בנקים בשוויץ | לפני כולם

הבנקים השווייצרים דורשים מישראלים אישור מס

אפקט החקירה ב-‏UBS‏? הבנקים הגדולים בשווייץ שלחו בשבועיים האחרונים מכתבים ללקוחות הישראלים ■ בעקבות הדרישה: בעלי החשבונות עשויים להצטרף לתוכנית הגילוי מרצון החדשה של רשות המסים

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: בלומברג
יו.בי.אס ubs בנק / צלם: בלומברג

הבנקים בשווייץ שמים את הלקוחות הישראלים על הכוונת. לדברי גורמים משפטיים, בשבועיים האחרונים החל גל משמעותי של פניות מצד הבנקים הגדולים בשווייץ אל לקוחותיהם הישראלים, בדרישה כי יציגו אישור על כך שנכסיהם שבבנק דווחו לרשויות המס בישראל, או לחילופין שהם החלו בתהליך של גילוי מרצון עם הרשויות בישראל.

"אחרי שטיפלו בלקוחותיהם מארה"ב ומאירופה, עברו הבנקים בשווייץ אל הלקוחות הישראלים. הם החליטו לוודא שכל הנכסים בחשבונות יהפכו למדווחים ולעומדים כנדרש בכללי הציות", אומר עו"ד ליאור נוימן, ראש מערך מיסוי במשרד ש. הורביץ.

בימים אלה מתנהלת חקירה של רשות המסים נגד עשרות ישראלים, בחשד כי החביאו נכסים באמצעות חשבונות בבנק UBS השווייצרי. אתמול (ג') נחשף ב"גלובס" כי בין הנחקרים גם שופט בית המשפט המחוזי, משה גלעד. ייתכן כי חקירה זו היוותה גם היא זרז לכך שהבנקים בשווייץ החליטו לצאת בדרישה לכלל לקוחותיהם הישראלים.

בספטמבר האחרון הודיעה רשות המסים בישראל על תוכנית לגילוי מרצון חדשה ואנונימית, שמהווה הזדמנות לאזרחים ישראלים להסדיר את נכסיהם הלא מדווחים. לדברי נוימן, הבנקים בשווייץ מודעים לתוכנית החדשה של רשות המסים ומעודדים את הלקוחות להצטרף אליה.

ככל הידוע, בשלב זה הדרישה של הבנקים בשווייץ מלקוחותיהם היא להצגת אישורים כי נכסיהם בבנק דווחו לרשויות המס הרלוונטיות. הבנקים עדיין אינם מאיימים בהקפאת חשבונות שלא יוצגו בגינם האישורים, אך ככל הנראה איום זה הוא רק עניין של זמן.

"לרוב, בשלב הבא יקבלו הלקוחות מסגרת זמן מוגדרת להצגת המסמכים - אחרת הם יועברו לרשימה של לקוחות בעייתיים. במקרים של לקוחות אמריקאים ראינו גם מצב של חסימת חשבון", אומר נוימן.

הדרישה מלקוחות של בנקים להציג אישורים כי נכסיהם בבנק מדווחים במדינת התושבות שלהם לא איפיינה בעבר את מערכת הבנקאות בשווייץ, שם ערך הסודיות הבנקאית נחשב לערך עליון. אלא שבשנים האחרונות השתנתה בחדות המגמה הזו, בעקבות החלטת הרשויות בארה"ב לנהל מלחמת חורמה נגד מעלימי המס ולהשתמש לצורך כך בבנקים הזרים, בהם הוסתרו הנכסים הלא מדווחים.

כחלק מאותה מלחמה נוצרו כללי ה-FATCA, המחייבים את הבנקים הזרים להחתים את לקוחותיהם האמריקאים על מסמך הצהרה, לפיה כל הנכסים דווחו לרשויות המס.

אלא שבזאת לא הסתיימה המלחמה בהעלמות המס. מדינות נוספות באירופה, ובמיוחד גרמניה, בריטניה וצרפת, ראו את הצלחתה של ארה"ב בנושא והגבירו גם הן את האכיפה. כתוצאה מכך, בנקים רבים (כולל בישראל) דרשו הצהרה שכזו גם מלקוחותיהם באירופה, כדי להקדים תרופה למכה ולמנוע הסתבכות בחקירה עם הרשויות באירופה, כשם שחלקם הסתבכו עם הרשויות בארה"ב.

כעת, לאחר שסיימו "להכשיר" את החשבונות של הלקוחות האירופאים, נראה כי הבנקים בשווייץ עוברים לטפל בלקוחות הישראלים. נוימן מעריך כי "במקביל לטיפול בישראלים, עשויים הבנקים בשווייץ לדרוש הצהרות גם מלקוחותיהם בדרום אמריקה וברוסיה".

מבחינת הלקוחות הישראלים, דרישה זו מהווה הכבדה ביורוקרטית במקרה הטוב - ואילוץ להצטרף לתוכנית הגילוי מרצון של רשות המסים, במקרה הרע. עם זאת, לדברי נוימן, יש גם צד חיובי מבחינת הלקוחות, והוא שיפור תנאיהם בבנק.

נוימן מציין כי לאחר שהלקוחות הישראלים מסדירים את נושא הנכסים בחשבון שלהם ומציגים את האישורים הנדרשים, הם יכולים לעבור יותר בקלות בין הבנקים, זאת משום שללא האישור כי הכספים דווחו לרשות המס הרלוונטית, הרוב המוחלט של הבנקים לא יסכימו לקלוט את הנכסים.

אפשרות המעבר בין בנקים מביאה לכך שהלקוחות יכולים להשיג תנאים טובים יותר בבנק מבחינת העמלות, מאשר במצב הנוכחי, בו הם "לקוח שבוי" של הבנק בשווייץ. נוימן מציין כי לא מעט לקוחות משפרים את תנאיהם בבנק, בו הם מחזיקים חשבון, לאחר הסדרת הסוגייה של הצהרת נכסים.

צרו איתנו קשר *5988