכנסות.

חשודים אחרים הם בעלי עסקים המדווחים בארץ על הכנסותיהם, אך מדובר בדיווחים על סכומים נמוכים, שלא שיקפו את רווחיהם מהעמלות שגזרו בעסקאות הלבנת ההון.