מלחמת חורמה בשחיתות

יש לברך על גזר דינו של לחיאני, אך חוסר האחידות בענישה מבלבל

שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי
שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי

פחות מיממה אחרי ששופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון, החליט שלא להטיל קלון על ראש עיריית נצרת עילית לשעבר, שמעון גפסו, שהורשע בשוחד, שלחו הבוקר (ב') שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב מסר הפוך - של מלחמת חורמה בשחיתות השלטונית. זאת, כשקיבלו את ערעור המדינה על קולת עונשו של שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, והחליטו לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח.

צעירה הייתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, וגם בגרה. בגיל 68, אחרי שנים ארוכות בראשות בית המשפט המחוזי הגדול בארץ וכהונה קצרה גם בבית המשפט העליון, נראה כי לא ניתן להקסים את ברלינר במיצגי חרטה ספק-אמיתיים, או בגלי הערצה של שועי הארץ, כפי שהציג לחיאני בשלב הטיעונים לעונש, ואשר שכנעו את שופט השלום, בני שגיא, לא לשלוח אותו למאסר בפועל.

בעקבות ברלינר, לשני שופטי הרכב הערעור הנוספים, ג'ורג' קרא ואסתר נחליאלי-חיאט, לא נותר אלא להתיישר אחרי התפיסה המשפטית וחוסר המורא של נשיאתם.

מאז הוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד, פעל לחיאני בצורה חכמה ומתוחכמת, ובסיוע סנגורים מצוינים, הן בהליך העיקרי בבית משפט השלום והן בערעור במחוזי, הוא הצליח לנווט עצמו אל כמעט חוף מבטחים.

הטעות הגדולה של האיש שקשה שלא לחבב, הייתה שהוא נכנע ליצר הפרסום והפטפטנות שלו. לאחר גזר הדין של בית משפט השלום, לחיאני לא שעה לעצת סנגוריו הקודמים, עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני, לרדת למחתרת עד יעבור זעם ועד שפסק הדין יהפוך לחלוט.

שופטי המחוזי הביעו היום בגלוי את סלידתם מהאופן שבו התנהל לחיאני, וכתבו: "במקרה הנוכחי, לא עולה תמונה ברורה בדבר קבלת אחריות והרכנת ראש. הרושם הוא של נטילת אחריות מושכלת, מגמדת, תועלתנית, ללא מאפיינים של חרטה אמיתית". וזו הייתה אחת הסיבות להחלטתם להחמיר בעונש.

אבל חשוב מכך, לחיאני הודה בביצוע מעשי שחיתות חמורים, והעובדה שההגדרה המשפטית שניתנה להם היא "הפרת אמונים", ולא "שוחד", אינה משנה את מהותם. ברלינר וחבריה אף הבהירו כי מדובר בהפרת אמונים שהיא על גבול השוחד, וכי "קשה להעלות על הדעת נסיבות קשות יותר של הפרת אמונים".

הציבור בארץ, שנושא עיניו לבתי המשפט, צריך לברך את בית המשפט המחוזי בתל-אביב על גזר דינו היום, שעשוי לשפר במשהו את המאבק בשחיתות. עם זאת, רובנו נמשיך להיות מודאגים וגם מבולבלים-משהו מחוסר האחידות הגדול בענישה שמטילים בתי המשפט על נבחרי ציבור שמורשעים בעבירות שחיתות.

די להעמיד את עונשיהם של ראשי העיר לשעבר, אורי לופוליאנסקי ואהוד אולמרט, שנשלחו ל-6 שנות מאסר בגין הרשעתם בשוחד, כמו גם את המקרה של צבי בר שצפוי להישלח לשנות מאסר בכלא, אל מול המקרים של לחיאני, ובעיקר את זה של גפסו.

בכל המקרים הללו, הכדור המשפטי יתגלגל בקרוב לפתחו של בית המשפט העליון, שצפוי לשנות את ההחלטה בעניין קלונו של גפסו, וייתכן שיתערב גם בעונשיהם של לופוליאנסקי ואולמרט בתיק הולילנד.

לעומת זאת, במקרה של לחיאני, בית המשפט העליון לא צפוי להתערב, מאחר שבניגוד לתיקים האחרים שהחלו במחוזי, תיק לחיאני שהחל בבית משפט השלום יגיע אל העליון כבר בגלגול שלישי, המחייב בקשת רשות ערעור.

ובינתיים, בחדרי החקירות של היחידה הארצית לחקירות הונאה ובמשרדי הפרקליטות - כתבי האישום הבאים נגד נבחרי ציבור שסרחו כבר קורמים עור וגידים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988