דניס רוס: מספיק לוותר לפלסטינים פעם אחר פעם

"3 פעמים ניתנה להם הזדמנות לאמץ תוכנית שלום - ו-3 פעמים הם לא עשו כן" ■ "צריך להראות לפלסטינים שלומר 'לא' יעלה להם ביוקר"

אבו מאזן / צלם: רויטרס
אבו מאזן / צלם: רויטרס

דניס רוס, הדיפלומט האמריקאי הבכיר, שחלק ניכר מהקריירה שלו הוקדש למאמצים להשכין שלום בין ישראל לפלסטינים, קורא היום (ב') לקהיליה הבינלאומית להתנער מהנוהג להעניק לפלסטינים הזדמנות אחר הזדמנות לומר 'לא' לכל יזמה שמנסה לשים קץ לסכסוך.

במאמר אופ-אד ב"ניו-יורק טיימס", מספר רוס, כי דיפלומט אירופי הביע באחרונה באוזניו אהדה למאמצי הפלסטינים לקדם הקמת מדינה פלסטינית באמצעות החלטה במועצת הביטחון. "השבתי לו, שאם הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית הגיע הזמן לשים קץ לעשיית ויתור אחר ויתור לפלסטינים. הגיע הזמן להראות לפלסטינים שהם יצטרכו לשלם ביוקר אם הם יתעקשו להתמקד בסמלים, ולא במהות".

"מאז 2000, היו שלושה סבבי מו"מ רציניים, שהניבו הצעות לישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הפראמטרים של ביל קלינטון ב-2000; הצעת רה"מ לשעבר אהוד אולמרט ב-2008; ומאמציו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, לשים קץ לסכסוך ב-2014", כותב רוס. "בכל פעם, הצעה עם התייחסויות לכל נושאי הליבה הוגשה למנהיגים הפלסטיניים ובכל פעם הם השיבו בשלילה או לא השיבו בכלל. הם הגיעו למסקנה, שהעלות של אמירת 'כן', או אפילו של הצעת נגד שמחייבת ויתורים פלסטיניים, היא פשוט גבוהה מדי".

"התרבות הפוליטית הפלסטינית מעוגנת בנארטיב של עוולות", מוסיף רוס. "הטייתה האנטי-קולוניאליסטית ותחושת ההתמרמרות העמוקה שלה בגלל העוולות האלה גורמות לכך שכל ויתור לישראל נתפס כבלתי לגיטימי. פשרה נראית כבגידה, ומו"מ - שמטבעו מחייב ויתורים הדדיים - יחייב כל מנהיג פלסטיני לאתגר את עמו ע"י החלטה שתישא עלות פוליטית גבוהה".

"אבל פנייה לאו"ם אינה כרוכה בעלויות כאלה מבחינת הפלסטינים", כותב הדיפלומט האמריקאי. "היא תפעיל לחץ על ישראל ולא תדרוש דבר מהפלסטינים. החלטות או"ם עוסקות בדרך כלל במה שישראל חייבת לעשות ובמה שהפלסטינים צריכים לקבל. אם אמירת 'כן' עולה ביוקר וישיבה בחיבוק ידיים אינה עולה דבר, מדוע אנו צריכים לצפות שהפלסטינים ישנו את התנהלותם"?

"לכן, המנהיגים האירופיים שתומכים בהתלהבות רבה כל כך במדינה פלסטינית חייבים להתמקד עתה בדרכים כיצד לייקר את העלות של אמירת 'לא' כאשר הצעה חדשה תונח על שולחן הדיונים. הפלסטינים מייחסים חשיבות רבה לתמיכה הבינלאומית בעניינם. אם הם ידעו שיהיה עליהם לשאת באחריות לדחייתה של הצעת שלום, או לאי התייחסות אליה, הם ישנו את החישובים שלהם".

"לרוע המזל, האירופים ממקדים את תשומת ליבם בהתנהגותה של ישראל, ודרישת המינימום שלהם היא, שישראל תשנה את מדיניות ההתנחלויות שלה", אומר רוס. "אך פניה לאו"ם או לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג במהלך מערכת הבחירות בישראל רק תזיק. היא תיראה בישראל כגישה חד צדדית, ותחזק את הפוליטיקאים הישראליים שמעדיפים את הסטטוס-קוו. פוליטיקאים אלה יטענו שכל הקלפים הם נגד ישראל ושהמדינה זקוקה למנהיגים שיוכלו לעמוד בלחצים הבלתי הוגנים".

רוס קורא לאירופים לא לתמוך בפניה לאו"ם בשלב זה. אם הממשלה שתקום בישראל אחרי הבחירות תהיה מוכנה לצאת עם יזמת שלום ולהקים התנחלויות רק בשטחים שצפויים להיות חלק מישראל בעקבות הסכם שלום, לא יהיה צורך בהחלטה של או"ם. אם הממשלה החדשה לא תנהג כך, יוכלו האירופים ליזום החלטה כזו, אך היא חייבת להיות מאוזנת.

לדברי רוס, החלטה עתידית כזו אינה יכולה להתייחס רק לצרכי הפלסטינים, כלומר לקבוע שגבולות המדינה הפלסטינית יהיו מבוססים על קווי 1967, עם חילופי שטחים מוסכמים, ושבירתה תהיה מזרח ירושלים. החלטה כזו צריכה להציע גם דברים ספציפיים שישראל זקוקה להם, דהיינו הסדרי ביטחון, שיאפשרו לישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה; נסיגה הדרגתית, שתהיה מבוססת על ביצועי הממשלה הפלסטינית בתחומי הביטחון והמשילות; וכן פתרון בעיית הפליטים באופן שיאפשר לישראל לשמור על אופיה היהודי.

"קרוב לוודאי שהפלסטינים ידחו הצעת החלטה כזו", מנבא רוס. "קבלת נוסח כזה תחייב את הפלסטינים להסכים לפשרות שאותן הן דחו ב-2000, ב-2008 וב-2014. כמובן, אין שום ערובה שהממשלה הבאה בישראל תקבל הצעה כזו. אבל הישראלים אינם דוחפים למעורבות של או"ם. הפלסטינים הם שדוחפים למעורבות כזו. אם הגישה שלהם אינה מקדמת פיתרון של שתי מדינות או שלום, אז הם צריכים לשלם מחיר על כך".

"האם לא הגיע הזמן לבקש מהפלסטינים לסמוך ידם על הצעות שמתייחסות גם לצרכי ישראל ולא רק לצרכיהם שלהם"? - שואל רוס.

צרו איתנו קשר *5988