רוצים תחבורה בשבת? פנו אליי

ישראל כץ מתחנף לשותפים קואליציונים שלא סופרים אותו

ישראל כץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
ישראל כץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

שגיאה גדולה שוגים המוחים, וטועה מאוד גם ישראל כץ, הדוחקים את הדיון בתחבורת המונים בשבת לתוך המחלוקת בין "שמאל" ו"ימין" פוליטיים.

תחבורה המונית היא המקום שבו האינטרסים של שני הצדדים במפה הפוליטית מתלכדים לצורך משותף אחד. תחבורה המונית ציבורית היא העמק שבו אפשר להשיג הסכמה שכולם: ימנים ושמאלנים, חילונים ושומרי השבת כהלכתה, ירוויחו ממנה, ולכן יצטרפו למהלך משותף לקיימה, בשלום ולרווחת כל האזרחים.

שום אש ושום קרב לא יניעו את הרכבת בחג

אפשר להמשיך להתכתש בזירה הפוליטית, ולהוסיף למדורת המאבק בין "ימין" ו"שמאל", זרדים שילהיטו אותה. השמאל משתמש בציות ל"סטטוס-קוו" כדי להלהיט את הריב ולסכסך בין מחנות.

שום אוטובוס או רכבת לא ינועו בלהט הזה.

ישראל כץ מצדו משמן את הקריירה לתפקיד הבכיר הבא בממשלה, אך אינו מביא בחשבון ששותפיו הפוליטיים אינם טפשים. הדתיים יודעים שלא אותם ולא את ערכי השבת שלהם הוא מכבד, רק לכוחם במאזן הפוליטי הנוכחי הוא נושא את עיניו.

לכן הדתיים לא יספרו את כץ בסבב הבא.

דרך השלום ודרך הסכסוך

תחבורה ציבורית המונית בשבת אפשר להשיג בהסכמה. דרך השלום עוברת בוויתור ותמורה הדדית: הפעלת תחבורה המונית מסובסדת וממותנת בשבת כל הארץ, לטובת החילונים; ובתמורה - סגירת חנויות המוכרות מוצרים ברי קיימא (אופנה, מוצרי חשמל, ריהוט וכיוב'), במשך השבת, כדי לכבד את הערכים הדתיים.

קיום פעילות פנאי, בילוי ותרבות, הכוללת גם בתי קפה, מסעדות, ברים, מועדוני ריקודים ובתי קולנוע ותיאטראות, לשמחת החילונים, ובתמורה - סגירת חלקי רחובות בין הצמתים שבהם ניצבים בתי הכנסת הגדולים לתנועה המוטורית, והפניית התנועה לרחובות עוקפים (למשל, בתל אביב: רחוב אלנבי בקטע שבין אחד העם וגרוזנברג, שבו ניצב בית הכנסת הגדול), לרווחת שומרי השבת.

קדושת השבת בראש מעיני

אוטובוסים ורכבות אינם מחללים את השבת בעצם נסיעתם. החילול הוא במקרה שהמסיע, הנהג, הוא יהודי וכשהתשלום עבור הנסיעה נעשה בכסף ממש.

כלומר, אם הנהג גוי, ואם לא משלמים לו בכלל (הנסיעה בחינם), או משלמים בעקיפין (חוזה כללי ברב קו), קדושת השבת אינה נפגעת. דומה הדבר לכללים המאפשרים לדתיים להתארח בשבת במלונות שמעסיקים עובדים לא יהודים, ומפעילים מנגנונים המשרתים את צרכיהם השונים, עליהם שילמו מראש או ישלמו בדיעבד, בצאת השבת.

צמצום המסחר, מיתון תנועה ושינוי סגנון פעילות פנאי - יותר תרבות, פחות צריכה, יותר עסקים קטנים, פחות סניפי חנויות של תאגידים ורשתות (שהן בעיקר מי שפתוחות בשבת), היא שאיפה שחילוניים רבים הרואים את עצמם כאנשי שמאל, שותפים לה.

אנשי שלום ואמונה

"לכו לבוז'י" שיסה שר התחבורה, ישראל כץ, את המוחים נגדו על "עוצר התחבורה הציבורית" בן היומיים וחצי שנופל עלינו בסופ"ש הקרוב, בשל שביעי של פסח שחל ביום חמישי.

כץ כיוון להתחייבות של יצחק הרצוג מלפני הבחירות שלא לשבת בממשלה שתפר את הסטטוס-קוו, הכולל את הנוהג שלא להפעיל תחבורת המונים שמסובסדת בכספי מסים בשבתות ובחגי ישראל.

רצה לומר כץ: "גם לו היה הרצוג ראש הממשלה או חבר בה, לא היה מספק לכם, מתנגדיי הפוליטיים מהשמאל, אוטובוסים ורכבות שנסיעתם מחללת שבת".

אז אם אתם רוצים תחבורה ציבורית בשבת - פנו אליי.

הדרך שלי היא דרך ההסכמה שעוד לא נוסתה, שמכבדת את ערכי הדתיים ומבינה לליבם של צורכי החילונים.

בסכסוך (בשום סכסוך) לא השגנו עד כה דבר, תנו לדרך השלום הזדמנות. כל מה שצריך הוא אמונה.