הנקראות ביותר

התפתחות מפתיעה במלחמה במעלימי המס הישראלים בשווייץ

מלחמתה של רשות המסים בהון השחור שמחזיקים ישראלים בחו"ל עולה מדרגה: הישראלים נדרשים למלא טפסים בנוגע לחשבונותיהם, בעזרת יועץ מס ■ מומחה מס: בנקים שווייצריים קיבלו "פיק-ברכיים" ממשה אשר

loading

המאמץ של רשות המסים להילחם בהון השחור שמחזיקים ישראלים בחו"ל, ובמיוחד בחשבונות בנק שווייצריים בלתי מדווחים, ממשיך לשאת פרי. ב-31 בדצמבר האחרון חשף "גלובס" כי הבנקים בשווייץ החלו לדרוש אישורי מס מלקוחותיהם הישראלים. זאת, לאחר שבאוקטובר האחרון נסע ראש רשות המסים, משה אשר, לשווייץ ונפגש עם שורה של בכירים בבנקים שווייצריים, כדי לדון איתם במאמצי הרשות להילחם בתופעה של חשבונות ישראליים בחו"ל שאינם מדווחים.

מומחה מס שביקר לאחרונה בשווייץ סיפר ל"גלובס" כי ממספר בנקים שווייצריים נמסר כי נציגיהם "יצאו מוזהרים" מהפגישות עם אשר, וכתוצאה מכך הקשיחו את התנאים להמשך החזקת החשבונות בידי ישראלים.

עוד נמסר כי חלק מהבנקים, דוגמת בנק HSBC, אף סילקו לקוחות ישראלים שאינם מדווחים על חשבונותיהם לרשויות בישראל. מנוסח הטפסים ששלחו שני בנקים אחרים - UBS וקרדיט סוויס - ללקוחותיהם הישראלים, עולה כי בעלי החשבונות ויועצי המס שלהם עלולים למצוא את עצמם בבעיה, שכן הטפסים אינם מותאמים לאופיו של נוהל "הגילוי מרצון" בישראל, במסגרתו ניתן להצהיר על נכסים לא מדווחים ולהימנע מהליך פלילי.

לקוחות ישראלים של UBS שווייץ קיבלו בימים האחרונים טופס למילוי על-ידי יועץ מס, שבו מתבקש היועץ להצהיר בפני הבנק על סטטוס הדיווח לרשויות בישראל של חשבון הלקוח ותשלום המס על הכספים בחשבון.

היועץ נדרש לבחור אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא הצהרה ביחס לשנות המס המצוינות על גבי הטופס, לפיה הלקוח דיווח על החשבון ושילם את חבות המס שלו - הכול בהתאם לדיני מדינת התושבות (ישראל); האפשרות השנייה היא הצהרה כי אין בידי היועץ אינדיקציה לכך שהלקוח דיווח על החשבון ושילם את חבות המס בגינו.

"סביר שאף יועץ מס לא באמת יבחר להצהיר בהתאם לאפשרות השנייה", מוסר עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, לשעבר ראש היחידה לחילופי מידע בינלאומי ברשות המסים וכיום ראש המחלקה למיסוי בנילאומי במשרד זיו שרון ושות'. "בחירה באפשרות הזו תביא ככל הנראה לסגירת החשבון של הלקוח - אז סביר שהלקוח יעדיף לסגור את החשבון מרצונו, מבלי להזיק לעצמו".

פרנקל מוסיף כי הקושי שעלול להיווצר מנוסח הטופס של הבנק השווייצרי קשור למסלול האנונימי במסגרת הליכי גילוי מרצון שהנהיגה רשות המסים. במסלול האנונימי יכול הלקוח להגיש בקשה ללא חשיפת זהותו לרשות המסים ובהתאם לשומה שמוציאה לו הרשות לבחור אם לחשוף את שמו ולשלם את השומה שהוצאה או לסגת מההליך.

"מה קורה בתרחיש בו הנישום נסוג בו מהליך הגילוי מרצון בשל השומה שקיבל מרשות המסים, וזאת לאחר שיועץ המס שלו כבר הצהיר לבנק השווייצרי בהתאם לאפשרות הראשונה, כי הלקוח-הנישום עומד בתנאי הדין הישראלי? האם רגע לאחר שהלקוח נסוג מההליך האנונימי, נדרש יועץ המס לשלוח מכתב עדכון לבנק השוייצרי? הבנקים מצפים מיועץ המס לבוא ולהצהיר על השינוי, אך היועץ עלול להיקלע למצב לא נעים מול הלקוח שלו", מסביר פרנקל.

