דעה: גם אם מחיר הגז ייחתך - כנראה שלא תרוויחו מזה הרבה

בואו נניח לרגע שמחירי הגז ייחתכו, ותעריפי החשמל יצנחו בעשרות אחוזים ■ החברות והמפעלים יצטרכו לבחור מה לעשות עם הרווחים שייווצרו: לחלק אותם כדיבידנד, להגדיל בונוסים או להוריד מחירים. במה לדעתכם הם יבחרו? ■ דעה / עדי בן ישראל

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

הרבה יצרים מתלהטים בימים אלה סביב "הקרב על הגז" בעוד רה"מ ממשיך לקדם במרץ את המתווה להסדרת משק הגז, יותר מ-5 שנים אחרי גילוי מאגר "לוויתן". מה לא נכתב כבר על הסחבת של הממשלה או לחלופין על הדעות בעד ונגד פירוק מונופול הגז. הנה לכם זווית קצת שונה: גם אם מחירי הגז ייחתכו - הציבור כמעט ולא ירוויח מזה. לכן, אולי עדיף שמחירי הגז יישארו גבוהים, כי כך חלק ניכר מהרווחים יילכו לקרן ההשקעות הריבונית אותה ינהל בנק ישראל - למען הציבור.

לכאורה לא אמורה להיות כאן בכלל דילמה. הרי בשוק חופשי והגיוני, מחיר נמוך של הגז הטבעי אמור לחלחל לחברת החשמל, למפעלים, לתעשייה - ולהוזיל בסופו של דבר את המוצרים לצרכן הישראלי.

אלא שכל מי שחי במדינה ישראל בעשור האחרון יודע שלא כך הדבר, שהקשר בין היגיון כלכלי למציאות בשטח בד"כ רופף. רוצים דוגמה? לא פעם כתבנו כאן ב"גלובס" בשנים האחרונות על הניתוק בין מחירי הסחורות בעולם למחירי המוצרים כאן בישראל, ואפילו בתקופות שבהן מחירי הסחורות נפלו בעולם - הדבר לא חלחל לשוק הישראלי והצרכן הישראלי לא נהנה מכך. להיפך: הסחורות הוזלו, ובישראל המוצרים התייקרו. ושלא נדבר בכלל על הקשר בין מחירי הנפט בעולם למחירי הדלק בישראל (או: איך נפילה של 50% במחיר הנפט ממש לא מתורגמת לירידה חדה במחירי הדלק).

לבעיית יוקר המחיה בישראל יש מספר סיבות והיא לא בהכרח תלויה במחירי מוצרי הגלם. בסופו של יום, כל צרכן בישראל יאמר שבכיסו הוא מרגיש כי המחירים בישראל רק עולים. האם אתם באמת חושבים שבעניין הגז זה יהיה אחרת?

הנה לכם תרחיש תיאורטי: הבה נניח פירוק אגרסיבי של מונופול הגז או לחלופין פיקוח מחירים הדוק - מה שיוביל לצניחה של עשרות אחוזים במחירי הגז הטבעי בישראל. על פניו, מחירי החשמל אמורים לצנוח ומשקי הבית ירגישו זאת לא רק בחשבונות החשמל שלהם, אלא גם במחירים בסופר ובכלל מוצרי המשק, כי אם למפעלים יהיה זול יותר לייצר ולרשתות יהיו פחות הוצאות - הן יוכלו להוריד מחירים. נכון? לא נכון.

בואו נניח לרגע שתעריפי החשמל אכן יירדו בעשרות אחוזים בתרחיש התיאורטי הזה. בפני אותו מפעל או חברה או רשת שיחסכו בהוצאות עומדות 3 אלטרנטיבות באשר לאופן שבו הם ישתמשו ברווחים שיגדלו:

1. הגדלת דיבידנדים לבעלי החברה.

2. הגדלת בונוסים להנהלה.

3. הורדת מחירים לצרכנים.

עכשיו תשאלו את עצמם עם יד על הלב, כמי שחיים בישראל ומכירים את המשק הישראלי: באיזו אופציה לדעתכם יבחרו בעלי החברות והמפעלים הללו?

וכל זה אם מחירי החשמל אכן יירדו בצורה דרמטית. הרי ידוע לכל שחברת החשמל סוחבת על גבה חוב אדיר של יותר מ-70 מיליארד שקל (!). נניח שמחירי הגז הטבעי ייחתכו ולפתע רווחי חברת החשמל יזנקו. האם לדעתכם תבחר רשות החשמל להעביר את אותם רווחים היישר לכיסי משקי הבית בדמות הפחתת תעריפים, גם כאשר יזעקו בחברת החשמל שיש להשתמש באותן רווחים כדי לכסות חובות?

שוב: בישראל - תיאוריות כלכליות לחוד ומציאות לחוד. לכן, אולי באמת "הקרב על הגז" הוא קרב די מיותר, מבחינתנו הצרכנים הקטנים? אולי באמת כדאי להישאר עם מחירי גז גבוהים כי בסופו של דבר כשני-שלישים מהרווחים יגיעו לידי המדינה בתקבולים, כאשר כמחצית מזה יילכו לקרן ההשקעות הריבונית אותה ינהל בנק ישראל, כלומר ערובה לכך שהכסף לא יזרום למערכת הביטחון הבזבזנית או להסכמים קואליציוניים שערוריתיים?