אל תעשו הסבה מקצועית

מהם המקצועות הכי נחשקים, למה רוב ההסבות נכשלות, ומה מחיר הכישלון?

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

אלא אם דחוף לכם לא להתפרנס, אל תמהרו לעשות הסבה מקצועית. למרות "סיפורי ההצלחה" בתקשורת, המהלך כמעט בלתי אפשרי, גם כשמדובר באנשים מאד מוכשרים ומקושרים.

קחו לדוגמא רואה חשבון מצליח בן 38 שעבד במשרד מוביל, המנסה כשנתיים לעשות הסבה לניהול פיתוח עסקי, אך ללא הצלחה. יש לו תואר שני (משובח) במנהל עסקים ורשת קשרים מעוררת קנאה. הוא מפעיל את כל הכלים הכבדים, עשרות פגישות, אין סוף קורות חיים, סוכן קריירה שהבטיח קישור למעסיקים (בתמורה לכמה אלפי שקלים) אבל כלום לא קורה. הוא הצליח לקשט את קורות החיים בניסיון כלשהו בתחום (חבר אפשר לו להתנסות בפיתוח עסקי בחברה שבבעלותו) אבל גם זה לא עוזר.

שלשת המקומות הראשונים

רואה החשבון אינו היחיד שמעוניין בפיתוח עסקי. לאורך השנים פגשתי עשרות - רואי חשבון, עורכי דין, כלכלנים, אדריכלים, כימאים, פסיכולוגים, רוקחים ומה לא - החושקים באותו המקצוע, שמוביל את שלישיית המבוקשים ביותר בקרב המעוניינים בהסבה מקצועית כשכירים. אבל מסתבר שלרובם המכריע אין מושג מה זה באמת פיתוח עסקי, הם הגיעו לזה בשיטת האלימינציה, מחפשים תחום שלא דורש חזרה לאקדמיה לרכישת מקצוע חדש. ההנחה המוטעית היא שלא נדרשת הכשרה מקדימה כדי לעסוק בפיתוח עסקי, מקצוע שהחליף במידה מסוימת את כוכב ההסבות הקודם - השיווק. הבחירה בשניהם היא בניגוד מוחלט (ומוצהר) למכירות הנמצא בתחתית רשימת המועדפים, למרות שהוא המקצוע שהכי קל לעשות אליו הסבה. גם השיווק פופולארי עקב בורות, אם כי עם הזמן אנשים התחילו להבין שחסמי הכניסה גבוהים (במיוחד בחברות שמוכרות לצרכן סופי- B2C), ולכן הוא זז למקום השני. הפילוח המגדרי בין התחומים די מובהק, גברים מעדיפים פיתוח עסקי ונשים נוטות יותר לשיווק, בדומה למקצוע השלישי ברשימה - משאבי אנוש - שלגביו ישנה העדפה גורפת בקרב נשים. גם כאן הפופולאריות איננה נתמכת בידע בעל ערך באשר לתחום, כשהסיבות הנפוצות לבחירה: "אני אוהבת לעבוד עם אנשים" או "אני רוצה לעזור לאנשים" (כבר שנים שתחום משאבי אנוש מכוון ביזנס ולא עובדים, אבל מי בודק?).

השוק והמיתוג

למה רוב ההסבות נכשלות? בגלל השוק והמיתוג. שוק העבודה לא נותן לחסרי ניסיון עם מיתוג מקצועי מובהק את הזדמנות לעסוק במקצוע החדש, אלא אם הם מוכנים לרדת לתחתית הפירמידה, וגם זה לעיתים קרובות לא עוזר. היוצאים להרפתקה הזו לא ערים לצורך בנסיגה משמעותית בקריירה, מאמינים בטעות שיוכלו להשתבץ בדרג ארגוני מקביל לזה שעזבו. השוק כאמור לא משתף בפעולה עם התוכנית, במיוחד בשלשת המקצועות הנ"ל שהביקוש להם בשוק נמוך יחסית, בעוד היצע העובדים המנוסים עצום.

מנגד, רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם את הנסיגה הגדולה בשכר (עשרות אחוזים), כשברוב המקרים לא יהיו להם מספיק שנים לטפס חזרה לדרג שעזבו ולשכר שבצידו, שהרי מרבית ההסבות נעשות בשנות השלושים המאוחרות וצפונה. יתרה מכך, מעטים מוכנים לשוב ולעשות את העבודה השחורה הכרוכה ברכישת מקצוע חדש, לצד עובדים זוטרים הצעירים מהם בעשור ויותר.

לכן כמעט כל ההסבות המקצועיות נכשלות, למעט הסבות שנעשות בתוך אותו הארגון, או הסבות למקצועות "זקנים" הנפוצים בעיקר במגזר הציבורי (הוראה, עבודה-סוציאלית, סיעוד). הסבות מקצועיות בתוך הארגון הן המוצלחות ביותר, למרות שמשמעותן נסיגה למקצוע נחות יותר, מה גם שהפגיעה בשכר זניחה, אם בכלל. הן מצליחות כי הארגון מכיר את העובד היטב, ולהיפך, ועל כן הסיכון הנתפס נמוך משמעותית. איך יודעים שההסבה כרוכה בנסיגה? כי הסבה בכיוון ההפוך איננה אפשרית, כמו בדוגמא הנפוצה של מהנדסים שעושים הסבה מוצלחת מתפקידי פיתוח לניהול פרויקטים או לתפקידים בממשק לקוח (ניהול מוצר, מכירות, תמיכה וכדומה).

קרחים מכאן ומכאן

בצד הסבה מקצועית כשכירים, רבים מנסים לעשות הסבה במסגרת עסק עצמאי. כאן מרחב האפשרויות כמעט אין סופי אבל 70% מהעסקים הללו לא שורדים 5 שנים, כשחלק ניכר מהשורדים בקושי מגיעים לשכר מינימום. עבור מי שנפלט סופית מהשוק פתיחת עסק ללא השקעות (ייעוץ וכדומה) מומלצת מאד גם בהכנסת מינימום, לכל השאר המהלך כמעט תמיד אינו משתלם (עד כדי סיכון כלכלי מהותי), הגם שיציאה לאורך זמן מהשוק השכיר מקשה מאד על החזרה אליו.

זהו למעשה הסיכון הגדול ביותר שכרוך בהסבה - איבוד ערך השוק במקצוע המקורי. שוק העבודה לא אוהב זגזגנים (שכירים ועצמאים כאחד), לכן רובם מתקשים לשוב לעמדת המוצא ונותרים קרחים מכאן ומכאן.

לסיכום: לפני שאתם יוצאים למהלך וודאו שהכמיהה להסבה היא מהסיבות הנכונות, ואז חפשו לפחות 5 אנשים בגילכם שעשו את המהלך שתכננתם בהצלחה, כשכירים! אם מצאתם -"העתיקו" מהם, אם לא - וותרו על הרעיון.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com