"נפעיל לחץ כדי שחוק השכירות יעבור גם בכנסת וגם בשטח"

ח"כ סתיו שפיר: "קוראים לצעירים במדינה מפונקים כי הם מתלוננים שיקר לחיות כאן, יש הרבה כעס ותסכול. מחאה גדולה יכולה שוב להתעורר בקלות"

סתיו שפיר / צילום: תמר מצפי
סתיו שפיר / צילום: תמר מצפי

ביום רביעי האחרון שוב התכנסה שדולת שוכרי הדירות בראשות חברי הכנסת סתיו שפיר, חיליק בר ואורלי לוי-אבקסיס, יחד עם התאחדות הסטודנטים, כדי לנסות ולקדם את חוק שכירות הוגנת, שתקוע חודשים ארוכים.

"למפגש החירום שערכנו בכנסת הגיעו המון סטודנטים מכל הארץ וכולם סיפרו את אותם סיפורים", מציינת שפיר, "זו לא בעיה רק של מרכז הארץ. גם בקצרין, בצפת, בשדרות ובעוד הרבה מקומות אנשים מתמודדים עם דמי שכירות גבוהים, עם בעלי דירות שמעלים את שכר הדירה במאות שקלים בשנה".

הצעת החוק האמורה קובעת בין היתר מהי דירה ראויה למגורים (מים זורמים, פתחי אוורור, נקודות גישה לחשמל). עוד לפי ההצעה יוכל השוכר לדרוש חוזה לשלוש שנים עם הגבלה על עליית שכר דירה, על מנת לעודד שכירות ארוכת טווח. הבעיה הגדולה שעומדת בפני החוק היא העובדה שאין כמעט מידע נגיש על שוק זה, ואין פיקוח.

- מה אתם מתכננים לעשות כדי לקדם את ההצעה?

"יש כבר הבטחה משר האוצר, אבל צוות שהוקם לפני שבעה חודשים והיה אמור לקבל החלטות תוך 60 יום עדיין לא סיים לעבוד. אחת הסוגיות הבעייתיות היא השאלה איך לפקח על המחירים. אנחנו מתכוונים להפעיל לחץ בכל דרך אפשרית, גם בכנסת וגם בשטח. הסטודנטים שותפים שלנו והם אמרו שזו הצעת חוק שחייבת לעבור ואם לא - הם יהיו מוכנים לצאת בשביל זה לרחובות".

- איזה מידע חדש הצלחתם לאסוף בחודשים האחרונים?

"מדהים שאין מידע על שוק השכירות. יודעים שיש בערך 2 מיליון שוכרי דירות בישראל, אבל אין מידע על מקומות, על מחירים. השוק פרוץ לחלוטין. זה מתסכל שבעולם יש כל כך הרבה פתרונות. על פי נתונים של ה-OECD, ישראל היא המקום היחידי שאין בו שום הסדרה".

- אז למה לא קורה עם זה כלום?

"יש פחד גדול מהתערבות בשוק, לא רק בשכירות. זה דורש יוזמה ואומץ שאין. יותר ויותר אנשים מתדרדרים לעוני, ויש הרבה דרכים לטפל בזה, אבל צריך להתחיל. הבעיה היא שראש הממשלה מנותק, הוא לא יודע מה זה יוקר מחיה, הוא נאם חצי שעה בכנסת בפתיחת המושב ולא אמר על זה מילה. מעדן חלב יקר לא יגרום לאנשים לעזור את הארץ אבל הדיור והשכירות כן".

- מחאה כמו זו של קיץ 2011 בדרך לפרוץ שוב?

"אני לא נביאה. הצעירים במדינה מרגישים שמתי שצריך אותם יודעים לקרוא להם בצו 8 כמו שהיה לפני חודשיים, אבל כשהם צריכים משהו אין להם עם מי לדבר. קוראים להם מפונקים כי הם מתלוננים שיקר לחיות כאן, יש הרבה כעס ותסכול. מחאה גדולה יכולה שוב להתעורר בקלות".