18 שנים לאחר שברח מן הארץ ויותר מ-20 שנה אחרי התפוצצות פרשת קווי אשראי, ביום ראשון הקרוב צפוי יובל רן, מנכ"ל קווי אשראי לשעבר, להתייצב לעדות באולמו של השופט איתן אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
רן ייחקר בחקירה נגדית על תצהיר שמסר במסגרת בקשתו שבית המשפט יורה למפרקי קווי אשראי לזנוח את התביעה שהוגשה נגדו, זאת בשל עזרתו לניהול הליך הפירוק שעשוי לפי הערכות להניב לנושים, באופן נדיר, החזר מלא של כספם.
רן הגיש בדצמבר 2014 את הבקשה להורות לאחד משני המפרקים שמונו לחברה, עו"ד יצחק מירון, למחוק אותו מרשימת הנתבעים בתיק אחר, בו תבע המפרק את רן ונתבעים אחרים על הנזקים שנגרמו לחברה בפרשה שהביאה להתמוטטותה. זאת, לטענת רן, בשל התחייבות של מירון למחוק את רן מרשימת הנתבעים בשל סיועו לתביעה שהגיש המפרק נגד קבוצותיהם של אנשי העסקים קובי מימון, חיים צוף וכן נגד קבוצת משפחת לבנת.
"נכרת הסכם ברור ומפורש ביני לבין המפרק (בשם קווי אשראי), לפיו קווי אשראי והמפרק התחייבו למחוק אותי מהתביעה ולמעשה לחזור בהם מהתביעה נגדי. קווי אשראי והמפרק הפרו את ההסכם איתי, ולכן אני פונה לבית משפא נכבד זה שיאכוף עליהם לעמוד בהתחייבותם", כתב בבקשה רן, שאינו מיוצג רשמית על-ידי עורך דין והגיש את הבקשה כתצהיר הערוך בגוף ראשון.
"מילאתי את חלקי"
רן טוען כי מילא את התחייבותו בהסכם בסיועו לתביעה שהניבה לאחרונה 60-65 מיליון שקל לקופת הפירוק. "מילאתי את חלקי בהסכם וסייעתי רבות לחברה ולמפרק", טוען רן. "למעשה, הבאתי במו-ידי לכך שחברת קווי אשראי והמפרק הצליחו להגיע להסכם פשרה עם חלק מהנתבעים בפרשת 'תאגידי הנפט' (קבוצת מימון-צוף, משפחת לבנת ובנק דיסקונט), בסך כולל של כ-65 מיליון שקל. אלא שהמפרק לא עמד בהתחייבותו, וחברת קווי אשראי והמפרק לא מחקו אותי מהתביעה, כפי שהתחייבו".
סיוע במידע ועובדות
רן אף טוען כי "החל מראשית 2010 התחלתי לסייע למפרק במידע ועובדות בנוגע לפרשות השונות בתביעה. במהלך כ-3 שנים ניהלתי שיחות רבות וארוכות, יום-יומיות, עם המפרק ושלוחיו, והועברו אליי אלפי מיילים עם עובדות, ניתוחים ומסמכים לגבי התביעה. גיליתי למפרק במהלך אותן שנים מידע רב שלא היה ידוע לו ולא יכול היה להיות ידוע לו. תיארתי למפרק בפירוט את כל מהלך האירועים בפרשות השונות המופיעות בתביעה ובעיקר בעניין קבוצת מימון ופרשת 'תאגידי הנפט'".
רן טען אף כי נפגש עם המפרק, מירון, ועורכי דין ממשרדו בניו-יורק למספר ימים, ובהמשך ביוסטון טקסס, שם מתגורר רן מאז ברח מהארץ לפני 18 שנים, למשך 4 ימים.
רן מפנה לשיחות טלפון מוקלטות שקיים עם עו"ד אלעד אלעזר ממשרדו של עו"ד מירון, בהן לטענתו הובטח לו לסגת מהתביעה נגדו. בהקלטות נשמע לכאורה אלעזר אומר כי בכוונת מירון להגיש בעתיד בקשה לבית המשפט כדי לקבל את אישורו למחיקת התביעה נגד רן, בשל חוסר התוחלת שבניהולה שעה שרן הוכרז שלא בפניו כפושט-רגל.
"לא הובטחה תמורה"
בתגובה שהגישו לבית המשפט לא הכחישו המפרקים, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', את הקשר עם רן, והודו בקיום מאות שיחות טלפון והתכתבויות ענפות עמו.
