נמחקה התביעה נגד יובל רן בגין אחריותו לקריסת קווי אשראי

מפרק קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון, נעתר למתווה שהציע השופט אורנשטיין והסכים לשמוט את התביעה נגד יובל רן, ששב לארץ אחרי 18 שנה, בתמורה להתייצבותו להעיד בתביעה המתנהלת נגד מספר נתבעים אחרים

יובל רן / צילום: שלומי יוסף
יובל רן / צילום: שלומי יוסף

18 שנה לאחר שחמק מן הארץ, התייצב הבוקר (א') יובל רן, מנכ"ל קווי אשראי לשעבר, לדיון בבית המשפט בתל-אביב. בתחילה התייצב מול עדת צלמים, ובהמשך למתן עדות בפני השופט איתן אורנשטיין.

"המטרה שלי, כשעזרתי למפרקי קווי אשראי בתביעות שהגישו נגד קבוצות מימון-צוף, הייתה אחת - לנקות את שמי ולנסות לתקן עוול שנגרם לנושים", אמר רן. "ניקוי שמי, זה כולל מחיקת התביעה נגדי... המפרק הגיע אליי מיואש. בלעדיי לא היו התביעות שהגיש מניבות דבר. אני עזרתי לו במידע והבאתי אותו להישג בתביעות שהגיש".

בהמשך הדיון הסכים מפרק קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון, להיעתר למתווה שהשופט אורנשטיין "המליץ" עליו ולהסכים לשמוט את התביעה נגד רן, בתמורה להתייצבותו להעיד בתביעה שהמפרק עדיין מנהל נגד מספר נתבעים אחרים.

רן, שנחשב ל"ילד הפלא" של שוק ההון בישראל, ברח מהארץ ב-1997 לאחר התמוטטותה של חברת קווי אשראי, והשתקע ביוסטון שבטקסס, ארה"ב. זאת בעקבות חשדות למעשי תרמית ומעילה שנעשו בחברת קווי אשראי הציבורית, בין היתר באמצעות רכישה של נכסי החברה במחירים לא ריאליים. בהמשך נשרף ארכיון החברה.

מאז 2010 עמד רן בקשר עם המפרקים שמונו לחברה, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', וסייע להם בתביעה בפרשת "תאגידי הנפט" שהגישו נגד קבוצותיהם של אנשי העסקים חיים צוף וקובי מימון ונגד קבוצת משפחת לבנת. תביעה זו הניבה פשרה שהכניסה לקופת הפירוק של קווי אשראי יותר מ-60 מיליון שקל.

עיקר הטענות בפרשה זו היא שבכירים בקבוצות מימון-צוף ולבנת העבירו לכאורה "מתחת לשולחן" כספים לבכירים בחברות ציבוריות, בתמורה להסכמתם למכירת מניות תאגידי נפט שהיו בבעלות קווי אשראי לחברותיהם במחיר הנמוך ממחיר השוק.

"לא ניתן לקחת ממני כסף"

המפרקים טענו בתחילה כי לא הובטחה לרן תמורה כלשהי בקשר למסירת המידע, וכי בכל מקרה יהיה עליהם לקבל את אישור בית המשפט לכל הסכם שייחתם בין הצדדים. המפרקים הציגו גם מסמכים בהם רן מצהיר לכאורה כי הוא אינו מצפה לתמורה כלשהי.

רן טען בעיקר לתזה משפטית שלדבריו הגה עו"ד מירון, לפיה שמיטת התביעה נגדו אינה בגדר תמורה או "טובת הנאה", משום שהוא הוכרז כפושט-רגל, ולפיכך התביעה נגדו אינה יכולה להסב לו נזק כלכלי.

"כשנפגשנו יצחק מירון ואני", אמר רן, "מירון ידע שאין שום אפשרות לקבל ממני כסף, כי הוכרזתי כפושט-רגל, והניסיון להגיע לכסף שלי בארצות-הברית נכשל. הוא עצמו בנה את הקונסטרוקציה שלפיה זה שיוותרו על התביעות נגדי זה לא טובת הנאה, משום שממילא לא ניתן לקחת ממני כסף".

