נחשף ב"גלובס": תוגש תובענה משמעתית נגד מנכ"ל שיבא

העוקץ: ליצמן צפוי למנוע מאנשי משרדו לחתום על הקובלנה - בנציבות עשויים לחתום במקום המשרד ■ ומה עם המינוי לראשות הדסה? גורם ממשלתי: "זה עשוי לסכל את התוכניות של ליצמן לגבי רוטשטיין"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: יח"צ
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: יח"צ

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה החליט להגיש תובענה משמעתית נגד מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל-השומר), פרופ' זאב רוטשטיין, במסגרת פרשת "קלאס קליניק" - כך נודע ל"גלובס".

תובענה משמעתית כוללת את מכלול האישומים המיוחסים לעובד מדינה, בדומה לכתב אישום. ההליך המשמעתי מתנהל בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ובמהלכו רשאי נציב שירות המדינה להשעות את פרופ' רוטשטיין עד להכרעה בעניינו.

כפי שנחשף ב"גלובס", על אנשי הנציבות הופעל לאחרונה לחץ מצד פקידי מדינה שונים להודיע כי אין בכוונתם להגיש תובענה כזו נגד פרופ' רוטשטיין, זאת כדי להסיר מעליו את העננה בפרשה ולהכשיר את מינויו לתפקיד מנכ"ל הדסה - בהתאם לכוונתו של מחזיק תיק הבריאות, יעקב ליצמן.

הלחץ הזה, כפי הנראה, עבד דווקא בכיוון ההפוך וחיזק את בכירי אגף המשמעת בנציבות, שעד אז סברו כי יש לפתוח בהליך משמעתי נגד רוטשטיין, אולם היססו לעשות זאת ללא גיבוי מפורש מנציב שירות המדינה או פרקליט המדינה.

גורמי המשמעת בנציבות השתכנעו בחודשים האחרונים כי אין להסתפק בהליך המשמעתי שמתנהל נגד מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, פרופ' אייל וינקלר, זאת לאחר שרוטשטיין העיד מספר פעמים, בין היתר בחקירה של אגף המשמעת, כי הוא עצמו ידע ואישר לבצע ניתוחים פרטיים ב"קלאס קליניק" בשעות הבוקר.

נזכיר כי "קלאס קליניק" היא מרפאה פרטית לרפואה אסתטית שהשתייכה לתאגיד הבריאות של תל-השומר (קרן המחקרים). לפי החשד, פרופ' וינקלר, שניהל את המרפאה במקביל לתפקידו הציבורי, ביצע בה מאות ניתוחים פרטיים גם בשעות הבוקר - זאת בניגוד לתקנות תאגידי הבריאות המאפשרים פעילות פרטית שאינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי רק בשעות אחר-הצהריים.

על-פי כתב התובענה, במקרים רבים וינקלר דיווח על עבודה ציבורית בשעה שביצע ניתוחים פרטיים, ובכך קיבל למעשה שכר כפול - הן מבית-החולים והן מתאגיד הבריאות. הוא הואשם בדיווח כוזב ובקבלת דבר במירמה, והמשמעות הנלווית של הדברים היא גם הפרת אמונים.

בעדויות שמסר פרופ' רוטשטיין הוא אישר כי ידע שמרפאת "קלאס קליניק" מבצעת ניתוחים פרטיים בבוקר, אולם טען כי סבר שמדובר בניתוחים מורכבים שמחייבים כניסה לחדר ניתוח בשעות הבוקר. מנגד, כשהוצגו לו גיליונות חדר הניתוח שהראו כי רוב הניתוחים בבוקר היו להרמת חזה וכדומה, אישר כי אכן לא מדובר בניתוחים מורכבים.

בהמשך הוא סיפר על שיחה שקיים עם וינקלר בעניין: "ישבתי איתו ושאלתי אותו כיצד הוא נוהג, והוא השיב לי כי פעמיים בשבוע, לאחר שהוא עושה 'ויש' במחלקה, הוא רץ ל'קלאס קליניק' ומבצע בשעות הבוקר ניתוח עד שניים, ולאחר מכן הוא חוזר חזרה לעבודתו במחלקה".

