הצצה לתעשיית הטילים הישראלית שמגלגלת מיליארדי ד' בשנה

יולי 2008. גלעד שליט יושב בשבי חמאס כבר יותר משנתיים. החברים שלו מהצבא באו לעשות טופס טיולים בתל השומר. חלקם, שכבר היו על אזרחי, צעדו במחאה משערי הבקו"ם אל הקריה בתל אביב. ליד הש"ג, מאחורי הצועדים המתארגנים, חנתה מכונית פיז'ו אפורה וחבוטה. מישהו שהציץ פנימה הבחין בתקליטור שעליו כתוב בטוש עבה: "יריחו 4 - משופר גרעיני". מישהו לחש משהו למישהו וסביב המכונית התפתחה תכונה: מצלמות צילמו, עיתונאים התקשרו למשרד הביטחון. כבר שנים שמסתובבות שמועות ואגדות על "יריחו", ואם לשפוט מהפרסומים הזרים, שמו של הטיל הזה התקשר כמעט תמיד עם נשק יום הדין של ישראל.

נציגי הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) - האגף שאמון על שמירת הסודות הביטחוניים הכמוסים ביותר של המדינה - איתרו במהירות את בעלי הפיז'ו: אחות צעירה שעובדת בבית החולים שיבא ואביה, שיפוצניק מהמרכז. הם הוזמנו לפגישה במקום כלשהו במרכז הארץ, יחד עם הדיסק בעל המידע הרגיש. נציג המלמ"ב לקח את התקליטור, הכניס אותו לנגן - והנה, רצועה אחר רצועה, נשמעו מוזיקה ים תיכונית, קצת שירים דרום אמריקאיים והרבה צלילים שמחים שצרב אחד מידידיה של האחות. אחרי שכל השמח הזה הסתיים להתנגן, נציגי המדינה קמו והסתלקו - ולקחו איתם את הדיסק.

ישראל הרשמית מעולם לא התייחסה לטענה שהיא מחזיקה במערך של טילי יריחו. היא גם לא הכחישה. כל פרסום בארץ על טילים כאלו - כמו גם אזכור שם הטיל לצד דיווחים שליוו בעשור האחרון ניסויי שיגור חשאיים - מבוסס על פרסומים ועל מקורות זרים.

קרוב לשלוש שנים אחרי התקרית המבדחת, חשף הגרדיאן הבריטי דוח שחיבר מכון מחקר בריטי-אמריקאי בשם British American Security Information Council, ולפיו ישראל משפרת את יכולותיה הגרעיניות, מאריכה את הטווח של טילי יריחו 3 שברשותה, ומרחיבה יכולות שיגור של טילים המסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים מצוללות חיל הים. יומיים אחרי פרסום הדוח התקיים בישראל ניסוי, שפרסומים זרים קישרו אותו להרחבת יכולות הקשורות ליריחו. שנתיים אחר כך היה שיגור נוסף. משרד הביטחון מקמץ בפרטים.