המפרקים טענו כי לא הובטחה לרן תמורה כלשהי בקשר למסירת המידע, וכי "נמסר לו מספר רב של פעמים כי אין באפשרותם להבטיח לו מתן טובות הנאה כלשהן כנגד קבלת המידע... וכי בכל מקרה יהיה עליהם לקבל את אישור בית המשפט לכל הסכם שייחתם בין הצדדים".
"רצה לתקן חלק מהעוולות"
לטענתם, רן העיד בפניהם מספר פעמים כי המוטיבציה שלו למסירת המידע נובעת גם מרצון "לתקן חלק מהעוולות שנגרמו לנושי קווי אשראי".
לתגובה שהגישו המפרקים צורפו מספר מסמכים, לרבות תצהיר שהגיש רן לבית המשפט בעבר, לפיו הוא פנה למפרקים "שלא על מנת לקבל תמורה".
במייל ממארס 2014, שצורף אף הוא לתגובת המפרקים, כתב רן: "פי וליבי שווים, אכן לא ביקשתי מכם דבר, ובסגנונכם המעורפל, במתכוון לא הבטחתם לי דבר".
בתשובה לתגובת המפרקים כתב רן כי "ברור לי כיום שהמפרק צריך את אישור בית המשפט הנכבד, ואדרבא - שיגיש בקשה ויבקש אישור. שיתכבד ויסביר לבית המשפט הנכבד שכך הוא התחייב כלפיי, וכי הדבר כדאי לקופת הפירוק, וכי רק בזכות עזרתי הוא גבה 60 מיליון שקל שלא היה לו סיכוי לגבות אותם, וכי ממילא לתביעה נגדי אין שום ערך".
סאגת קווי אשראי: סוף טוב לנושים ולמפרקים
קווי אשראי הייתה חברת החזקות ציבורית שנסחרה בבורסה בתל-אביב עד סוף שנות ה-90, שהשקיעה בחברות נפט, נדל"ן ופיננסים והציגה רווחים נאים בדוחותיה. עם התמוטטות החברה נמלט רן מהארץ והשתקע בטקסס. בהמשך נשרף ארכיון החברה.
לאחר מינויים למפרקים, הגישו מירון ורבינוביץ' לפני כעשור תביעה נגד מנהלים ובעלי מניות בחברה, שבמסגרתה נטענו טענות שונות על פעולות תרמית והברחת נכסים בחברה על-ידי חלק מן המנהלים.
חלק מהפרשה נוגע לפרשת 'תאגידי הנפט', במסגרתה טענו המפרקים כי בכירים בקבוצת מימון-צוף ובקבוצת לבנת שילמו לבעלי השליטה בחברות ציבוריות שונות כספים שונים "מתחת לשולחן", על-ידי העברות כספים בארץ ובחו"ל. זאת, לכאורה, בתמורה להסכמת החברות הציבוריות למכירת מניות שהחזיקה קווי אשראי בתאגידי נפט, במחירים אטרקטיביים לקבוצות מימון-צוף ולבנת.
לאחרונה הגיעו מירון ורבינוביץ' לפשרה עם קבוצת מימון-צוף ועם משפחת לבנת, שלפיה ישלמו לקופת הפירוק סכום של כ-60-65 מיליון שקל, המהווים את מרבית הסכום שיעמוד לטובת ההחזר לנושים.
לפני כחודש אישר השופט איתן אורנשטיין את מתווה שכר-הטרחה של המפרקים מירון ורביבנוביץ' בתיק, ופסק להם שכר-טרחה בשיעור של בין 8% ל-12% מקופת הנשייה, בהתאם לשיעור ההחזר לנושים. זאת, בנוסף לשכר-טרחה של 15% מסכום התביעות בהן זכו הנושים. בסך-הכל עשוי סכום שכר-הטרחה של המפרקים בתיק להגיע לכ-20 מיליון שקל.
בהחלטתו שיבח השופט אורנשטיין את פועלם של המפרקים וציין כי "היה ספק גדול אם ייפרע ולו חלק זעום של חובות החברות שבפירוק לנושיהן. רק לאור פועלם המבורך של המפרקים שנדרשו לאתר ולהתחקות אחר אלפי מסמכים, לקיים חקירות של גורמים שונים, לאסוף נתונים וללקט פיסות מידע - יזכו נושי החברה להיפרע את חובם בצורה משמעותית. אין ספק כי עבודתם ראויה לשבח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
