מדינה בכינוס: עלייה דרמטית של 20% בבקשות לפשיטת-רגל

מדוח הכנ"ר עולה כי ב-2014 הוגשו כ-14.5 אלף בקשות חדשות להליכי פשיטת-רגל - לעומת כ-12 אלף ב-2013 ופי 3 מהכמות ב-2009 ■ בנוסף נרשמה עלייה של 7.5% בבקשות פירוק של חברות ביחס ל-2013

פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין
פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין

בעוד רבים מדברים על פריחתה של ישראל כמעצמת היי-טק ועל ישראל כאי של יציבות במציאות הכלכלית העולמית הרעועה של השנים האחרונות - נדמה כי הקטר של ההיי-טק ושל העשירונים הראשונים הולך ומתנתק מיתר קרונות הרכבת, בפרט מהקרונות של העשירונים הנמוכים. עדות לכך ניתן למצוא בעלייה הרצופה והמתמדת במספר תיקי פשיטת-הרגל בישראל.

התמונה הזו עולה מהדוח השנתי שפירסם היום (ד') כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) והאפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, לסיכום שנת 2014. מהדוח עולה כי בעוד ב-2009 היו בישראל 13.5 אלף תיקי פושטי-רגל פעילים, ב-2014 מספר התיקים הפעילים עולה על 43 אלף - עליה של יותר מפי שלושה בתוך 5 שנים.

גם במספר התיקים החדשים משתקפת תמונה לא מעודדת - במהלך שנת 2014 הוגשו 14,497 בקשות חדשות לפתיחת הליכי פשיטת-רגל (צווי כינוס), לעומת נתון מקביל של כ-12 אלף בקשות ב-2013 - כלומר עלייה של כ-20% לעומת בבקשת פשיטת-הרגל בתוך שנה אחת בלבד.

מספרם הכולל של צווי הכינוס שניתנו בתיקי פשיטת-רגל בשנת 2014 משקף את אותה המגמה, כ-13.2 אלף צווי כינוס חדשים ניתנו בשנת 2014, לעומת נתון של 11.2 אלף צווים חדשים ב-2013. מדובר בעלייה של כ-19.5%.

אם הולכים אחורה עד לשנת 2009, רואים שהעלייה במספר צווי הכינוס דרמטית, ממושכת ועקבית - ב-2009 ניצנו רק כ-4,000 צווי כינוס חדשים, כלומר, מספר צווי הכינוס החדשים גם הוא מראה על עליה של יותר מפי שלושה בתוך 5 שנים בלבד.

את הגידול המשמעותי ביותר במספר צווי הכינוס החדשים בשנת 2014 רשם מחוז חיפה, עם עלייה של כ-1,300 בצווי כינוס חדשים שניתנו לעומת 2013. בסך-הכול ניתנו במחוז חיפה 5,331 צווי כינוס חדשים ב-2014. זאת בעוד שבמחוז תל-אביב, לדוגמה, ניתנו 4,636 צווי כינוס ב-2014 - עלייה של כ-550 צווים ביחס לשנה הקודמת.

בתחום פירוק החברות, במהלך שנת 2014 הוגשו 795 בקשות פירוק, עלייה של 7.5% במספר בקשות הפירוק לעומת שנת 2013. במקביל, במהלך שנת 2014 ניתנו 520 צווי פירוק, עלייה של כ-5% לעומת שנת 2013.

תיקים שניתן בהם צו פשיטת רגל-11.
 תיקים שניתן בהם צו פשיטת רגל-11.

שנת רפורמה

הכנ"ר והאופטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, מסר היום: "בשנים האחרונות הצבנו לעצמנו כיעדים מרכזיים את השבחת היכולות המקצועיות של הארגון ואת שיפור השירות לאזרח הנזקק לשירותי האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, תוך פיתוח כלים מתוקשבים מתאימים שיאפשרו לציבור לקבל שירות מיטבי באמצעים טכנולוגיים חדשים".

האן פירט בדוח כי בשנה החולפת החל יישומה של הרפורמה בתחום פשיטת-הרגל, שצפויה להביא לירידה במלאי תיקי פשיטת-הרגל הפתוחים בשנים הקרובות. עיקרה של הרפורמה הוא בקיצור משך הזמן למן ההכרזה על פשיטת-הרגל ועד למתן הפטר לחייבים, מתוך התפיסה שמרגע שנקלע פושט-הרגל למצבו, יש לפעול לשיקומו ולאפשר לו לצאת לחיים חדשים מהבחינה הכלכלית. זאת, בין היתר, באמצעות לימוד כלכלי של החייב בשלבים הראשונים של ניהול תיק פשיטת-הרגל והכנת תוכנית פירעון אישית לחייב, שסופה בהפטר שינתן לו תוך פרק זמן קצר יחסית של כ-4.5 שנים מתחילת ההליך.

בין השינויים הנוספים שהציג האן ככאלה שיושמו במהלך 2014: הרחבת התשלומים באמצעות שירות התשלומים האינטרנטי של הכנ"ר, לרבות תשלומים חודשיים המוטלים על חייבים בגדר הליכי פשיטת-רגל; הנגשת האפשרות להגיש תביעות חוב באופן ממוחשב לנאמנים בהליכי חדלות פירעון; ופיתוח שירות טפסים אינטרנטי להמצאת מסמכים לכנ"ר.

בדוח פורט כי במהלך השנה הוגשו 76,275 תביעות חוב באופן מקוון, המהוות כ-70% מסך תביעות החוב שהוגשו במהלך השנה.

המדינה כיורש

בתחום פעילותו של כאפוטרופוס הרשמי, פירט פרופ' האן כי המדינה קיבלה עיזבונות של כ-138 מיליון שקל בשנה החולפת - ירידה של כ-60 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת. מדובר בכספים שמורישים אנשים למדינה במסגרת צוואתם, כאשר המוריש יכול לצוות על ייעוד מסוים שלו ישמשו הכספים. כאשר אדם לא קובע נהנה כלשהו בצוואתו, מוקצים הכספים לגופים וארגונים למטרות צדקה באמצעות משרדי הממשלה השונים, על-פי קביעתה של ועדה ציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה.

בשנת 2014, כמו בשנה שקדמה לה, רוב הירושות לטובת המדינה מקורם ביהודים עשירים מחו"ל. כמו ב-2013, גם אשתקד מקור עיקר הכספים בירושות מצרפת, כאשר 97 מיליון שקל מתוך 138 מיליון השקלים שירשה המדינה ב-2014, מקורם במורישים צרפתים. זאת, בעוד שכ-23 מיליון שקל בלבד - מקורם במורישים בישראל.