הנקראות ביותר

ששינסקי: פירוק מונופול הגז לא יביא לירידת מחירים

מי שעמד בראש הוועדה למיסוי תגליות הגז אומר בראיון ל"גלובס": "כל מי שחושב שדואופול יביא לתחרות משוכללת - טועה" ■ הפיתרון של פרופ' ששינסקי: הצמדת המחיר הגז למחיר המקובל בעולם

loading

הפתרון לבעיית מחירי הגז בישראל איננו פירוק המונופול של יצחק תשובה ונובל אנרג'י, אלא קביעת מנגנון של הצמדת המחיר למחיר בינלאומי מקובל - כך סבור הכלכלן פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שקבעה מחדש את חלק המדינה בהכנסות ממיסוי המאגרים. בראיון ל"גלובס", מזהיר ששינסקי כי יצירת דואופול במקום המונופול הנוכחי עלולה דווקא להחמיר את מצבו של הצרכן, ומודה כי אין פתרון מושלם לבעיית מבנה משק הגז.

ששינסקי נזהר מאוד שלא להיתפס כמי שמקלקל את "האופוריה סביב פיצול השליטה במאגרים", כפי שהוא מכנה את התגובה הציבורית הנלהבת להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד, גילה לחזור בו מההסכם שעליו חתם. "אני מצדיק את המהלך של גילה במובן הזה שהסיבות היו סבירות. מלכתחילה לא היה סיכוי ליצור לחץ על המחירים באמצעות מכירת שני המאגרים (הכוונה ל"תנין" ו"כריש" - ע.ב), ולכן אני יכול להבין את הנסיגה שלו מההסכם. הוא לא הציע צעדי המשך".

- אתה יכול להבין את הטענות של היזמים?

"למדינה יש זכות לחזור בה בתנאים מסוימים כשהם מוגדרים ומדויקים. יציבות פיסקלית היא חשובה מאוד, שינויים תזזיתיים הם כמובן דבר לא רצוי, אבל יש יעדים אחרים. אם היום אנחנו חושבים בדיעבד שבהסכם עם חברת החשמל נשלם מחירים גבוהים מהמקובל בעולם - הממשלה יכולה לטעון שטובת הציבור מחייבת שינוי מסוים בהסכמים האלה. זה יכניס אי-ודאות למשקיעים. זה קרה באנגליה, בנפט בים הצפוני, וההשקעות הפסיקו ואז הממשלה חזרה בה. זה בהחלט שיקול. אני לא רוצה שיתפרש שהמדיניות כאן תזזיתית, ולכן חשוב שהמדיניות תיקבע מהר ככל האפשר".

- אתה מזהה בעיית מחירים בישראל?

"נכון להיום אין משהו דרמטי. המחיר הנוכחי בישראל הוא 6.5 דולרים (ליחידת חום - ע.ב), לא ברמה של אירופה ובטח לא של המזרח הרחוק (8-10 באירופה, ו-15 דולר ומעלה במזרח הרחוק - ע.ב). בסך הכול המחיר היום סביר, אבל אני מבין את הדאגה מפני ההתפתחויות בעתיד. השיקול הוא לא להיות בידיים של מונופול שמוכר לכל המשק. לא מדובר במונופול שמוכר מוצר מסוים, אלא במונופול שמספק אנרגיה לסקטורים רחבים, ולכן לכל שינוי במחיר יהיה השפעות על המשק כולו".

- אז מה דעתך על הכוונה המקורית של גילה - לחייב את נובל ודלק למכור את אחד משני המאגרים?

"אני דואג מהאופוריה הזו סביב הפיצול. לחייב את נובל ודלק למכור את 'תמר' או 'לוויתן' בדרך של מאבק משפטי יכול לקחת עשר שנים - והממונה אמר זאת בעצמו. אני סבור שכדאי להיכנס לקרבות כאלה רק כשאתה יודע שבסופה של הדרך יש יתרון ניכר. הניסיון בעולם וגם התיאוריה הכלכלית אומרת במפורש שכל מי שחושב שדואופול יביא לתחרות משוכללת - טועה. אפשר להסתמך בעניין הזה גם על הניסיון שלנו בארץ".

- מה כל כך רע בדואופול?

