איגוד לשכות המסחר עתר לביה"ד: למנוע את השבתת המשק

האיגוד: "ההסתדרות מנסה להיכנס בכוח לנעלי הריבון ולקבל החלטות בתחום מדיניות מאקרו-כלכלית ומדיניות חברתית, חרף העובדה שלא קיבלה סמכות זו"

אוריאל לין / צילום: תמר מצפי
אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

איגוד לשכות המסחר בתל-אביב עתר היום (ג') לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להוציא צווים שימנעו את השביתה הכללית במשק החל בשבוע הבא, במקרה שהמשא-ומתן בין ההסתדרות, האוצר והארגונים העסקיים ייכשל.

בעתירה שהוגשה בידי היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד שלומי לויה, נטען בין השאר כי "ההסתדרות מנסה להיכנס בכוח לנעלי הריבון ולקבל החלטות בתחום מדיניות מאקרו-כלכלית ומדיניות חברתית, חרף העובדה שלא קיבלה סמכות זו. את המדיניות הכלכלית מעצבת ובונה ממשלת ישראל לאחר קבלת אמון מן הכנסת, ולא ניתן לכפות על הממשלה קבלת החלטות בתחומים שנמצאים באחריותה הבלעדית, תוך איום ומימוש נשק יום הדין של שביתה".

עוד נטען בעתירה כי "שכר המינימום הוא לא מסוג הנושאים שמהווים עילה לסכסוך עבודה על-פי חוק יישוב סכסוכי עבודה. ההחלטה על גובה שכר המינימום והרכיבים הכלולים בו היא החלטה של המחוקק בלבד ובתחום סמכותה של המדינה בלבד".

באיגוד לשכות המסחר טענו היום כי השביתה הכללית במשק, שבפתיחתה מאיימת ההסתדרות בראשות אבי ניסנקורן, היא "שביתה פוליטית טהורה, שאסורה על-פי משפט העבודה".

ההסתדרות מאיימת בהשבתת המשק החל מהשבוע הבא, וזאת אם לא יושגו הסכמים להעלאת שכר המינימום ב-1,000 שקל לכ-5,300 שקל, ובמחאה על התרחבות תופעת העסקת עובדי קבלן.

בין השאר קבלו בהסתדרות על אי-העסקת עובדים בעלי מוגבלות בסקטור הציבורי, אך בעקבות צו ההרחבה שאושר בתחילת השבוע בממשלה, כל יחידה ממשלתית שמונה מעל 75 עובדים תעסיק 3% מבין עובדיה שהם בעלי מוגבלות.

בעתירה של איגוד לשכות המסחר נטען כי ההסתדרות פועלת בחוסר תום-לב, שכן רק באחרונה חתמה על שני הסכמים קיבוציים במשק, שבהם הועלו משכורות העובדים בניקיון, שמירה ואבטחה. לטענת האיגוד, חרף הסכמים אלה ההסתדרות פועלת כדי לפגוע במי שעמו חתמה על הסכמים אלה.

באיגוד טענו היום כי ניתוח שנעשה באגף הכלכלה שלו מעלה כי כבר ביום הראשון של השביתה במשק ייגרם נזק תוצר של כ-300 מיליון שקל, שמהווים הפסד פדיון ישיר בהיקף של כ-600 מיליון שקל.

לטענת יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, שמשתתף במשא-ומתן עם ההסתדרות והאוצר בניסיון להשיג מתווה מוסכם שימנע את השביתה במשק, "קיימים בין הצדדים פערים, אך לא כאלה שלא ניתן לגשר עליהם".

לדבריו, במהלך המשא-ומתן הוא הציע להעלות את שכר המינימום במשק לכ-5,000 שקל ב-3 פעימות, ונתבקש בידי שר האוצר, יאיר לפיד, להמשיך ולקדם את הדיונים בהצעתו בניסיון להגיע להסכמות עם ההסתדרות.