רשמית: עסקאות במזומן - עד 10,000 שקל

הממשלה אישרה פה-אחד את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן ■ שנה לאחר שתושלם החקיקה יוחמר הרף ל-5,000 שקל

כסף / צילום: תמר מצפי
כסף / צילום: תמר מצפי

עכשיו זה רשמי: עסקאות המזומן יוגבלו ל-10,000 שקל. הממשלה אישרה היום (ד') פה-אחד את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן, שבראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

הוועדה הוקמה לפני שנה בקירוב במטרה להילחם בהון השחור ובהלבנות ההון. בוועדת לוקר העריכו כי שיעור הכלכלה השחורה בישראל מהתוצר הוא 20%, נתון שמוביל לאובדן הכנסות ב-40-50 מיליארד שקל בשנה.

הרפורמה כוללת הפחתת השימוש במזומן, הפחתת השימוש בצ'קים מוסבים והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

במשרד ראש הממשלה מדגישים כי הרפורמה נועדה להפחית את השימוש במזומן ובצ'קים (בדגש על ריבוי ההסבות), ולא לבטל את השימוש בהם.

אכיפה בעייתית

הרפורמה כוללת 3 חלקים. החלק הראשון עוסק בהגבלת סכום העסקאות במזומן. עסקאות אלה יוגבלו ל-10,000 שקל לכל היותר, ושנה לאחר שתושלם החקיקה יוחמר הרף ל-5,000 שקל.

נציין כי במקור המגבלה הייתה 7,500 שקל, אך בסופו של דבר הוחלט לרכך את המגבלה ל-10,000 בשלב הראשון.

בוועדת לוקר ציינו כי ב-2012 התבצעו בין עסקים כ-3 מיליון עסקאות בסכומים גבוהים מ-5,000 שקל ללא זיהוי של מבצעי העסקה. עסקאות אלה הגיעו לשווי של כ-273 מיליארד שקל.

באשר לעסקאות בין אנשים פרטיים - ניתן יהיה לעשות עסקאות במזומן בסכום של 15 אלף שקל לכל היותר. אם מדובר בעסקה לרכישת רכב משומש, המגבלה תעלה ל-50 אלף שקל.

במסגרת הרפורמה הוחלט כי עסקאות שיבוצעו מעבר למגבלה זו ייחשבו עבירה פלילית שבגינה יוטל קנס. עם זאת, במגזר העסקי מעריכים כי יהיה קשה לאכוף את המגבלה הזו, בוודאי כאשר מדובר בעסקאות בין אנשים פרטיים.

חלק נוסף ברפורמה עוסק בהגבלת השימוש בצ'קים. בוועדת לוקר מצאו כי צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן, ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות לאלו שעל המזומן - קרי מגבלה של מסחר בצ'קים עד 5,000 שקל.

בטווח הקצר ניתן יהיה לסחור בצ'קים, ובתנאי שכל פרטי ההסבה יפורטו. בשלב הבא לא ניתן יהיה לסחור בצ'קים כלל. עם זאת, הקלה תינתן לעוסקים שיוכלו להסב צ'קים על מנת לקבל אשראי בלבד.

בתחילה רצו בוועדת לוקר גם להגביל את העסקה המותרת בצ'ק למיליון שקל, אך בסופו של דבר החליטו שלא לקבוע את הרף, ולהעביר את השיקול הזה לבנק ישראל. עם זאת, בוועדה מבהירים כי המגבלה לא תהיה נמוכה יותר ממיליון שקל.

מאמינים בדביט

החלק השלישי ברפורמה עוסק בקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, בעיקר כרטיס החיוב המיידי (כרטיס דביט) וכרטיס נטען מזוהה. קידום כרטיס הדביט נעשה בשיתוף עם רשות ההגבלים העסקיים, שהחלה לבחון את הסוגיה לפני יותר משנה, כדי לשפר את התחרות בענף כרטיסי האשראי.

בינתיים עלה הנושא הן בוועדת לוקר והן בקבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט. שני הפורומים האלה תמכו בצעדים להכנסת כרטיס דביט.

נוסף על כך, כאמור, מציעה ועדת לוקר גם הכנסת כרטיס נטען מזוהה. הוועדה מציעה לאפשר לבנק הדואר ולגופים נוספים להנפיק כרטיס שכזה, שנטען לטעון אותו ב-10,000 שקל לכל היותר. כיום כרטיס נטען מזוהה ניתן רק במט"ח. באשר לבנק הדואר, מציעה הוועדה לחייב אותו להנפיק כרטיס דביט לכל מי שיבקש ולאפשר פתיחת חשבון מתאים לכך.

באשר לכרטיס הדביט עצמו חוזרת ועדת לוקר על ההצעה של רשות ההגבלים העסקיים הכוללת קביעת עמלה צולבת בכרטיס ל-0.2%, לעומת ל-0.7% בעסקאות הרגילות בכרטיסי אשראי (מדובר בעמלה שעל בסיסה נקבעת עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי).

עוד מוצע לחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את הכספים בעסקאות דביט כ-3 ימים לאחר מועד התשלום - ולא אחת לחודש כנהוג היום.

נראה כי גורמים רבים תולים תקווה בכרטיס הדביט בסיוע במלחמה בהון השחור ובהפחתת העמלות שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עם זאת, במערכת הבנקאית מעריכים כי לא צפויה הסטה דרמטית של שימוש במזומן ובכרטיס אשראי לטובת הדביט.

הסיבה לכך היא שללקוח אין מוטיבציה לשימוש בדביט שבו החיוב מיידי, לעומת כרטיס אשראי רגיל שבו החיוב נעשה אחת לחודש. זאת, אלא אם בתי העסק יעניקו הנחות לשימוש בכרטיס הדביט - מה שספק אם יעשו, הואיל ועל-פי רוב אינם נותנים הנחות על תשלום במזומן.

סיכון לעסקים הקטנים?

מלבד נושא כרטיס הדביט, מציעה ועדה לוקר נושאים נוספים בתחום אמצעי התשלום כגון קידום ארנק וירטואלי חכם, שיאפשר להשתמש באמצעי התשלום הקיימים והעתידיים וכן על קידום צ'ק דיגיטלי; קידום חוק הסליקה האלקטרונית, שיאפשר את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים וייעל את סליקת הצ'קים; וכן הגברת השימוש הממשלתי באמצעי תשלום אלקטרוניים במערכות התשלום מול הציבור.

המלצות ועדת לוקר זכו לתגובות מעורבות; מצד אחד ישנם גורמים המברכים על ההמלצות ועל התרומה שלהם למלחמה בהון השחור ובהעלמות המס.

מנגד נשמעה ביקורת מכיוון העסקים הקטנים-בינוניים, החוששים כי המגבלות יכבידו עליהם, ואולי אף יביאו לקריסה של עסקים קטנים שממילא בקושי שורדים כיום.

כמו כן, יש הטוענים כי למרות הסטיגמה, רוב ההון השחור כיום לא נמצא במזומן אלא דווקא בתחום התשלומים הדיגיטליים.

הכלכלה השחורה
 הכלכלה השחורה

כמה כסף מזומן יש במשק
 כמה כסף מזומן יש במשק

עיקרי המלצות ועדת לוקר 2
 עיקרי המלצות ועדת לוקר 2



רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988