כיל עשויה בכלל לשלם פחות למדינה

(עדכון) - כיל מתנגדת גם להמלצות המרוככות: "הוטל עלינו המס הגבוה בעולם, ניאלץ לפטר מאות. לגנוז מיד את ההמלצות או שיהיה משבר בדרום"

יאיר לפיד ואיתן ששינסקי מסיבת עיתונאים  הגשת הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי 2/ צילום: אוריה תדמור
יאיר לפיד ואיתן ששינסקי מסיבת עיתונאים הגשת הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי 2/ צילום: אוריה תדמור

כיל תשלם למדינה פחות מכפי שהיא משלמת היום בעקבות יישום המלצות ועדת ששינסקי 2, כל עוד רווחיותה התפעולית תהיה נמוכה מ-14% - כך עולה מהמצגת שהציגה היום (ב') הוועדה. לעומת זאת, אם רווחיותה של כיל תעלה על 14%, יגדל חלקה של המדינה לעומת החלק הנוכחי.

הסיבה לכך היא שהמס של ששינסקי חל רק החל מרווח של יותר מ-14% בעוד שבמקביל יורד שיעור התמלוגים על האשלג - המקור לכ-80% מרווחי כיל - שעומד כיום על 7.5% בממוצע ל-5%. התמלוגים משולמים על הכנסות בעוד שההיטל החדש משולם רק על הרווח העודף.

לפי ההמלצות שהוגשו היום, חלק המדינה בהכנסות כיל יסתכם ב-48%, זאת לעומת 53% בדוח הביניים. מדובר בפער כספי של 100 מיליון שקל.

להערכת הוועדה, המשמעות הכספית של השינויים שהוכנסו היא צמצום ההכנסות הצפויות למדינה בשיעור של 20% עד 25%, לסכום כולל המוערך בכ-400 מיליון שקל לשנה. חלק המדינה (Government Take) ברווחי כיל ומפיקי אוצרות טבע אחרים (בעיקר נחושת) יעמוד מעתה על 42% עד 56%. חלק המדינה, המבטא את סך המס הכולל, מורכב מתמלוגים בשיעור של 5% המוטלים על המחזור, מס חברות בשיעור של 26.5% וההיטל החדש שינוע בין 25% ל-42%.

השינוי הבולט שהנהיגה הוועדה הוא פיצול מס רווחי היתר שיוטל על תוצרי כרייה לשתי מדרגות. במקום מס של 42% בדוח הביניים, יוטל מס מדורג: מדרגה ראשונה בגובה 25% ומדרגה נוספת של 42%. שינוי משמעותי נוסף הוא העלאת תקרת התשואה המובטחת למפיקי משאבי הטבע - מ-11% בדוח הביניים ל-14%. נתוני הרווחיות שלפיהם יחושב המס יילקחו מהדוחות הכספיים שיגישו מפיקי משאבי הטבע.

בנוסף נקטה הוועדה בשורת צעדים במטרה לצמצם פגיעה במפעלים המייצרים מוצרי המשך שמבוססים על תוצרי הכרייה מים המלח. כך, למשל, ימשיך מס החברות לחול בשיעור מופחת (9%) על אותם מפעלים, ובראשם מפעל המגנזיום ותרכובות ברום. לצורך הבטחת ההפרדה במיסוי תיאלץ כנראה הממשלה לערוך שינויי חקיקה בהוראות מס החברות - זאת בנוסף לחוק המיוחד למיסוי משאבי הטבע שייחקק אם הממשלה תחליט לאמץ את המלצות הוועדה וליישמן.

בנוסף אימצה הוועדה הסדרים פרטניים לגבי מוצרי כרייה שבשימוש כיל. לגבי מפעל תרכובות ברום נקבע מנגנון שיבטיח מחירי העברה נמוכים לתרכובות שיופקו בישראל. הסדר יצירתי נוסף גובש עבור מפעל המגנזיום בעקבות ביקור שערך במקום וירצבורגר, קבע כי הוצאות ייצור הסילבניט - חומר דומה לאשלג המופק כתוצר מתהליכי הייצור במפעל - יוכרו כהוצאה עבור מפעל האשלג הרוכש את הסילבניט ממפעל המגנזיום. התוצאה: מפעל האשלג ייהנה ממגן מס כל עוד מפעל המגנזיום פועל - ובכך ייווצר תמריץ לכיל להבטיח את המשך פעילותו של מפעל המגנזיום.

עיקרון הפרוגרסיביות

במסיבת עיתונאים שכינס האוצר בעקבות הגשת המלצותיה הסופיות של ועדת ששינסקי השנייה לשר האוצר יאיר לפיד הסביר יו"ר הוועדה פרופ' איתן ששינסקי כי העיקרון שהנחה את הוועדה היה פרוגרסיביות.