בדיון בבית המשפט הוסיף רן טענה חדשה, לפיה הובטח לו גם שישמטו את התביעה נגד אחיו, יואב רן, שנתבע אף הוא על-ידי המפרקים. "אתה אמרת לי שהתביעה נגד יואב אינה מעניינת אותך - יש לי הקלטות מלאות להוכיח זאת", הטיח רן בעו"ד מירון.

השופט אורנשטיין מנע מרן להמשיך בדברים ומיקד אותו בטענות שהעלה בבקשתו למחוק את התביעה נגדו.

במספר אירועים הטיח רן במירון דברים קשים, לרבות אמירות לגבי חוסר מהימנותו של מירון. ברגע מסוים אמר רן למירון: "מה שאתה עשית זה מקרה קלאסי של 'הרצחת וגם ירשת'". בתגובה אמר השופט אורנשטיין לרן: "אדון רן, הסופרלטיבים האלה מיותרים, זה לא עושה רושם על אף אחד, אתה לא מעיד בפני חבר מושבעים".

תמריץ שלילי

בהמשך נחקר המפרק, עו"ד מירון, על-ידי עו"ד רמי דקל, המייצג את רן. מירון הודה בעדותו כי הוא אכן הבטיח לרן למחוק את התביעה נגדו בתמורה לשיתוף-פעולה מלא מצדו, אך אמר כי לאור החשש שלא יתייצב להעיד בתיק בו הוא נתבע יחד עם הנתבעים אחרים, הוא מבקש לדחות את עניין מחיקת התביעה עד לשלבים המאוחרים של התיק.

תיק התביעה המדובר מנוהל בפני השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, ואורנשטיין הוא השופט בתיק הפירוק. בתיק התביעה יש 4 קבוצות נתבעים. מירון פירט בדיון כי הוא קרוב לפשרה עם שתיים מהן.

השופט אורנשטיין פנה למירון והציג לו את החסרונות של אי-מחיקת התביעה נגד רן: "העובדה שהוא נותר כנתבע עשויה דווקא לפגוע במשקל שייוחס לעדותו של רן, כי יהיה לו תמריץ להעיד בצורה זו או אחרת כדי להביא למחיקת שמו - דבר שתלוי בך (מירון - ג'מ')".

אורנשטיין הציע למירון לאמץ את ההצעה שרן יתחייב להעיד ובתמורה יימחק מהתביעה. "לא ראיתי צורך בשלב זה להיכנס לגופן של טענות הצדדים, שכן לטעמי ניתן להגיע לידי הסכמה שתייתר את ההכרעה בבקשה", ציין אורנשטיין. "הצעתי למפרקים לשקול את הצעתו של רן שיעיד במשפט מטעם אחד הנתבעים, באופן שיאפשר לחקור אותו נגדית ולמחוק אותו מהתביעה - בכפוף לכך שאכן יופיע לעדותו", הוסיף.

בהמשך העיר השופט שלא לפרוטוקול כי "הרי אין לאף אחד ספק שקופת הפירוק לא תראה מהאיש הזה שקל אחד, אני לא רוצה להזכיר מאיזו שנה הוא פושט-רגל".

לאחר התייעצות עם נציג כונס הנכסים הרשמי, קיבל עו"ד מירון את הצעת השופט, כך שבכפוף להופעתו לעדותו תימחק התביעה נגד רן.

כך, 20 שנה לאחר התפוצצות פרשת קווי אשראי, יכול יובל רן לפתוח דף חדש בחייו, לבוא ולצאת מן הארץ בחופשיות. רן אולי לא שילם מחיר כספי או פלילי על חלקו בפרשה, אך הוא גלה מן הארץ למשך כמעט שני עשורים, ועד היום נאלץ שלא לבקר בה.

גם מבחינת הנושים של קווי אשראי צפוי סוף לא רע לפרשה. לפי הערכות המתבססות על הסכומים שנאספו עד כה בקופת הפירוק, הנושים עשויים במקרה זה - באופן נדיר - לקבל החזר מלא של כספם.