מומחי משפט: "לא הגיוני שהמבקר מעכב הדוח על נתניהו"

בעקבות הביקורת שספג מבקר המדינה על ההתמהמהות בפרסום הדוח על הוצאות מעון רה"מ, הודיע שפירא כי במשרד המבקר "נערכים לפרסום הדוח" ■ פרופ' עמנואל גרוס: "מה זה 'היערכות'? הדוח נכתב ומוכן? - יש לפרסמו מייד"

בימים האחרונים סוערת המדינה סביב "פרשת הבקבוקים", במרכזה החשד כי אשת רה"מ, שרה נתניהו, שלשלה לכיסה, לכאורה שלא כדין, סכום של 4,000 שקל מפדיון בקבוקי שתייה ריקים שנרכשו על-ידי מעון רה"מ.

גורם במשרד המשפטים מסר היום ל"גלובס" כי לאור התמהמהות מבקר המדינה בפרסום הדוח בנושא (שלשום נחשף בעיתון "הארץ" כי המבקר מעכב דוח על הוצאות מופרזות של מעון רה"מ, לבקשת עוה"ד של נתניהו, בשל הבחירות), יקיים הערב (א') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דיון פנימי בנושא פרשת הבקבוקים בהשתתפות פרקליט המדינה, שי ניצן, ובכירים בפרקליטות. בדיון היום צפוי היועץ להורות על פתיחה בחקירה בנושא או בבדיקה.

מומחים למשפט פלילי משיבים לטענות בגין היחס המחמיר שלו זוכה לכאורה משפחת נתניהו ומבהירים כי ככל שדוח מבקר המדינה בנושא כבר נכתב - עליו לפרסמו מייד. "אני אינני מבין מה זה אומר 'היערכות'. אם הדוח נכתב והוא מוכן - יש לפרסמו מייד", אומר פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה. לדברי פרופ' אורן גזל-אייל, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה, "סביר להניח שהתיק נגד האדם הפשוט היה נסגר במקרה זהה לזה של שרה נתניהו - אבל ייתכן שיש הבדל אובייקטיבי בין אשת רה"מ לבין אחד האדם".

לדברי פרופ' גזל-אייל, "בהנחה שהעובדות שפורסמו הן נכונות - אז ניתן להסתכל על זה כניסיון לגנוב 4,000 שקל. זו בוודאי לא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים. האם אני חושב שהיו מעמידים בגין מעשים כאלה לדין מישהו אחר? כנראה שלא. סביר שהיו מחליטים על סגירת התיק מחוסר עניין לציבור". עם זאת, מבהיר פרופ' גזל-אייל כי ייתכן שיש מקום להבדלה בין אשת רה"מ לאחד האדם. לדבריו, "יש שאלה, שאין לי עליה תשובה חד-משמעית - האם כשמדובר באשת רה"מ זה משנה את סוגיית העניין לציבור. האינטרס הציבורי בטוהר המידות של רה"מ הוא יותר גדול מאשר זה של אחד האדם; ומהו האינטרס הציבורי בטוהר מידות של אשתו של רה"מ? כנראה פחות מרה"מ עצמו, אבל גבוה מהרף שמציבים לאדם הרגיל".

"השלכות פוליטיות נרחבות"

- בהנחה שבמעון רה"מ נהגו שלא לגבות את הפדיון בכלל, האם זה מוריד מחומרת מעשיה לכאורה של אשת רה"מ?

גזל-אייל: "לטעמי, לא באופן ממשי. זאת משום השימוש בעובדי משרד רה"מ, שטרחו לבצע את השליחות, לפי הפרסומים, עבור אשת רה"מ. אפילו אם היא הייתה משתמשת בעובדים כדי שיאספו מהרחוב בקבוקים ריקים, כך שלא ניתן היה לטעון שפדיון הבקבוקים נגזל ממישהו, גם אז יש בכך בעייתיות בגלל שעובדי מעון רה"מ הם עובדי ציבור שמקבלים את שכרם מהמדינה - הם אינם משאב לשימושו הפרטי של מישהו".

- האם זה ראוי שהיועמ"ש ובכירי הפרקליטות מקדישים מזמנם לעסוק בתיק שהיקפו 4,000 שקל?

"נשאלת פה שאלה הרבה יותר רחבה - מה קורה עם כל אותם אישי ציבור שאין חוק או הנחיות המורות שעניינם יידון בפני היועמ"ש, ועדיין היועץ בוחר לעסוק בהם בעצמו. נשמעה על זה ביקורת בעבר. ניקח מקרה של רבנים ראשיים לשעבר - תמיד עניינם הוכרע על-ידי היועמ"ש, למרות שבשעה שהיועץ דן בזה - הם היו כאחד האדם מבחינת החוק.

