"לחקירת הרשויות בארה"ב היה פוטנציאל נזק עצום ללאומי"

דירקטוריון בנק לאומי ביקש חוות-דעת חיצונית לבחינת הטיפול של הדירקטוריון והנהלת הבנק בחקירת הרשויות האמריקאיות וההסדר שהתקבל. הדוח הוכן על-ידי פרופ' שרון חנס, המתמחה בתחום המשפטים וממשל תאגידי, ועל-ידי פרופ' אדוארד רוק, המתמחה בדיני חברות וממשל תאגידי, והוצג באחרונה לדירקטוריון.

דוח זה, שהגיע לידי "גלובס", מגולל בפירוט את השתלשלות החקירה. "מסקנתנו החד-משמעית היא כי הדירקטוריון, הנהלת הבנק ויועציו ניווטו את הבנק היטב בשעת סערה. היערכות פנימית מושכלת איפשרה לבנק להתמודד עם פרשה שבהדרגה התברר שיש בה פוטנציאל נזק עצום לבנק", נכתב בדוח.

עוד נכתב כי "תהליך זה נמשך 3.5 שנים, וכל שלב בו נעשה מתוך מודעות רבה ובכובד-ראש, ללא פזיזות ומתוך שקילה זהירה של אפשרויות פעולות שונות".

בחוות-הדעת נכתב כי הפרשה החלה לפני 4 שנים, בינואר 2011, כאשר דווח לבנק לאומי על-ידי עו"ד סקוט אננברג כי קיימות שמועות על חקירת משרד המשפטים האמריקאי.

אינדיקציה נוספת לחקירה הייתה קבלת זימון לחבר המושבעים במסגרת משפט כנגד יועץ המס הישראלי-אמריקאי, דוד קלעי, שעבד עם בנק לאומי (קלעי, אגב, הורשע בסוף השבוע האחרון בארה"ב באשמה שסייע ללקוחותיו להעלים מס).

חצי שנה לאחר מכן כבר הבינו בבנק לאן נושבת הרוח, והחלו בתהליך לבחירת משרד עורכי הדין שילווה אותם. מכאן החלה סאגה שלמה של טיפול בחקירה, שכללה גם הפרדה בין הייעוץ המשפטי של הבנק לייעוץ המשפטי של העובדים בכדי למנוע ניגוד עניינים.

כמו כן, הוקמה ועדת דירקטוריון לטיפול בנושא זה, שנקראה ועדת לקוחות חו"ל. הוועדה קיימה 50 ישיבות בין 2011 לדצמבר 2014.

לובינג בארה"ב

עוד עולה מהדוח כי בכדי להתמודד עם החקירה התייעץ בנק לאומי גם עם הרגולטורים בישראל, וקיבל את ברכת הדרך מהמפקח על הבנקים, דודו זקן, לשתף פעולה עם הרשויות בארה"ב ולספק להן כל מידע שיבקשו.

הבנק גם שכר עורכי דין בארה"ב וגם משרדי יחסי ציבור ולובי בארה"ב.

בדוח מצוין כי על אף הקנסות הכבדים, ללאומי גם היו הישגים במשא-ומתן עם האמריקאיים, וביניהם שקביעת גובה הקנס לא יכלול נכסים שקנה הבנק בשווייץ (קרי, נכסי לקוחות בנק ספדיה שלאומי רכש).

בנוסף, הבנק קיבל "הנחה" של עשרות אחוזים מגובה הקנס המקורי בשל שיתוף-הפעולה והנכונות שלו להעביר נתונים כולל על לקוחותיו.