מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה לשעת חירום

המבקר יוסף שפירא קובע כי לא הוסדרו תחומי האחריות על הטיפול בעורף, ולא יושמו ההמלצות של הצוותים והוועדות שהוקמו ■ עוד מהמבקר: מלאי המזון לשעת חירום לא מוחזק כראוי - לאזרחים כדאי לאגור בבתים

 מערכת כיפת ברזל / צילום: רויטרס
מערכת כיפת ברזל / צילום: רויטרס

תשע שנים אחרי הכשלים המהדהדים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה בכל הקשור להיערכות העורף הישראלי לשעת חירום, קובע היום (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי נותרו ליקויים חמורים במערך רשות החירום הלאומית (רח"ל), המצוי כיום במשרד הביטחון.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מציין כי לרח"ל אין כל סמכות לאכוף את הנחיותיה על משרדי הממשלה ועל הגופים הרלוונטיים בנוגע לתחומי הטיפול בעורף האזרחי. במילים אחרות, רח"ל היא גוף ממליץ בלבד, במקום שתהיה גוף מנחה עם סמכות ושיניים.

תגובת רח"ל במשרד הביטחון: "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014 השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף. הסמכויות יעוגנו ב'חוק העורף', שיקנה לרח"ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.

"במקביל הובילה רח"ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה 15'. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תוכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.

"יודגש כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום, לרבות אירועי מזג-אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל".

ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה

מדוח המבקר עולה כי חלק ניכר מתוך כ-9,000 מפעלים ברחבי הארץ שהוגדרו חיוניים לשעת חירום פועלים במבנים ישנים שעלולים להינזק במקרה של רעידת אדמה - וזאת עד שיתוק פעילותם.

מדוח המבקר עולה כי בישראל רבבות מבנים שהוקמו לפני שנות ה-80, ובהם מאות בתי ספר. בסוף 2008 הקצתה הממשלה תקציב רב-שנתי של 3.5 מיליארד שקל למשך 25 שנה לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה. המבקר ציין כי בפועל, יישום החלטה זו מתנהל בעצלתיים, למרות שהוקצה לשם כך תקציב ייעודי.

קיראו עוד ב"גלובס"


מהדוח עולה כי עד ליישום החלטה זו, משרד החינוך החליט להתקין בבתי ספר שהוקמו לפני 1980 מערכות להתרעה מוקדמת על רעידת אדמה, וקיבל לשם כך תקציב של כ-10 מיליון שקל. מדובר בגלאים שתפקידם לספק התרעה של כמה שניות לפני רעידת אדמה. מערכות התרעה של שתיים מתוך 3 החברות שהיו מעורבות במכרז של משרד החינוך כשלו בבדיקות מעבדה, ולא עמדו בקריטריונים שנקבעו למתן התרעה אמינה.

התעשייה האזרחית לא ערוכה לשעת חירום

חרף ההישענות הגוברת של משק החשמל והתעשייה בישראל על גז טבעי - לא נקבעה אסדרה חוקית שתאפשר ריתוק של עובדים חיוניים לאספקת הגז בשעת חירום. מדובר בעובדים שאינם מוגדרים תושבים קבועים בישראל, ומועסקים במתקנים של חברת נובל אנרג'י.

מדוח מבקר המדינה על היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום עולה כי בשעת מלחמה או אירוע חירום בלתי צפוי בעקבות מזג-אוויר חריג או רעידת אדמה - לא תעמוד למשרדי הממשלה הסמכות לחייב את נובל אנרג'י לרתק את עובדיה במתקני הגז, וזאת באופן שעשוי לסכן את האספקה הסדירה של המשאב למשק הישראלי. עוד מצא המבקר כי אין בישראל די עובדים שהם תושבים קבועים במדינה - שמסוגלים להחליף עובדים אלה.

מהדוח עולה כי משרד הכלכלה מקצה מדי שנה כ-50 מיליון שקל להחזקה ולניהול מלאי המזון האסטרטגי לשעת חירום והוא כולל קמח, שמרים, קפה, סוכר, תה, שמן אורז ומזון לתינוקות. הביקורת העלתה כי בשל מגבלות תקציב, מלאי המזון לשעת חירום מתנהל בחסר ובכל מקרה - לא מעמיד מענה למצבי חירום שנובעים מאסונות טבע או מהתפרצות המונית של שפעת.

רמת המוכנות לחירום ב-37% מהרשויות: נמוכה-בינונית

המבקר קובע: "מוכנותה של כל רשות מקומית למצבי חירום שנגרמים בעקבות שריפה או מזג-אוויר חריג תלויה ברצונה לקיים את ההנחיות הניתנות לה בנושא ובמשאבים שהיא בוחרת להקצות לכך. חלק מהרשויות המקומיות לא ערוכות ולא מצוידות כראוי להתמודדות עם מצבי חירום וממילא עם אירועי שריפות ופגעי מזג-האוויר".

כל זאת, על רקע השריפה הגדולה בכרמל בסוף 2010 וסופת השלגים שהכתה בישראל בחורף 2013.

המבקר קבע כי "התשתית הנורמטיבית הקיימת לא מסמיכה גוף כלשהו כדי לאכוף על הרשויות המקומיות קיום הנחיות שנוגעות להיערכות למצבי חירום וטרם נקבע מדד מחייב ואובייקטיבי לבחינת מוכנותן למצבי חירום". עוד מצא המבקר כי לא נקבע תקן מזערי של ציוד ייעודי שיוחזק במחסני הרשויות המקומות לקראת אירועי חירום שמקורם בשריפה או פגעי מזג-אוויר חריגים.

במסגרת דוח הביקורת הובאו תוצאותיהן של ביקורות שעשתה רשות החירום הלאומית ב-2011-2013 ברשויות המקומיות על אודות היערכותן למצבי חירום. מביקורות אלה עולה כי רמת המוכנות של 37% מכלל הרשויות (97 מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל) למצבי חירום - נמוכה עד בינוניות. חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו במסגרת פעולות הביקורת של המבקר מסרו לו כי המדינה העבירה אליהן את האחריות להיערכות לחירום - אך לא עיגנה זאת בתקציב מתאים.