כן, סכנה לכלכלה

חרדים עובדים פחות ומשלמים פחות מסים. מי שמתעלם מזה טומן ראשו בחול

קשה להפריז בחומרת ההתנפלות של יו"ר ועדת הכספים משה גפני על ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי בשבוע שעבר. גפני תקף את לוי משום שהציג את התחזית הדמוגרפית כי ב-2050 יהיו חצי מהאוכלוסיה בישראל חרדים וערבים כבעיה לאומית לכלכלה הישראלית. "אם אתה מביא את השקף הזה כדי להראות שהחרדים והערבים משתלטים על המדינה, אז זה חמור מאוד", אמר גפני.

המסר הכוחני של גפני ברור: אם אנשי האוצר רוצים יחסים טובים עם יו"ר ועדת הכספים ורוצים שלא יתקפו אותם בישיבות הכנסת, אסור להם להצביע על בעיות כלכליות הקשורות באוכלוסיה החרדית. רצוי שלא יצביעו על בעיות כאלו גם במקומות אחרים. המטרה: למנוע מבכירי המשק להצביע על האיום הקשה על כלכלת המדינה ועתיד המשק שיוצרת המדיניות של גפני ומפלגתו. זאת, כשהם מנסים לשמר את אורח החיים שבמסגרתו רוב הגברים החרדים אינם עובדים ומערכת החינוך החרדית אינה מעניקה לילדים ידע בסיסי בחשבון ואנגלית, החיוני להשתלבות בשוק העבודה. גפני שמנסה נואשות לשוות לעצמו דימוי כלל ישראלי התגלה שוב כאחד מגדולי העסקנים הסקטוריאליים.

טוב עשה סגן עורך "גלובס", אלי ציפורי, כשהצביע על ההתנהגות השערורייתית של יו"ר ועדת הכספים בטורו האחרון. טוב עשה גם כשציין: "זו האמת: ערבים וחרדים משלמים פחות מסים - ועובדים ב'שחור'". ציפורי כתב גם: "השבוע פנינו לאוצר ולרשות המסים וביקשנו לדעת אם יש נתונים על גביית מסים מגזרית - במגזר הערבי, החרדי והיהודי לא-חרדי. אין דבר כזה, אף שבקלות יחסית ניתן לעבד נתונים כאלה ולהציגם בשקף בוועדת הכספים".

אכן ראוי היה שהאוצר ורשות המיסים יעבדו נתונים כאלה למרות החשש מהתקפות גפני וחבריו. אבל מתברר שהיה מי שעשה את העבודה החשובה הזאת. מדובר במרכז טאוב, אחד ממכוני המחקר הכלכליים חברתיים החשובים בישראל. מדובר במחקרו של איש המרכז איתן רגב שפורסם תחת הכותרת "לגמור את החודש" במסגרת דו"ח מצב המדינה של המרכז לשנת 2014. והנה כמה נתונים ממש בקצרה:

■ משק בית חרדי מוציא בממוצע 705 שקל בחודש בלבד על תשלומי חובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות - פחות מרבע ממה שמוציא משק בית יהודי לא-חרדי - 2,955 שקל.

■ משק בית יהודי לא-חרדי משלם בממוצע 1,721 שקל בחודש למס הכנסה, כ-660% יותר ממשק בית יהודי חרדי (226 שקל בחודש).

■ ההוצאה לנפש במשק בית חרדי היא 3,280 שקל בחודש, לעומת 6,101 שקל בקרב יהודים לא-חרדים, כלומר כחצי.

איך ההוצאה לנפש מתקשרת לתשלום המיסים? גפני למשל חוזר ואומר דברים בנוסח: "הציבור החרדי משלם את המסים העקיפים - מע"מ, מס קנייה וכו'. באמצעות מסים אלו החרדים הם שמממנים את החילונים, שכן הציבור החרדי מוציא יותר מהחילוני על מסים אלו". כיוון שמיסים עקיפים נגזרים מההוצאה, הרי שהמחקר של טאוב מוכיח שגם בתחום המיסים העקיפים חרדים משלמים הרבה, אבל הרבה, פחות. דברי גפני נובעים במקרה הטוב מחוסר ידיעה והבנה ובמקרה הרע מהטעייה מכוונת.

בחברה ובכלכלה החרדיים חלים שינויים חשובים, בין היתר בעזרת הגזרות הכלכליות שהטילו נתניהו ב-2003 ולפיד ב-2013 ועודדו יציאת חרדים לשוק העבודה. יש עליה דרמטית בשעור הנשים החרדיות המועסקות (מעל 70%). נבלמה הירידה בשעור הגברים החרדיים המועסקים ואפילו נרשמה עליה קטנה (45%, ויש הטוענים שבקרוב נגיע ל-50%).

גפני ושותפיו למפלגות החרדיות מנסים לעצור את השינויים האלה ולשמר חברה שבה רוב המשפחות עניות ותלויות במפלגות ובממסד. לשם כך הוא מנצל את כוחו כיו"ר ועדת הכספים כדי לסתום את פיו של ראש אגף התקציבים. אבל המשך המצב הנוכחי בו רוב הגברים החרדים אינם עובדים מסכן את עתידנו. חיזוק השינויים בחברה הזו מביא איתו תקוה גדולה לכולנו. את זה חייבים להזכיר שוב ושוב, למרות שזה כל כך לא נוח לגפני.

שחר אילן הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988