"למה להנפיק בישראל אם אפשר להנות מהנזילות בעולם?

בפאנל "הנפקת לקחים" שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס", אמר לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל, כי "הבעיה היא שהנאסד"ק ובייחוד הבורסה בניו יורק מזמינים חברות ישראליות"

בפאנל "הנפקת לקחים" שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2014 של "גלובס", לקחו חלק ויק באגאט, סגן נשיא בכיר, מייסד מרכז המצוינות ב-EMC; יורם טיץ, מנכ"ל משותף Ernest & Young; לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל; יואב שלוש, יו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI; יובל טל, מייסד ונשיא Payoneer ומייסד Borederfree; וציפי עוזר-ערמון, מנכ"ל לומיניס. את הפאנל הנחה אילן שילוח, יו"ר Time ומטומי.

באגאט אמר כי "חדשנות היא הלב של ההצלחה ואין מקום טוב יותר לדבר על חדשנות מאשר בישראל. ראש הממשלה הראשון היה צריך לבנות את המדינה והיה מוקף בהרבה אומרי לא. התגובה של בן גוריון היה אנחנו נבנה מה שאנשים צריכים. וזה דבר שנשאר תקוע איתי.

"אנחנו פעילים ב-86 מדינות. לארגון שלנו יש מרכזי מצויינות ברחבי העולם שכוללים 10 אלף איש. אנחנו רוצים להיות חלק ולהחזיר חלק לקהילה. חשבו על ההפרעה המבנית שאובר יצרה בענף המוניות. הם ממלאים צורך של הצרכנים. הוא יוצר מסילה בעולם התחבורה. הוא לא חשב על יצירת ערך של 40 מיליארד. בשלושים השנים האחרונות לא ראיתי תקופה כזו של ריכוז טכנולוגיות. זה הזמן להיות אחראי על טכנולוגיות.

"לרכוש חברות שמסייעות לנו למלא את החלל ולייצור את התשתית, היא על פי ביקוש וזה ה-DNA שלנו. אנחנו שמים כסף במקומות שאנחנו מאמינים בהם. יש לנו 700 איש בישראל שאיתם אנחנו עושים ניתוחי מידע וכמויות גדולות של דאטה. האתגר שלנו הוא אינו טכנולוגיה".

יובל טל אמר כי "כיזם השיקול הציוני הוא לא רלוונטי. חברות שהקמתי לא רשומות בישראל. גורל החברה נגזר ברגע שהיא קמה. אם הרישום הוא בתל אביב או בדלוואר, כי בחלק גדול מהמקרים ליזם לא אכפת".

ציפי עוזר-ערמון אמרה כי "מתי חברה בשלה ללכת לנאסד"ק? אני הצטרפתי ללומיניס כדי לקחת את החברה להנפקה. המוכנות להנפקה זה קודם כל בהיבט של המשקיעים ומה הם רוצים לראות. הם רוצים אסטרטגיה ולראות שיש לך משנה סדורה. דבר שני, מבחינת המשקיעים, השקענו בתהליך של תכנון אסטרטגי. רוצים לראות שיפור בתוצאות ולראות את הגרף. הנקודה הנוספת מבחינת הבשלות, שניתן למשקיעים מודל קדימה, כמה היא הולכת למכור, את המודל שיוכלו להעריך את החברה. והנקודה האחרונה. היא רוחב פס ניהולי. להיות חברה ציבורית זו תוספת של רבע מהזמן".

יואב שלוש: "כולנו מרגישים שיותר חברות היי טק יוצאות ומנפיקות. ב-2013 נרשמו 6.4 מיליארד דולר אקזיטים. אלה חדשות טובות כי אם אנחנו משקיעים 2-3 מיליארד דולר אז התעשייה מציגה איתנות כי חשוב לזכור שתעשיית ההיי טק היא 51 אחד אחוז מהיצוא התעשייתי שלנו. יש יותר מיזוגים ואנחנו כישראלים היינו רוצים לראות את החברות מנפיקות. הרגולציה בישראל קשוחה יותר מאשר בנאסד"ק".

לדברי רוזן, "הבעיה היא שהנאסד"ק ובייחוד הבורסה בניו יורק מזמינים חברות ישראליות. הן יכולות להגיע בקלות. ולמה שירצו לעשות בישראל? הבורסה בתל אביב רוצה שיהיה רישום כפול אבל אני לא חושב שיש לכך סיבה למרות שרוצים מסיבות ציוניות. ישראל נדחקה מחוץ לשווקי הון העולמיים. למה להנפיק בישראל אם אפשר להנות מהנזילות בעולם".

טיץ ציין כי "ההיי טק זה הדבר הכי חשוב לכלכלה הישראלית, ואני חושש שאנחנו יכולים לאבד את התעשייה הזו. אנחנו לא רותמים את ההיי טק כדי להניע את הכלכלה. המוסדיים לא רוצים להשקיע בבורסה. חברות ישראליות לא מאמינות בבורסה כאן. אפשר לדבר על הרגולציה אבל אם לא נתחיל לדבר על זה, זה כשל שוק. אנחנו חייבים לרתום את ההיי טק כדי לגדל כאן כל מה שאפשר. כל העולם מבין שיש שני מקומות בעולם לחדשנות: הסיליקון ואלי וישראל".

רוזן הוסיף כי "השנה זו הייתה שנת שיא מבחינת הנפקות ישראליות. כשמסתכלים על הנפקות אפשר לצפות לשנה חיובית. הנפט יורד וחושבים מחדש על אנרגיות חלופיות".