רוטשטיין העיד עוד: "פרופ' וינקלר היה במרפאה גם בפן של הרמת הציצי, ודינו היה כדין של כל רופא אחר, וגם בפן הנוסף, הציבורי - אותו פן שמנהל בית-החולים אומר לו מה לעשות בשכר שהוא מקבל.

"אצל פרופ' וינקלר היה גם וגם - המרפאה מעולם לא הייתה מרפאה פרטית אלא ציבורית, עד יום סגירתה. התאגיד (שמפעיל את המרפאה - ש.נ) נהג למכור שירותי חדר ניתוח בדיוק כמו שבית-החולים מוכר ניתוחי לב פתוח. גם כאן וגם כאן יש אחריות של המרכז הרפואי".

מי יחתום על הקובלנה?

אבל להחלטה של אגף המשמעת בנציבות יש גם עוקץ קטן: ההליך הביורוקרטיה שעומד בפני הגשת תובענה מחייב את המשרד הממשלתי שבו מועסק הנאשם לחתום על מסמך קובלנה.

כך גם במקרה הזה: התובעת בפרשת "קלאס קליניק", סגנית מנהלת אגף המשמעת בנציבות איילה הוניגמן-ליפץ, שלחה למשרד הבריאות מכתב בו היא מבקשת ממנהל משאבי האנוש, דב פסט, לחתום על קובלנה לצורך פתיחה בהליך. אלא שעל-פי ההערכות, במשרד הבריאות לא ימהרו לחתום על מסמך כזה, כדי לא להביך את האיש החזק שנכנס זה עתה ללשכת שר הבריאות, יעקב ליצמן.

בנציבות שירות המדינה התמודדו עם מקרה כזה בעבר, אז משרד ראש הממשלה וגם נציב שירות המדינה סירבו לחתום על קובלנה נגד עזרא סיידוף, סמנכ"ל המשרד והממונה על מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת פרשת נתן אשל. לאור הסירוב לחתום על הקובלנה, הפעיל אגף המשמעת את סמכותו והחתים גורם אחר בנציבות המורשה לחתום על קובלנה במקרה כזה.

על-פי הערכות, אם במשרד הבריאות יתנגדו להליך, גם הפעם יימצא מי שיחתום על המסמך הדרוש כדי להביא להגשת הקובלנה לבית הדין המשמעתי.

לא מן הנמנע כי ליצמן ינסה להקדים תרופה ויאיץ בוועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל בהדסה בראשות יו"ר הדירקטוריון ארז מלצר, להודיע על סיום עבודתה ולהכריז על רוטשטיין כמנהל הבא של המוסד. כל עוד לא תוגש עדיין התובענה, יהיה קל יותר הן לראשי הדסה והן למשרדי האוצר והבריאות לאשר את המינוי.

גורם ממשלתי אמר היום (ה') בשיחה עם "גלובס" כי "זו רעידת אדמה שמשנה את התמונה ועשויה לסכל לליצמן את התוכניות בעניין רוטשטיין והדסה, במיוחד אם גורמים משפטיים יאותתו לו שעכשיו צריך לסגת".

פרופ' זאב רוטשטיין לא הגיב לידיעה.

בתגובה לשאלה האם יחתמו על הקובלנה, ענה משרד הבריאות כי "הנושא נמצא בבדיקה".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אגף המשמעת פנה אל משרד הבריאות בבקשה לקבלת קובלנה בטרם הגשת תובענה, כמתחייב מהוראות חוק המשמעת".

מארגון הדסה נמסר: "כפי שנקבע בהסכם ההבראה, מונתה ועדה בראשות יו"ר הדירקטוריון ארז מלצר לבחינת המועמדים השונים לתפקיד המנכ"ל. לכשיובא שמו של רוטשטיין בפני הוועדה, תתבצע בחינה של כל ההיבטים".

צרו איתנו קשר *5988