שותף בביג-4: "מקבלים מתמחים איכותיים ולא בעלי קשרים"

שי טמייב סיפר ל"גלובס" על דרך הייסורים שעבר כדי להשיג התמחות במשרד רו"ח ■ השותף הבכיר דוחה את טענותיו: "לא מתקבל מתמחה שלא עמד בכל הפרמטרים, רק בגלל קשריו האישיים. זה לא המשחק שאנחנו משחקים בו"

בוגרי ראיית חשבון / צילום אילוסטרציה: אוריה תדמור
בוגרי ראיית חשבון / צילום אילוסטרציה: אוריה תדמור

היומן האישי של בוגר לימודי חשבונאות שביקש - ונדחה שוב ושוב - לעשות התמחות בראיית חשבון, שפורסם אתמול (ד') ב"גלובס", עורר תגובות והדים רבים. במסגרת היומן תיאר שי טמייב, שלמד 5 שנים לתואר הנכסף, את דרך הייסורים שעבר כדי להשיג מקום התמחות - וכשל.

ראשי המשרדים המובילים לראיית חשבון לא נשארו שווי-נפש נוכח הטענות הקשות שהעלה המועמד להתמחות, שטען בין היתר כי רק סטודנטים בעלי קשרים משפחתיים או חבריים במשרדי ראיית החשבון מתקבלים על-ידם להתמחות.

לדברי שותף בכיר בפירמת רואי חשבון שנמנית עם 4 הפירמות הגדולות בארץ, ה"ביג-4", מדובר בתיאור לא מדויק של המציאות - בלשון המעטה.

השותף בפירמה ציין כי הם "מקבלים להתמחות סטודנטים איכותיים ומצטיינים, ולא סטודנטים בעלי קשרים במשרד. אנחנו מתמקדים באזורים של איכות המועמד, הרקע שלו, הציונים שקיבל ומה עשה בחייו, והם נבחרים על בסיס מכלול של שיקולים".

לדבריו, טענתו של טמייב כי הקבלה להתמחות נעשית על בסיס קשרים אישיים, לא עומדת במבחן המציאות, שכן "אנחנו משרתים לקוחות בינלאומיים גדולים, ואתה לא יכול היום להעמיד מולם עובד בינוני".

לדברי השותף, הוא אינו מכיר את הסטטיסטיקה המדויקת, אבל בהחלט מרגיש שהביקוש להתמחות בראיית חשבון עולה בהרבה על ההיצע. "על כל משרת מתמחה אצלנו במשרד מתמודדים 5-6 סטודנטים ואפילו יותר", הוא אומר.

- איך אתם בוחרים את מי לקבל להתמחות ואת מי לדחות?

"דיוני הסינון שלנו הם מאוד ארוכים. זה לא 'באת-ביקשת-התקבלת'. סינון המועמדים מתחיל ביום עיון שאנחנו עורכים. אחריו פונים אלינו הסטודנטים שסבורים כי הם יכולים להתקבל להתמחות אצלנו. אנחנו מסננים את קורות-החיים, ובהמשך עורכים סדנאות הערכה (מרכזי הערכה) למי שעבר את הסינון הראשוני.

"לא הגיוני שעושים קודם יום עיון ואחרי זה מסננים את קורות-החיים. נניח שקיבלו 200 קורות-חיים, אז מה, יעשו יום עיון ל-200 במקום לפסול חצי על הסף? הסדנאות כוללות מבחני כישורים, בדיקת יכולת חשיבה, תפיסה כלכלית, ניתוח ועוד. אחר-כך אנחנו מזמנים את המועמדים המתאימים, שגם עשו משהו בחייהם, לראיון.

"רק בסוף התהליך הארוך הזה מתקבלת החלטה את מי לקבל להתמחות. כך שבניגוד לטענות שהעלה טמייב, ברור שאם מישהו מכיר מישהו או המליץ עליו, הוא לא מתקבל להתמחות אם לא עמד בכל הפרמטרים. עם כל הכבוד, זה לא המשחק שאנחנו משחקים בו".

מועצת רואי החשבון, האחראית על בחינות ההסמכה והסדרת ההתמחות, הגיבה לדברים באומרה כי המועצה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, קיימה בחודש יוני 2014 ישיבה עקרונית מיוחדת בנושא מקצוע ראיית החשבון.

המועצה מסרה כי "במסגרת הדיון נבחנה, בין היתר, השאלה אם על המועצה לפעול להגדלת מספר מקומות ההתמחות במשק על-ידי הגמשת אמות-המידה להכרת המועצה במוסדות ציבוריים ובמפעלים עסקיים כמקומות לאימון מתמחים - או שמא דווקא לצמצם האישורים הניתנים למקומות התמחות שאינם משרדי רואי חשבון, כך שזו תוגבל עד כמה שניתן לעבודת הביקורת במובנה הצר".

לדברי המועצה, הדיון העקרוני בסוגיית ההתמחות הראויה בראיית חשבון התקיים, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו מגורמים שונים בנוגע למחסור במקומות התמחות במקצוע.

"בסוף הדיון הגיעה המועצה למסקנה כי שמירה על רמתו המקצועית של מקצוע ראיית החשבון מחייבת שההכשרה של המתמחים תהיה בעיקרה בתחום הביקורת, ואין מקום להרחבת מקומות ההתמחות מעבר למצב הקיים".

יו"רית המועצה, עו"ד אמי פלמור, ציינה בהקשר זה כי "עבודת הביקורת היא הבסיס למקצוע ראיית החשבון; שמירה על רמת המקצוע מחייבת לצמצם את הפרשנות הניתנת לאמות-המידה להכרה במקומות התמחות, ולדבוק בהתמחויות המכשירות לעבודת ביקורת".