אחת ולתמיד: במקום לדבר על מצוקת הדיור - תתחילו לעשות

הצהרות, יוזמות, תוכניות, חקיקות מיותרות - הממשלה מדברת המון על הורדת מחירי הדיור, אבל הגיע הזמן שהיא תתחיל גם לעשות ■ דעה / אליאב בן שמעון

אליאב בן שמעון / צילום: כפיר סיון
אליאב בן שמעון / צילום: כפיר סיון

מצוקת הדיור אינה גזירה משמיים. נראה כי למרות שהגורמים הרלוונטיים - החל ממשרדי הממשלה הקשורים ועד לאחרון הרגולטורים - יודעים מה צריך לעשות, הם מתמקדים דווקא בדיבורים, בהצהרות, בהצעות ובתוכניות ופחות בעשייה פרודוקטיבית ויישום של ההחלטות שלהם עצמם. לב לבו של משבר הדיור נעוץ במחסור החמור בהיצע הדירות ובפער ההולך וגדל בין הביקושים הרבים להיצע הקרקעות הזמינות לבנייה.

תהליך ייצור הדירה אינו דומה לזה של מוצר אחר בשוק. הוא מורכב, ארוך, עתיר תשומות ורב-משתתפים. לצערנו, כיום, בכל חוליה בשרשרת הזו ישנה בעיה מרכזית אחת לפחות ולעתים אף יותר, ולכן הטיפול אינו יכול להיות במהלך של "זבנג וגמרנו", אלא הוא צריך להיות רב-מערכתי, משולב ואינטנסיבי לאורך זמן, שגם תוצאותיו המצופות בדמות זמינות דירות למגורים תוך ירידת מחירים ייראו רק בטווח של מספר שנים קדימה.

ראשיתה של שרשרת ייצור הדירה מקורה במערכות התכנון והרישוי ובתכנון עתודות הקרקע לבנייה למגורים. התהליך כיום ארוך ומסורבל ומצריך (מעבר לרפורמה שנעשתה בחוק התכנון והבנייה) שינוי מבני יסודי במערכת התכנון המחוזי בישראל, תוך יצירת מספר הרכבים פעילים לוועדה המחוזית (בדומה למערכות גדולות אחרות כמערכת בתי המשפט). זאת, במקביל לתכנון מסיבי שיספק קרקעות זמינות לבנייה בהיקף שיענה על הגידול הטבעי של משקי הבית בישראל, העומד על כ-53,000 משקי בית שמצטרפים מדי שנה ופער היסטורי מצטבר של כ-110,000 יח"ד.

את הקרקעות המשווקות יש להציע לציבור הקבלנים והיזמים כשהן זמינות לבנייה, דהיינו, נקיות מחסמים תשתיתיים. כיום, קרקעות רבות משווקות על ידי המדינה כאשר התניות התב"ע לתחילת הבנייה הן רבות. הבעיה הופכת לחמורה יותר כאשר המדינה מחליטה להשקיע כספים לטובת פתרון חסמים אלה, אולם הקבלנים שנבחרים לביצוע העבודות נתקלים בבירוקרטיה רבה בחברות הממשלתיות, ביחידות הסמך ובתאגידים העירוניים המופקדים על התשתיות. התוצאה: עיכובים שמובילים להתייקרות במחיר הדירה.

בנוסף, אנו עדים לחקיקה אינסופית ועשרות תקנים שנוספו לגבי מרכיבי הדירה, ולמרות שנחיצותם מוטלת בספק הם גרמו לעלייה בעלויות הבניה שמתגלגלת בסופו של יום לרוכשי הדירות.

במהלך השנים האחרונות שמענו לא מעט הבטחות ודיבורים לרוב, אולם הם לא תורגמו למעשים. חמור מכך, הצהרות שונות מעמידות הן את הרוכשים והן את היזמים בעמדת המתנה, דבר שמגדיל את הביקושים הכבושים ואת המחסור בהיצע המצטבר. לכן, הממשלה הבאה צריכה קודם כול לדבר פחות ולעשות יותר!

* הכותב הוא מנכ"ל התאחדות בוני הארץ