"בדואופול יש לבעלי השליטה אינטרס לשתף פעולה. נניח, למשל, שפיצלנו את הבעלות במאגר הגז וכל אחד מוכר בנפרד. אבל אז, הפתעה הפתעה, פתאום מתברר שהמחירים מאוד דומים. זה קצת כמו עמלות הבנקים. זה יעורר אינסוף תמיהות ושאלות ומעורבות משפטית אינסופית. יש הטוענים שמחירי הדואופול אפילו גרועים יותר מאשר מונופול".

- הממונה על השכר באוצר העלה אתמול רעיון חדש: ליצור שוק גז של שלושה שחקנים.

"אני לא רואה שחקן שלישי בעל משקל שנכנס לשוק הזה (של פיתוח מאגרי גז - ע.ב). אין שום מודל כלכלי שמראה שדואופול יכול להוליך לתחרות משוכללת, ולעניין הזה אין הבדל גדול בין שניים או שלושה שחקנים".

- אז מה מספר השחקנים המינימלי שדרוש לתחרות אמיתית?

"השאלה היא לא כמה שחקנים אלא מה חלקם. בבנקאות הישראלית, פועלים ולאומי מחזיקים 80% מהאשראי במשק למרות שיש לא מעט בנקים אחרים קטנים ובינוניים. בגז המצב מאוד דומה בגלל שיש לנו שני מאגרים גדולים מאוד ("לוויתן" ו"תמר" מכילים כמעט 90% מעתודות הגז של ישראל - ע.ב) - ואני לא רואה שחקנים קטנים ובינוניים שיכולים לקום מסביבם ולהתחרות בהם".

- אתה תומך בפיקוח?

"כמו שיש לי ספקות לגבי דואופול יש לי גם הסתייגויות מפיקוח. פיקוח זה מתן הרבה סמכויות למערכת בירוקרטית, והניסיון לא מצדיק אופטימיות".

- אבל מחיר הבנזין מפוקח וזה עובד לא רע.

"בבנזין יש מחיר בינלאומי ברור. בגז יש פערים מאוד גדולים במחירים בין אזורים שונים בעולם. אני לא רואה את הגמישות של הרגולטור להתאים את עצמו להתפתחויות. צריך להרחיק את זה כמה שאפשר מהמערכת הביורוקרטית או הפוליטית, לעבור לנוסחאות שימנעו את המעורבות הזו".

- יש הצעה אחרת של Single Buyer, כלומר שהמדינה תקנה את כל הגז.

"זה מעורר שאלות כמו כיצד ייקבע המחיר שבו הממשלה תקנה את הגז? מה יהיו המחירים שבהם הממשלה תמכור אותו הלאה? הרי ייתנו מחיר שונה לכל צרכן. יש כאן מדרון חלקלק. כל הפתרונות הם וריאציות על פיקוח, והניסיון שלנו בפיקוח לא מוצלח".

- אז מה אתה מציע?

"אני חושב שהפתרון צריך להתחיל מהסוף, כלומר, מכך שנגדיר מהי המטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע. לדעתי המטרה היא להבטיח שמחירי הגז בארץ לא יהיה שונים מהמקובל במדינות דומות לנו בעולם. יש היום מהפכה בתחום מחירי האנרגיה בעולם. ארה"ב הופכת למפיקת הנפט הגדולה בעולם, המחירים בירידה - גם בנפט וגם בגז. לדעתי, המגמה הזו תמשיך והמטרה שלנו צריכה להיות לא לשלם מעל למחירים הסבירים של מדינות במצב דומה לשלנו מבחינת מאגרי גז.

"לכן, הפתרון הוא לקבוע נוסחת הצמדה מחייבת לממוצע משוקלל של מחירי הגז במדינות שונות. זה קשור לעוד נושאים שכבר נידונו בעבר ויצטרכו להיפתח עכשיו מחדש, כמו מכסות הייצוא. אם הממשלה תפתח עכשיו את ההסכמים ומכאן ואילך תהיה נוסחת הצמדה מסוימת. הנוסחה עצמה תצטרך לקחת בחשבון, למשל, שיהיה מחיר רצפה. תיפתח מחדש השאלה של ביטחון אנרגטי. יצטרכו לפתוח גם את ההסכם שמתגבש בין 'תמר' לחברה הספרדית - לא ברור מי ימכור את הגז למצרים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות