שני פסקי דין שניתנו השבוע בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה מכתיבים קו חדש לפיו גם אם הילדים נמצאים במשמורת משותפת; וגם אם ההורים משתכרים סכומים זהים או דומים (אפילו אם האם משתכרת קצת יותר מהאב) - עדיין ישלם האב מזונות לילדיו.
בשנתיים האחרונות יותר ויותר שופטים בבית המשפט לענייני משפחה הרהיבו עוז ודחו תביעות למזונות ילדים, הנמצאים במשמורת משותפת, כאשר לשני ההורים שכר דומה. במקרים משפטיים אלה נקבע כי כל אחד מההורים יספק לילד את צרכיו בעת שזה שוהה אצלו ואילו ההוצאות החריגות יתחלקו שווה בשווה.
פסקי דין אלה סטו מההלכה רבת השנים לפיה מזונות ילדים כפופים לדין האישי, המחייב את האב לשאת בכל צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15, ללא קשר להשתכרותו או לעובדה שלאם עצמה משכורת מכובדת. מאחורי פסקי הדין הללו עמדה התפיסה, שהדין האישי אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של שנות האלפיים, לפיה מצד אחד אבות מעורבים בחיי ילדיהם והסדרי הראיה או המשמורת התרחבו לאין שיעור; ומצד שני אימהות רבות הן בעלות הכנסה ניכרת, לעיתים שווה ואף גדולה מזו של האב.
עם זאת, לצד זרם זה, נותרו שופטי משפחה שסירבו לקבל את הקו. שופטים אלה נותרו צמודים לדין האישי ופסקו כי כל עוד המחוקק לא אמר את דברו ומזונות ילדים נפסקים בהתאם לדין האישי, אין מקום להנחות אחרות.
פסקי הדין שניתנו השבוע, ניתנו במסגרת ערעורים על שני הזרמים השיפוטיים השונים - ומכתיבים קו אחיד. בפסק הדין הראשון, שניתן ב-4.1.15 בבית המשפט המחוזי בלוד ע"י הרכב השופטות מרוז, נד"ב וברנט, נידון ערעור על פסק דין לפיו חויב אב לשלם כ-4,500 ש"ח לשתי בנות השוהות במשמורת משותפת בזמן שהכנסות ההורים זהות ועומדות על כ-11,000 שקל בחודש.
פסק הדין קבע, כי הדין האישי ממשיך לחול על הצדדים כל עוד לא שונה החוק ע"י המחוקק, אולם כשהקטינים מצויים במשמורת משותפת, האב דואג להם לכל צרכיהם כשהם אצלו ויש להביא עובדה זו בחשבון. על אף אמירה זו, נקבע, כי החיוב במזונות צריך להיעשות על דרך איזון כלל הכנסות המשפחה מכל המקורות, ויש לבחון ספציפית כל משפחה ונסיבותיה. משכך, התקבל הערעור על חיובו של האב לשאת במזונות של 4,500 שקל לשתי הבנות, והחיוב הופחת בכמעט 50% ויעמוד על 2,500 שקל כולל מדור והוצאות.
בפסק הדין השני, שניתן ביום 7.1.15 גם כן בבית המשפט המחוזי בלוד, ע"י הרכב השופטים נד"ב, פלאוט וויצמן, נדון ערעור על פסק דינו של סגן הנשיא היוצא, השופט יעקב כהן, אשר קבע כי אין לחייב אב לשאת במזונות קטינים נוכח העובדה שמתקיימת בין ההורים חלוקת אחריות שווה ואין פערים משמעותיים בין הכנסותיהם.
פסק הדין ניתח ארוכות את עמדת הדין העברי וקבע את הפרשנות הראויה של דין זה ביחס לצרכי ילדים מעל גיל 6 ואילך. על פי פרשנות זו, יש להביא בחשבון פרמטרים רבים בעת פסיקת המזונות ובכך לאפשר גמישות מירבית בפסיקה. הפרמטרים שיילקחו בחשבון לעת פסיקת המזונות יהיו:
- התחשבות בפרקי הזמן בהם שוהים הקטינים אצל כל אחד מהוריהם.
- הכנסות ההורים.
- כושר השתכרותם ומצבם הכלכלי, תוך שימת דגש על יכולתו הכלכלית של האב.
- הסך שיוותר בידי כל אחד מההורים, אחר ניכוי הוצאות כלכלתו.
- שקלול זמני השהיה של הקטינים עם כל אחד מההורים.
- בחינת אחריותו ההורית האמיתית של כל אחד מההורים לענייני הקטינים, מעבר לחלוקת הזמן הטכנית.
שופטי הערעור העריכו את הוצאות שלושת הילדים ב-3,500 שקל וקבעו כי האב יחויב ב-50% מהצרכים וב-50% מהוצאות המדור כך שבסך הכל חויב האב ב-2,875 שקל לשלושת הילדים, בנוסף לחלוקה שווה של הוצאות הבריאות והחינוך.
החלטות אלו מיישרות קו וקובעות נורמה חדשה בחיוב מזונות במשמורת משותפת: לא עוד פטור ממזונות, אלא בחינת כלל הפרמטרים ונטייה לפסוק, כששני ההורים משתכרים סכומים דומים והילדים חולקים את זמנם בין שניה ההורים, מחצית מסכום המזונות שהיה נפסק קודם לכן.
■ הכותבת היא מומחית לדיני משפחה, בעלת האתר www.getup.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
