גואלות מרצון

הז'אנר של טריני וסוזאנה הוא ראש החץ של תרבות האינסטנט

טריני וסוזנה / צלם: יוסי צבקר
טריני וסוזנה / צלם: יוסי צבקר

"טריני וסוזאנה", יום ב' 21:00, ערוץ 10

מעבר לעובדה שסטייה חמורה יכולה לגרום לי להאזין למבטא בריטי מהוקצע, אפילו אם הוא מקריא את רשימת הרכיבים מגבה של אריזת דגני בוקר, איני חסיד גדול של התוכנית הזאת. לא בגלל טריני וסוזאנה עצמן, משהו בין "דודות" לכוהנות סטיילינג - הצמד ניחן דווקא בחוש הומור שהופך את התוכנית שלהן לנסבלת יחסית - אלא בגלל הז'אנר שהוא ראש החץ של תרבות האינסטנט.

הנה מתבוסס לו אדם במיץ הזבל של חייו, ואז, כקרן אור באפילה חודר לחייו מישהו (ע"ע הפייה הטובה מ"סינדרלה" ועד "שרק 2"), שבעזרת קצת מייק-אפ ותמורת וידוי אישי מרגש, מראה לו את האור בקצה המנהרה. נו מילא.

בפתח העונה החדשה שלהן חוזרות הבריטיות עם אחת מנשותיו לשעבר של גואל רצון לבית בו חיה המשפחה המורחבת והמטורללת ההיא, ומהמקום הזה של הניצול, אמורה האישה לצעוד לא רק לעבר עתיד נורמלי, אלא גם לעבר מלתחה נכונה יותר (עניין שוודאי תסכימו אתי שהוא שווה ערך לנורמליות, מה גם שהוא מציל את האובייקט מהחטא הנורא ביותר: אנונימיות).

ועדיין, למרות הז'אנר המעצבן הזה, נחמד לראות את הפריים-טיים של ערוץ 10 חוזר לשדר משדרים חדשים במקום "לעוף על המיליון" בשידור חוזר שלישי.

* ציון: 7