"אני חושב שמרגע שחושבים שההחלטה על החקירה היא בעלת השלכות פוליטיות או ציבוריות נרחבות, אז רוצים שהדרג שיחליט על זה הוא הבכיר ביותר, קרי מי שעומד ראש התביעה הכללית - היועמ"ש. במקרה רגיל סביר שתיק כזה היה מתנהל בכלל על-ידי תביעה משטרתית, אך לאור ההשלכות הפוליטיות של התיק, היועמ"ש נדרש לזה ואני חושב שזה סביר".

גם פרופ' גרוס סובר שראוי שהיועמ"ש ינהל בעצמו את הדיון בהחלטה אם להתחיל בחקירה. ואולם, פרופ' גרוס, סבור שהדבר נובע מהאפשרות למודעותו של רה"מ עצמו למעשים. "בדומה לפרשת חשבון הדולרים, שהיה רשום דווקא על-שם לאה רבין, אשתו של רה"מ, יצחק רבין. אהרן ברק, שהיה אז היועמ"ש, עסק בזה בעצמו והורה לפתוח בחקירה. הנושא של התנהגות של רעיית רה"מ בתוך בית רה"מ יכול לגרור שאלה שקשורה לרה"מ עצמו, שייתכן והיה מודע לדברים. לכן היועמ"ש הוא שעוסק בזה, וזה סביר בעיני. מה שלא מתקבל על הדעת הוא העניין שבמשך כמה חודשים הנושא יושב על שולחן היועמ"ש, ואיש אינו מקבל החלטה".

"החלטה תמוהה"

לפי הפרסום בעיתון "הארץ" בסוף השבוע האחרון, תחילת פשרת הבקבוקים באפריל 2009, אז הורתה כביכול שרה נתניהו לעובדי מעון רה"מ לאסוף בקבוקים ריקים שנצברו במעון רה"מ ולהעביר לה את הפדיון בעד הבקבוקים. העברת הבקבוקים ומסירת הפיקדון לאשת רה"מ בדרך זו נעשתה, לפי הפרסום, עד לשנת 2013. במאי 2013, העבירה משפחת נתניהו המחאה ע"ס 4,000 שקל לחשב משרד רה"מ כדי להשיב למדינה את דמי הפדיון שנלקחו לכאורה על-ידה.

עוד פורסם כי דוד שמרון, עורך-דינם של בני הזוג נתניהו, פנה למבקר המדינה, יוסף שפירא, וביקש ממנו לדחות פרסום דוח בנושא התנהלות מעון רה"מ שהושלם בעת האחרונה, בשל הבחירות העומדות בפתח. בדוח נזכרת, בין היתר, פרשת הבקבוקים. ממשרד המבקר אושר שהייתה פנייה שכזו, אך הודיעו ש"לא הובטח לעו"ד שמרון דבר". עוד נמסר היום כי "אנו נערכים לפרסום הדוח", אך במשרד המבקר סירבו למסור מה נעשה בגדר ה"היערכות", ואם הדוח יפורסם בזמן הקרוב או שמא אותה "היערכות" יכולה להימשך עד אחרי הבחירות.

בהתייחס להודעת המבקר, אומר פרופ' גרוס: "אני אינני מבין מה זה אומר 'היערכות'. אם הדוח נכתב והוא מוכן - יש לפרסמו מייד. העבודה שהמבקר לא עושה את זה היא בהחלט תמוהה בעיני. אינני מאמין שהמבקר מגונן על ראש הממשלה, חזקה עליו שהוא איננו מגונן על איש. לכן, לא הגיוני לחלוטין שהמבקר מעכב את הדוח. המבקר אינו רשאי לקחת בחשבון שיקולים כמו בחירות. המועדים של פרסום דוחות לא צריכים להיות מושפעים משיקולים כאלה כלל. אין מה להיערך - יש לפרסם את הדוח ומייד".

בעקבות פרסום הפרשה הודיע משרד המשפטים ביום חמישי האחרון כי היועץ וינשטיין ממתין לקבלת חומרים ממשרד המבקר. ככל הידוע, אותם "חומרים" אינם נוגעים להמחאה על-סך 4,000 שקל שמסרה משפחת נתניהו כדי להשיב כביכול את דמי הפדיון למדינה. זאת, כיוון שלפי הפרסום, המחאה זו נמסרה ליועץ המשפטי וינשטיין על-ידי עו"ד שמרון כבר ביוני האחרון, ודווקא וינשטיין היה זה שגילה את דבר קיומה של ההמחאה למבקר המדינה.