בטופס של בנק קרדיט סוויס ישנן 3 אפשרויות העומדות בפני יועץ המס: האפשרות הראשונה מתייחסת לאוכלוסייה המיוחדת של עולים חדשים ותושבים לחוזרים ותיקים - הצהרה שהנישום פטור מן המס ומן הגילוי; האפשרות השנייה היא הצהרה שהנישום מדווח על החשבון ועומד בחובותיו כחוק, מבחינת גילוי והתשלום; והאפשרות השלישית היא הצהרה שהלקוח הגיש את המסמכים לרשויות המס כדי להתחיל בהליך גילוי מרצון ובתשלום חבות המס.

לדברי פרנקל, "הקושי הוא שבמסגרת האפשרות השלישית, נדרש היועץ להצהיר שהגשת בקשת הגילוי מרצון היא בלתי חוזרת. הבעיה נובעת מכך שהמסלול האנונימי של גילוי מרצון בישראל הוא מסלול שהנישום יכול לבחור לחזור בו ממנו, ולכן ההצהרה של היועץ עשויה להיות בלתי מדויקת. בנוסף - אם חוזר בו הלקוח מהליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, נקלע היועץ שוב לאותה בעיה שיוצר הטופס של בנק UBS, שכן הדיווח שלו הופך לבלתי מדויק".

פרנקל מעריך גם כי שליחת הטפסים על-ידי הבנקים השווייצריים ללקוחותיהם הישראלים תביא להגברת המוטיבציה של נישומים להסדיר את חבות המס שלהם בקשר לחשבונות בשווייץ במסגרת הליך של גילוי מרצון.

לדבריו, "האפשרות לסגירת החשבון כתוצאה מאי-הדיווח היא איום קונקרטי יותר מאשר כתבות בעיתון על פרשות כמו פרשת UBS" - פרשה במסגרתה נחשדים עשרות ישראלים בעבירות מס בקשר עם חשבונותיהם בשווייץ.

מדוע שינו הבנקים השווייצריים את יחסם ללקוחות זרים?

באחרונה מצטברות עדויות לכך שבנקים שווייצריים כבר "סילקו" לקוחות ישראלים בשל חשש כי חשבונותיהם לא מדווחים לרשויות בישראל. מדובר בצעד מרחיק לכת, במיוחד לאור העובדה שבניגוד לרשות המס האמריקאית (IRS), לרשות המסים בישראל אין לפי שעה כל יכולת לכפות על הבנקים השווייצריים להעביר מידע או להשית עליהם סנקציה כלשהי; אם כן - מדוע ממהרים הבנקים השווייצריים לסלק לקוחות ולדרוש מלקוחות אחרים להגיש אישורים מיועצי מס?

התשובה לשאלה זו מצויה ככל הנראה ב"טראומה האמריקאית" שחוו חלק מהבנקים השווייצריים. כפי שבנק לאומי שילם קנס של יותר מ-1.5 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות בעקבות הודאתו כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להימנע מתשלום מסים לרשויות בארה"ב - השיתו הרשויות בארה"ב על הבנקים UBS וקרדיט סוויס עיצומים בהיקף מאות מיליוני דולרים בנסיבות דומות.

"אני מניח שהבנקים הללו מפחדים משינוי בכללי המשחק גם כלפי ישראל, כפי שנעשה במקרה של ארה"ב. זה ככל הנראה מסביר את הזהירות שהם נוקטים", מסר פרנקל.

הדברים עולים בקנה אחד עם הדיווחים על בנקאים שייווצרים ש"יצאו מוזהרים" מהפגישה עם אשר. ואכן - גורם ברשות המסים אישר היום (ג') ל"גלובס" כי ייתכן שהשינוי בגישת הבנקים השווייצריים נובע מהמסרים שהעביר אשר לנציגיהם, בפגישותיו עמם באוקטובר האחרון.

"בשל התחזקות הפרנק השווייצרי, החלטה של בעלי חשבונות בשווייץ שלא להצטרף ל'גילוי מרצון' הופכת למטופשת יותר מתמיד"

התחזקות הפרנק השווייצרי הופכת את ההצטרפות לתוכנית לגילוי מרצון של רשות המסים לאטרקטיבית לבעלי חשבונות בשווייץ. כך מעריך רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים. הסיבה לכך היא שרווח שנרשם מההתחזקות המטבע השווייצרי נחשב להכנסה הפטורה ממס.

