כך פספסה ישראל הזדמנות לחסוך מאות מיליוני שקלים

הערכות במשרד האנרגיה: לא ניתן יהיה לאחסן גז טבעי במארי-B ■ אחסון הגז שמגיע ממאגר תמר היה אמור להגדיל את קיבולת הגז למשק הישראלי בצורה משמעותית

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

לא ניתן לאחסן גז טבעי במאגר הגז מארי-B - כך עולה מהערכות עדכניות של משרד האנרגיה. אחסון הגז במאגר הריק היה אמור לשמש כמלאי חירום למצבים שבהם יש תקלה במאגר הגז תמר או במקרים של פגיעה חבלנית בתשתית המובילה גז מהמאגר לחוף. אחסון הגז היה גם מגדיל את קיבולת הגז למשק הישראלי בצורה משמעותית. לטענת בכירים במשק אנרגיה, האחסון היה מפצה על העיכוב הבלתי נמנע במאגר הגז לוויתן.

מאגר הגז מארי-B התגלה בשנת 2000 והכיל במקור 31 מיליארד מ"ק (BCM). החל משנת 2004 סיפק במשך 10 שנים כמעט את כל צרכי הגז של המשק הישראלי. ואולם, הפסקת זרימת הגז ממצרים אילצה את השותפות בים תטיס להזרים את הגז מהר יותר ושאיבת היתר הובילה לקריסת מספר בארות במאגר, וכך להפסקת הזרימה ממנו מוקדם מהצפוי.

אלא שגם למאגר ריק יש ערך כלכלי ובעיקר אסטרטגי. בעולם מקובל להשתמש במאגרים ריקים כאלה לצורך אחסון, גז שמשמש גיבוי למערכת בעת תקלה חמורה. במקרה של מארי-B היתרונות עשויים היו להיות גדולים במיוחד, בגלל התלות המוחלטת שיש למשק הישראלי במאגר יחיד - מאגר תמר.

משרד האנרגיה החליט לאפשר לשותפות תמר לערוך ניסוי שייבחן את ההיתכנות של אחסון גז מתמר במאגר המרוקן ברובו. משרד האנרגיה אף שכר את חברת הייעוץ ההנדסי SGS על מנת לבחון אם המבנה הגיאולוגי של המאגר מאפשר אחסון של גז.

כעת טוענים בכירים במשרד האנרגיה כי לחץ המים במאגר עלה בצורה כזו שככל הנראה לא יתאפשר בו אחסון של גז. עוד הם טוענים כי ייתכן שהלחץ עוד יעלה בעתיד, כך שלא ניתן יהיה להחדיר ולהוציא גז מהמאגר. "ייתכן כי הלחץ יפחת בעתיד, אך לא שווה להסתכן בלהחדיר גז, שאחר כך ייאבד במאגר", אמר בכיר במשרד האנרגיה.

כיום כל הגז שצורך המשק הישראלי מגיע ממאגר תמר באמצעות צינור המסוגל לספק עד 1.36 מיליון מ"ק לשעה. כבר היום ישנן לא מעט שעות בהן הקיבולת השעתית בצינור לא מאפשרת זרימת גז שמספיקה לצרכי המשק המקומי. בימים הקרובים תסיים נובל להתקין בצינור מדחסים שיאפשרו את הגדלת תפוקת הגז בצינור לכ-1.45 מיליון מ"ק לשעה. ואולם גם בתפוקה זו, עדיין ישנן מאות שעות בשנה בהן קיים מחסור בגז במשק.

אחסון הגז במאגר ים תטיס היה מאפשר את הגדלת התפוקה לכ-1.75 מיליון מ"ק לשעה, ובכך היה מייתר את הצורך של חברת החשמל לייצר חשמל באמצעות דלקים יקרים יותר, בשעות בהן הביקוש לחשמל מגיע לשיאו. כמו כן, היה האחסון מייתר אולי את הצורך בייבוא מיכליות של גז טבעי נוזלי (LNG), עליהן משלמת חברת החשמל מחיר יקר פי 4 מהגז אותו רוכשת מתמר.

"כעת כאשר ברור שמאגר לוויתן נדחה לפחות בשנה שנתיים, האחסון נראה חשוב מתמיד. הוא היה יכול לשמש לצרכי חירום", טוען גורם בכיר במשרד האנרגיה ומוסיף "ישראל הייתה יכולה לחסוך מאות מיליוני שקלים אם האחסון היה אפשרי".

ממשרד האנרגיה נמסר כי "הנושא עדיין נמצא בבדיקה מקצועית".