סגן הממונה על התקציבים אודי אדירי, שריכז את עבודת הוועדה, אמר כי "אם תהיה ירידת מחירים באשלג יכול להיות מצב שההכנסה של המדינה תקטן, אבל בתמונה הכוללת כשמביאים בחשבון גם את הברום והפוספט אני לא רואה מצב שהסך הכול יהיה יותר קטן".

אדירי הוסיף כי "עיקרון הפרוגרסיביות שהנחה אותנו קובע שאם אם החברות מרוויחות הרבה הציבור יקבל הרבה כסף ואם הן מרוויחות מעט - הציבור יקבל פחות". הוא ציין כי יישום מודל ששינסקי במחירי האשלג של 2008 היה מניב למדינה הכנסות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל בעוד שכיום, לאחר הצניחה במחירי האשלג צפוי המודל להכניס רק 400 מיליון שקל.

3 פקידים בכירים במשרדי הממשלה יצאו להגנת כיל והגישו דעת מיעוט בוועדה. ממדובר בנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות אורנה הוזמן-בכור ומנהל מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומית יוסי וירצבורגר - שקראו להקל עוד יותר עם כיל. (לסיפור המלא)

"מהומה רבה על לא דבר" - כך כינה הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי את טענות הביקורת נגד המלצות הוועדה שקיבלו ביטוי בדעת המיעוט של מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, שאליה הצטרפו מנכ"לית משרד הכלכלה אורנה הוזמן בכור וראש מינהל משאבי הטבע במשרד יוסי וירצבורגר.

לוי אמר כי "המחלוקת היא מקצועית, זה לגיטימי ולא נורא שבוועדה של 14 איש יש דעות שונות".

בהתייחס לטענות על הפגיעה שעשויות לגרום המלצות הוועדה לתעסוקה בנגב אמר לוי: "המטרה שלנו היא לא לפגוע בתעשייה אלא להיפך אבל לצד הצמיחה שאנחנו רוצים המטרה שלנו היא שהציבור יקבל את החלק הראוי וכל השינויים שעשינו בין דוח הביניים לדוח הסופי נועדו להבטיח את האיזון הזה".

פרופ' ששינסקי אמר בהתייחס לטענה כי הטלת מיסוי על רווחי יתר מבטיחה כי אין שום בסיס לטענה שהטלת המס תביא לפגיעה במקומות תעסוקה. סגנו של לוי, אודי אדירי, אמר כי הוועדה עשתה ככל הניתן על מנת להבטיח ש"לא תיפול אף שערה מראשו של מפעל המגנזיום".

החשבת הכללית אמרה כי באשלג היא ממיצה על מיסוי גבוה יותר מזה שעליו המליצה הוועדה משום שמדובר במגזר שבו הרווחיות של כיל גבוהה במיוחד. בנוסף אמרה החשבת הכללית כי המליצה שלא להחיל את משטר מס היסף על מגזר התעשיה בגלל שמורכבות גביית המס במגזרי הברום והמגנזיום עשויים להביא לכך שהמס במגזרים אלה יהיה שלילי.

כיל: המלצות הוועדה מטילות עלינו את תשלום המס הגבוה בעולם

בכיל מגיבים בזעם גם להמלצות המרוככות של ששינסקי 2 וטוענים כי אם ההמלצות יאומצו - כיל תשלם את שיעור המס הגבוה בעולם בקרב מתחרותיה.

"לצערנו, עיון ראשוני בהמלצות הסופיות של הוועדה מלמד על כך שההמלצות לא שונו באופן מהותי כך שיתאפשר לכיל לממש את תוכניות ההשקעה שהיא תיכננה לבצע ערב הקמת ועדת ששינסקי 2", מסרה החברה. "תוצאת המלצות חלק חברי הוועדה משיתות על פעילות כיל בישראל את עול המס הגבוה ביותר בעולם, ובאופן משמעותי לעומת כל מדינה אחרת על הגלובוס שעוסקים בה בהפקת המינרלים אשלג, פוספט וברום. התוצאה הבלתי נמנעת מכך היא פגיעה קשה ולא מוצדקת בכיל, אך גם פגיעה קשה בכלכלת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט, על אחת כמה וכמה נוכח ההאטה והמיתון במשק. בסופו של דבר, אפילו הכנסות המדינה מפעילותה של כיל עלולות להיפגע בשל אובדן הכנסות עקב צמצום פעילות החברה והקטנה של מספר העובדים הישירים והעקיפים המתפרנסים ממנה".