"יש כיום הזדמנות לבעלי החשבונות בשווייץ. האלטרנטיבה להמשיך לברוח ולהסתתר בעולם שקוף של חילופי מידע כלל-עולמיים, שהייתה ממילא לא מומלצת, הפכה להיות יותר מטופשת מתמיד", אומר בר-זכאי.

בשבוע שעבר רשם הפרנק השווייצרי התחזקות משמעותית מול המטבעות בעולם של מעל 20%. העלייה בשערו נבעה מהחלטת הבנק המרכזי במדינה לבטל את תקרת שער המטבע אל מול האירו. אמנם לאחר מכן נרשם בשוק תיקון של חלק מהעליות, ועדיין אל מול השקל, לדוגמה, שער המטבע השווייצרי גבוה כיום בכ-15% לעומת השבוע שעבר.

אפקט נוסף של עליית המטבע היה אמנם ירידה במניותיהן של חלק מהחברות בשווייץ, במיוחד הייצואניות - מה שעלול לפגוע בתיקים של הלקוחות המושקעים במניות - אך לדברי רו"ח בר-זכאי העלייה בשער המטבע לרוב משמעותית יותר מהירידה בשער המניה.

גורמים משפטיים מציינים כי בימים האחרונים חלה התעוררות מסוימת של חלק מהלקוחות ישראלים, המתעניינים בהצטרפות לתוכנית גילוי מרצון בעקבות התחזקותו של המטבע השווייצרי.

"בעלי חשבונות ישראלים בשווייץ ש'חושבים' בשקלים או שבבעלותם נדל"ן מקומי בשווייץ, גילו שהנכסים שלהם נסחרו בפרנק ושהם התעשרו בכ-15%. לעומת זאת, הצטרפות לתוכנית הגילוי מרצון כוללת לרוב תשלום ממוצע של 5% מהנכסים, ולרוב אינה עוברת את ה-10%", אומר בר-זכאי.

רווח הנובע מהפרשי שער נחשב להכנסה פטורה ממס. ניקח דוגמה מספרית - אם לקוח רכש מניות ב-100 פרנ"ש, ומכר אותן ב-110 פרנ"ש - הוא משלם מס רק על ההפרש בסך 10 פרנ"ש ולא על הרווח הנובע מהתחזקות המטבע (אותם 100 פרנ"ש שווים כיום 450 שקלים לעומת 385 שקלים לפני שבוע).

"לפי חשבון פשוט, התיסוף בפרנק השווייצרי פלוס גילוי מרצון כחוק בשקלים, לפי פקודת מס הכנסה, משאיר ללקוח עודף של כ-10% ואולי יותר", מסביר בר-זכאי, "כך שהצטרפות בתקופה זו לתוכנית הגילוי מרצון מביאה לכך שאפשר לשמור על השם הטוב, לשלם מסים כדין ועדיין להישאר עם רוב הנכסים ועוד עם רווח בזכות התחזקות המטבע".

לפני מספר חודשים הודיעה רשות המסים בישראל על תוכנית חדשה לגילוי מרצון של ישראלים שברשותם נכסים שלא דווחו לרשויות המס. במסגרת התוכנית, שתקפה עד לאוגוסט הקרוב, ניתן להצהיר על נכסים לא מדווחים ולהימנע מהליך פלילי. בניגוד לתוכניות אחרות, הפעם התוכנית כוללת גם נכסים הנמצאים בבנקים זרים.

תוכנית הגילוי מרצון הושקה על רקע מגמה גוברת של רשויות מס בעולם לנהל מלחמת חורמה במעלימי המס. את המגמה החלו הרשויות בארה"ב, והצטרפו אליה מדינות נוספות באירופה, כשגם בישראל העלו הילוך בתחום זה.

כחלק מאותה מגמה, נעשה גם שימוש בבנקים, שמוצאים עצמם נאלצים לדווח על לקוחות שנכסיהם לא הוצהרו לרשויות המס במדינות התושבות שלהם, ולא - הבנקים יספגו בעצמם קנסות כבדים.

מטרת הליך הגילוי מרצון היא לגרום לישראלים להעדיף לדווח מרצונם על נכסים שלא דווחו בעבר, ולספוג "קנס" מסוים, מאשר לקחת את הסיכון שחשבונות אלה יתגלו בעתיד, ואז הסנקציות נגדם יהיו חריפות יותר.

לקבלת ייעוץ מרו"ח שהוא גם עו"ד - לחצו כאן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות