רגע האמת של נוחי דנקנר: יעיד ביום א' במשפט הרצת המניות

יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר ומי שהיה מהאנשים החזקים במשק, ינסה לשכנע את בית המשפט כי אין שחר לטענות המדינה על הרצת מניות לכאורה ■ סיכום ביניים לפני אחד מרגעי השיא בתיק

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

יום ראשון הקרוב, ה-12 באפריל, צפוי להיות יום מכריע ודרמטי במשפטם של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ומנהל ההשקעות איתי שטרום. באותו היום יעלה לראשונה דנקנר לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב וינסה לשכנע את השופט חאלד כבוב כי אין שחר לטענות המדינה, לפיהן הוא ושטרום רקמו וביצעו תוכנית מירמה, שבמסגרתה הריץ את מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. זאת, לפי כתב האישום, כדי לשפר את סיכויי ההנפקה של החברה.

עם סיום פרשת התביעה ותחילת שלב ההגנה, ניתן לומר כי מצבם של שני הנאשמים אינו קל, בלשון המעטה. בסיועו של עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום ומי שהפך לעד מדינה, ובסיועם של עדים נוספים - הציגו התובעים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עוה"ד חנה קורין ועמית בכר, בבית המשפט, לאורך שבועות, גרסה שנראית מוצקה למדי ומלמדת לכאורה כי דנקנר ושטרום אכן ביצעו את המיוחס להם.

עם זאת, במהלך המשפט עד כה הצליחו הנאשמים בכל זאת להעלות מספר שאלות שעשויות לערער את גרסת התביעה במספר נקודות, רובן סובבות סביב עדותו ואמינותו של עד המדינה שלג.

הפגישה שהייתה או שלא?

אחד הבקיעים - שההגנה טוענת כי היא חשפה בעדותו של שלג ושעדיין לא קיבלו הסבר ממצה של הפרקליטות - נוגע לפגישה גורלית שנערכה או לא נערכה בין שלג לשטרום קודם להרצת המניות לכאורה.

לפי גרסתו של שלג, שהעיד במשפט בביטחון רב ובצורה משכנעת, ב-21 בפברואר 2012 - יום המסחר הראשון בפעילות התרמיתית לכאורה - שטרום התקשר אליו וביקש ממנו להגיע למשרדי ISP שבבעלות שטרום, לקנות מניות אי.די.בי. שלג העיד כי כשהגיע למשרד עלה לקומה השלישית, ואז שטרום הנחה אותו להרים את שער מניית אי.די.בי "כמה שאתה יכול" ולקנות מניות ב-5 מיליון שקל. שלג העיד כי הוא מיד ניגש למלאכה. עוד העיד שלג כי שטרום היה במשרד לאורך כל יום המסחר הראשון ואף נכנס אליו מספר פעמים למשרד בו ישב. לדבריו, הם שוחחו בטלפון הפנימי של החברה ואף ירדו מחוץ לבניין לשיחת "מוטיבציה".

ואולם, בחקירתו הנגדית של שלג הציגה באת-כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג, איכון של הטלפון הנייד של שטרום, שמוכיח לטענת ההגנה, שבזמן שבו לגרסת שלג נערכה "פגישה ההנחיה", שטרום בכלל שהה בביתו, ולכן לא יכול היה להיפגש עם שלג.

"בניגוד למה שאמרת, לא הייתה ולא נבראה פגישה בין איתי לבינך, שבה איתי הנחה אותך להרים את מניית אי.די.בי", הטיחה ניב-סבאג בשלג במהלך חקירתו הנגדית. "יש עובדות קשיחות שהבן אדם (שטרום) פיזית לא היה במשרד אלא בבית, בין היתר כי נולדה לו ילדה זמן קצר קודם לכן. הוא לא הגיע למשרד ביום שעליו אתה מדבר, לא ישב מולך וגם לא נתן לך הנחיה להשפיע על השער. אתה לא יכול לחלוק על כך".

שלג עמד בתוקף על גרסתו שנערכה פגישה בינו לבין שטרום, ושהאחרון העביר לו הנחיות. "אני זוכר ב-100% שנפגשתי איתו במשרד", השיב לסנגורית.

כאשר שאל בא-כוחו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת, את שלג אם הוא מסכים שה"מסד" לכל הגרסה שלו נגד דנקנר ושטרום, זו אותה פגישה - השיב שלג: "אני לא יודע מה זה המסד לגרסה, אני יודע שנפגשתי עם איתי בבוקר ה-21 בפברואר, והוא הורה לי 'להרים' את המניה. איתי ישב מולי ואמר לי: 'עדי, תקנה דחוף מיליון שקל, תעשה הכול כדי שהנייר לא יירד'. ברגע הראשון לא הסתכלתי על זה כפלילי. לקחתי את זה בקלילות".

אם אכן ייקבע כי שלג בדה או טעה בנוגע לפגישה עם שטרום, הדבר צפוי לשחק לרעת התביעה ולהחליש את גרסתו ואת הנטען בכתב האישום. מנגד, תחוזק גרסת ההגנה, לפיה השיחות שניהל שטרום עם שלג נעשו בטלפון, ושטרום אכן אמר לו לרכוש מניות אי.די.בי, אך הדבר נבע נעשעה ממניעים כלכליים וכשרים ולא לצורכי תרמית כלשהי.

עם זאת, כאמור, שלג הציג מעל דוכן העדים עדות קוהרנטית, וסביר שהפרקליטות תספק בסיכומיה הסברים נוספים לאיכון שהציגה הסנגורית.

מה ידעה רעייתו של עד המדינה?

סוגייה נוספת המטילה לכאורה צל על גרסתו של עד המדינה נוגעת לעסקאות המתואמות והאסורות שביצע שלג במניית אי.די.בי בין חשבון חברת "סיטי ברוקר" שבבעלות רעייתו, מאיה, לבין חברת ISP שהייתה בבעלות שטרום. זאת, במקביל לפעילות התרמיתית להרצת מניית אי.די.בי, שביצע שלג לכאורה בהנחיית שטרום. באמצעות העסקאות המתואמות גרפו בני הזוג שלג לכיסם בתוך 3 ימים רווח של יותר מ-180 אלף שקל.

שלג רכש מניות אי.די.בי בחשבון "סיטי ברוקר" בביתו ובדרכו למשרד, תוך שהוא משוחח עם רעייתו ומנחה אותה כמה מניות לקנות. בהמשך - ולאחר שלגרסת שלג, שטרום הורה לו להרים את שער מניית אי.די.בי בהנפקה בבורסה - המשיך עד המדינה בשיחות אינטנסיביות עם רעייתו, כשהוא מנחה אותה באילו שערים לקנות ולמכור את מניית אי.די.בי. למרות האמור, שלג טוען כי רעייתו לא הייתה מודעת למעשים, וכי הוא לא שיתף אותה.

בחקירה הנגדית תקפה עו"ד ניב-סבאג את שלג ואמרה לו: "האישה שלך, שאתה ישן אתה באותם ימים באותו בית; האישה שלך, שאתה אתה מבצע את העסקאות המתואמות באופן אינטנסיבי לאורך היום - לא ידעה? לי זה לא מסתדר עם ההיגיון".

שלג השיב: "אני מכבד את ההיגיון שלך ולא יכול להסביר מה מסתדר לך ומה לא... אני מבין שאשתי היא פרט פיקנטי בתיק, אבל באותה מידה יכולתי להתקשר לפקיד בבנק".

גם השופט כבוב הקשה על שלג בנקודה זו: "אשתך הרי לא גננת או מורה, יש לה את 'סיטי ברוקר', מדובר בכספים משותפים שלכם, ובאותה תקופה היית במצב כלכלי קשה, אפילו התחמקת מאיתי בגלל חוב. כשאתה מבצע פעילות כזאת ומניב רווח גבוה... היא אומרת שקשה לה לקבל את הגרסה שלא שיתפת את אשתך, ועוד יותר קשה להבין שאשתך לא שאלה שאלות".

למרות זאת שלג המשיך להתעקש שרעייתו לא ידעה כלום. גם כשהציגו לו מסרונים שכתבה לו רעייתו, כגון: "אני לא ארד ממך עד שתביא כסף הביתה", וציינו בפניו כי מסרונים כאלה אינם מסתדרים עם העובדה שרעייתו לא שאלה שאלות - שלג נשאר בשלו.

התיק הגנוז

סוגייה נוספת הקשורה בעסקאות המתואמות שביצע שלג בין חשבון ב"סיטי ברוקר" שבבעלות רעייתו לבין חברת ISP, במקביל לפעילות התרמיתית לכאורה שביצע בהנחיית שטרום - נוגעת לעסקאות מתואמות דומות ששלג ביצע לכאורה בעבר. לפי חשד שנחקר ברשות ניירות ערך, זמן רב לפני הרצת מניות אי.די.בי לכאורה, בוצעו עסקאות מתואמות אסורות בין חשבונות ב-ISP לבין בן יפת, שותפה של רעייתו של שלג, מאיה, בחברת "סיטי ברוקר", וזאת במשך שנה החל מ-2009.

סוגיית החשד לעסקאות מתואמות של בן יפת קיבלה כותרות בעיתונים בעקבות ניסיונות של ההגנה להשיג חומרים נוספים מהפרקליטות, על-מנת לנסות ולהתחקות אחר פעילות זו. ואולם, תיק בן יפת נגנז על-ידי רשות ניירות ערך.

במהלך המשפט, ב-19 ביוני 2014, הציגה הפרקליטות מזכר שבו כתבה כי חקירת תיק בן יפת בידי רשות ניירות ערך הוקפאה ב-3 בספטמבר 2012 ונגנזה ב-9 בדצמבר 2012. ההודעה בדיעבד על גניזת התיק מעוררת ביקורת בקרב מקורבים לנאשמים בשל העיתוי בו הוצאה - בסמוך לעדותו של שלג במשפט.

לטענת המקורבים, פרשת בן יפת חייבת הייתה להיות מוזכרת בהסדר עד המדינה שנערך עם שלג. לדבריהם, אי-אזכור הפרשה מנוגד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לאופן כריתתם של הסדרי עד מדינה, המחייבות גילוי מלא של העד בכל הנוגע למעורבותו בפעולות אחרות, פרט לאלה שלגביהן יש הסכם.

בפרקליטות מסבירים מנגד - ויש לציין כי ההסבר נשמע משכנע - כי תיק בן יפת אינו קשור להסדר עד המדינה עם שלג, כיוון שהוא נסגר הרבה לפני ששלג הפך לעד מדינה וללא קשר לכך.

בעדותו במשפט הסביר מנהל מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, עותניאל אפק, את הסיבה לגניזת התיק: "80% מהעסקאות בין יפת ל'סיטי ברוקר' היו עסקאות מתואמות שסומנו כנדרש. 20% העסקאות הנותרות הן בגדר הסביר למפגש עסקאות מקרי בין קונה למוכר בבורסה. רצינו לגנוז את התיק בהתחלה, אבל בגלל שהייתה אפשרות שאולי יש קשר כלשהו לתיק אי.די.בי, חיכינו. לאחר מספר חודשים גנזנו את התיק, בהתייעצות עם פרקליטת המחוז".

מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר בעניין: "משהחליטה הפרקליטות כי תיק המודיעין יועבר לעיון ההגנה, נערך, לבקשת הפרקליטות, מסמך המתעד בתמצית את ממצאי התיק ואת החלטות הסגירה במסגרתו. לשלג אין כל נגיעה למסמך זה".

מרשות ניירות ערך נמסר: "רשות ניירות ערך אמונה על החקירה והמודיעין".

בשבועות הקרובים יעידו דנקנר ושטרום במשפטם, בניסיון לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה מחשבה פלילית במעשיהם. כדי שהשופט כבוב ישתכנע בכך, הם יהיו חייבים לשכנעו ששלג שיקר, וכי עדותו החד-משמעית - לפיה "שטרום אמר לי: תעשה הכול כדי שהנייר הזה לא יירד", וכי דנקנר הוא שעמד מאחורי שטרום - לא הייתה ולא נבראה.

אם ללמוד מהפרשות הפליליות האחרונות שבהן כתבי האישום התבססו על עדות של עדי מדינה - שמואל דכנר המנוח ושולה זקן, למשל - הסיכוי של דנקנר ושטרום אינו גבוה, בלשון המעטה.

"המטרה: למקסם את המחיר שייקבע בהנפקה"

כתב האישום בפרשת הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות הוגש ביוני אשתקד נגד נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר דירקטוריון אי.ד.י.בי, מנהל ההשקעות איתי שטרום והחברות אי.די.בי חברה לאחזקות מקבוצת אי.די.בי וקלוז טריידינג (לשעבר ISP פייננשיאל טריידינג) שבבעלות שטרום.

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מייחסת לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.

לפי כתב האישום, בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו הנאשמים כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. לפי הנטען, מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.

לטענת הפרקליטות, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום וכיום משמש כאמור כעד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות בבורסה, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, לפי כתב האישום, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון.

רווחים לעד המדינה

דנקנר מצדו כופר בכל ההאשמות נגדו. הוא אמנם מודה בקשרי החברות שלו עם שטרום, אך טוען כי לא הנחה אותו לבצע תרמית במסחר בניירות ערך של הקבוצה, והתרשם כי פעילותו חוקית ולגיטימית.

בתשובתו לכתב האישום הפנה דנקנר את האצבע המאשימה כלפי עד המדינה, שלג. דנקנר טוען כי "שלג פעל על דעת עצמו באמצעות חשבונה של אשתו, מאיה שלג. תוך כדי הרצת המניות לכאורה (בהנפקת אי.די.בי), ביצעו שלג ורעייתו, פעולות קנייה ומכירה מתואמות (במניית אי.די.בי) בין חשבונות ISP וחברת 'סיטי ברוקר', וגרפו לכיסם בתוך 3 ימים רווח של יותר מ-180 אלף שקל, תוך יצירת הפסדים בסכומים גבוהים בהרבה ל-ISP".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988