החברה רומזת כי שר האוצר לפיד יהיה אשר במשבר חברתי בדרום עם ההמלצות יתקבלו: "הנהלת החברה עשתה ככל אשר לאל ידה לשכנע את הוועדה הנכבדה כי אין שום סיבה מוצדקת לכפות דווקא על כיל, שהיא עמוד השדרה הכלכלי והחברתי בנגב, את התנאים הגרועים ביותר בעולם להשקעה ובכך לפגוע בתרומתה לנגב ולכלכלת ישראל בעיקר בימים אלה של מיתון, האטה וחוסר ודאות כלכלית. אין בליבנו ספק כי אם ייושמו המלצות אלה ככתבן וכלשונן, נזקיה יהיו מיידים, אולם במרוצת הזמן הם רק ילכו ויתעצמו.

"כיל סבורה כי יש לגנוז את המלצות רוב חברי הוועדה כדי למנוע את הנזקים הצפויים מהמלצותיה".

ההמלצות נגד כיל רוככו

עוד לפני הגשת הדוח הסופי, בוועדה לא הסתירו את נכונותם לרכך את ההמלצות על-רקע חשש לפגיעה קשה במפעלי כיל המספקים עבודה לאלפי משפחות בנגב המזרחי ובערבה. כיל הודיעה כי תסגור את מפעל המגנזיום - ב-1 בינואר 2017 - היום בו ייכנסו לתוקף השינויים הפיסקאליים שעליהם ממליצה הוועדה - והכריזה על תכנית התייעלות במפעל תרכובות ברום שבמסגרתה איימה לפטר מאות עובדים.

להערכת הוועדה המשמעות הכספית של השינויים שהוכנסו היא צמצום ההכנסות הצפויות למדינה - לעומת דוח הביניים - בשיעור של 20% עד 25%, לסכום כולל המוערך בכ-400 מיליון שקל לשנה.

חלק המדינה (Government Take) ברווחי כיל ומפיקי אוצרות טבע אחרים (בעיקר נחושת) יעמוד מעתה על 42% עד 56%. חלק המדינה, המבטא את סך המס הכולל מורכב מתמלוגים בשיעור של 5% המוטלים על המחזור, מס חברות בשיעור של 26.5% וההיטל החדש שינוע בין 25% ל-42%. הסיבה לכך שהסך הכולל נמוך מסכומם של שלושת המסים היא שהתמלוגים מוטלים על מכירות ולא על רווח והם מוכרים כהוצאה לצורך ההיטל. ההיטל בעצמו מוכר כהוצאה לצורך מס החברות.

השינוי הבולט שהנהיגה הוועדה, הוא פיצול מס רווחי היתר שיוטל על תוצרי כרייה לשתי מדרגות. במקום מס של 42% שהציעה הוועדה בדו"ח הביניים יוטל מס מדורג: מדרגה ראשונה בגובה 25% ומדרגה נוספת של 42%. שינוי משמעותי נוסף שקבעה הוועדה הוא העלאת תקרת התשואה המובטחת למפיקי משאבי הטבע - מ-11% בדו"ח הביניים ל-14%. נתוני הרווחיות שלפיהם יחושב המס יילקחו מהדוחות הכספיים שיגישו מפיקי משאבי הטבע.

צמצום פגיעה במפעלים

בנוסף נקטה הוועדה בשורת צעדים במטרה לצמצם פגיעה במפעלים המייצרים מוצרי המשך שמבוססים על תוצרי הכרייה מים המלח. כך למשל ימשיך מס החברות לחול בשיעור מופחת (9%) על המפעלים שמייצרים את מוצרי ההמשך ובראשם מפעל המגנזיום ותרכובות ברום. לצורך הבטחת ההפרדה במיסוי תיאלץ כנראה הממשלה לערוך שינויי חקיקה בהוראות מס החברות - זאת בנוסף לחוק המיוחד למיסוי משאבי הטבע שייחקק אם הממשלה תחליט לאמץ את המלצות הוועדה וליישמן.

בנוסף אימצה הוועדה הסדרים פרטניים לגבי מוצרי כרייה שבשימוש כיל. לגבי מפעל תרכובות ברום נקבע מנגנון שיבטיח מחירי העברה נמוכים לתרכובות שיופקו בישראל - מחירים אלה יאפשרו למפעל תרכובות ברום ליהנות ממס מופחת כל עוד הוא פועל בישראל.

הסדר יצירתי נוסף גובש עבור מפעל המגנזיום. בעקבות ביקור שערך במקום וירצבורגר נקבע כי הוצאות ייצור הסילבניט חומר דומה לאשלג המופק כתוצר של תהליכי ההייצור במפעל יוכרו כהוצאה עבור מפעל האשלג הרוכש את הסילבניט ממפעל המגנזיום. התוצאה: מפעל האשלג ייהנה ממגן מס כל עוד מפעל המגנזיום פועל - ובכך ייווצר תמריץ לכיל להבטיח את המשך פעילותו של מפעל המגנזיום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988