שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, דחתה השבוע את עתירתו של דוד רוסו - מבעלי חברת דר ייעוץ ניהול ותכנון עירוני ובן זוגה של בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים - שלא לחשוף את הסדר ניגוד העניינים שלו ושל בת זוגו ואת רשימת לקוחותיו.
עתירה זו היא השנייה בנושא, שכן בעתירה הראשונה התבקשה חשיפת ההסדר על-ידי אגודת "אדם טבע ודין" ומשרד הפנים - בקשה שהתקבלה באופן חלקי, ומכאן הגיעה העתירה השנייה, בה ביקש רוסו שלא לחשוף את ההסדר.
נושא העתירה הנוכחית (וכך גם העתירה הראשונה, ס'כ') מתמקד בסוגיית ניגוד העניינים בה מצויים רוסו ושוורץ במסגרת תפקידם. רוסו, בעל חברת דר, עוסק בתכנון ובמקרקעין. משכך, עם כניסת שוורץ לתפקיד הבכיר במשרד הפנים, היא חתמה על הסדר ניגוד עניינים ובו לקחה על עצמה מגבלות שונות שתכליתן למנוע ניגוד עניינים העלול להתקיים, הן בשל עיסוקיה קודם למינוי והן בשל עיסוקיו של בן זוגה.
במסגרת ההסדר, גם רוסו התחייב שלא לעסוק בעבודות בנוגע לתוכניות או בעבודה מול מוסדות תכנון ונושאי תפקיד במוסדות תכנון. עוד הוא התחייב כי במסגרת עבודתו מול רשות מקרקעי ישראל לא יקבל את שכר-טרחתו לפי התקדמות הליכי התכנון. כן נקבע בהסדר כי שכרו יהיה קבוע מראש ולא יותנה בהצלחת הליך תכנוני כלשהוא.
"לשם בחינת קיום ההתחייבות האמורה, התחייב העותר למסור, אחת ל-3 חודשים, את רשימת הנושאים והלקוחות המטופלים על-ידו לעיונם של מנכ"ל ויועמ"ש משרד הפנים".
אלא שחתימה על ההסדר לחוד ומציאות לחוד. אגודת "אדם טבע ודין" ביקשה בעבר, במסגרת עתירה שהגישה לחשוף את רשימת הלקוחות של רוסו, תוך השמטת פרטים הנוגעים למהות העבודה למענה שכרו את שירותיו של רוסו, להליך הטיפול ולאופי הייעוץ שניתן ללקוחות. רוסו התנגד לכך.
במסגרת בירור עתירה זו, משרד הפנים הגיב וטען כי הוא אינו רואה מניעה בהעברת הסדר ניגוד העניינים לעיונה של האגודה. אולם באשר לרשימת לקוחותיו של רוסו, נאמר כי משרד הפנים רואה לנגד עיניו אינטרסים נוגדים.
משכך, משרד הפנים ביקש לקבל את התייחסות רוסו ועמדת לקוחותיו. לבסוף הוחלט למסור לעיון האגודה את רשימת לקוחותיו של רוסו תוך השמטת פרטים הנוגעים למהות העבודה, להליך הטיפול ולאופי הייעוץ שניתן להם, ובשל כך העתירה התייתרה ונמחקה.
על כן הגיש רוסו את העתירה הנוכחית. רוסו טוען כי "אין עניין ציבורי המצדיק את חשיפת המידע, היות וההסדר עליו חתמה שוורץ (והוא) מקים מנגנון פיקוח ממלכתי יעיל, אשר במסגרתו מדווחת רשימת לקוחותיו ונושאי עבודתו, אחת ל-3 חודשים, לגורמים המוסמכים במשרד הפנים".
מנגנון זה, לטענתו, "מייתר את הצורך בחשיפת המידע לגורם אחר שאינו רשות מרשויות המדינה, ואשר ממילא אינו יכול לבצע טוב יותר את מלאכת הפיקוח המסורה למשרד הפנים וליועץ המשפטי לממשלה".
משרד הפנים טען כי דין העתירה להידחות, שכן "ההחלטה משקפת איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבגילוי המידע לבין האינטרס של העותר".
כאמור, בית המשפט דחה את רוב טענותיו של רוסו ואת עתירתו.
נקבע כי עמדת משרד הפנים מהווה איזון ראוי בין הגנת הפרטיות לבין האינטרס הציבורי. "אכן, ניתן להניח כי העותר ציפה או קיווה שמשרד הפנים ישתכנע מטיעוניו ויימנע מחשיפת לקוחותיו, אולם מכאן אין להסיק מציפייה זו מיוסדת על הסתמכות במובנה המשפטי", קבע בית המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.