"בכל פעם ששומרי הסף התנגדו למתווה הגז הם סולקו הצידה"

ועדת הכלכלה ממשיכה בדיונים סביב מתווה הגז הטבעי ■  ארז תדמור, כתב אתר "מידה": יש הרבה מאוד סיסמאות ומעט מאד עובדות סביב מתווה הגז

קידוח גז מול חופי ישראל  / צילום: ענת כהן
קידוח גז מול חופי ישראל / צילום: ענת כהן

"בכל פעם ששומרי הסף של הדמוקרטיה התנגדו למתווה הגז הם סולקו הצידה. כך קרה עם הממונה על ההגבלים העסקיים ועם יו"רית רשות החשמל. שר האנרגיה הדיח אותה בתירוץ של שינוי מבני ברשות החשמל". כך האשים היום (א') חובב ינאי מהמשמר החברתי בדיון בוועדת הכלכלה סביב מתווה הגז הטבעי. זאת במסגרת הליך ההתייעצות בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.

ינאי ציטט את דוח מבקר המדינה בו הוא דרש מהממשלה לקבוע מנגנון בקרה ליעדים שהוצבו במתווה, וכך גם לקבוע סנקציות על חברות הגז במידה ואלה יעמדו בהם. עוד הוא ביקר את סעיף היציבות במתווה לפיה הממשלה מתחייבת שלא לשנות את הרגולציה במשק הגז הטבעי ל-10-15 שנים לפחות.

ארז תדמור, כתב אתר "מידה", טען כי יש הרבה מאד סיסמאות ומעט מאוד עובדות סביב מתווה הגז. "המחיר ליחידת חום הוא 5.5 דולר ליחידות חום. מדובר במחיר יחסית נמוך. באירופה המחיר גבוה יותר וגם ההשוואה הזאת היא לא נכונה משום לא טובה כי עלות ההפקה בכל מדינה היא שונה. אזרחי ישראל קיבלו פה עסקה טובה בהחלט".

עוד המשיך תדמור לתקוף את ירון זליכה שטען כי שיעור התשואה של היזמים הוא מופרך. "הוא חושב שהמדינה צריכה לקבוע ליזמים מה שיעור הרווח במגזר העסקי. התשואה הממוצעת בקידוחי מים עמוקים היא מעל 26%. הרווח בתמר הוא 20%-21%".

תדמור הוסיף כי בכל פעם שהממשלה משנה את הרגולציה היא פוגעת בסיכוי שלה למשוך יזמים להשקיע בישראל. "ממילא הסיכוי של חברות הגז למצוא גז הוא נמוך. אחרת שלי יחימוביץ' הייתה מקימה חברה והולכת להוציא את הגז מהים אבל היא לא עשתה את זה. ישראל יורדת במדדים בינלאומיים ביציבות רגולטוריות. היום אנחנו מתחת לאינדונזיה. אנשים יודעים שיותר בטוח לחתום עם ממשלת אינדונזיה על חוזים מאשר עם ישראל".

"מתווה הגז הוא אסון למדינה"

אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, טען כי "מתווה הגז הוא אסון למדינה". לטענתו, המתווה פוגע בביטחון האנרגטי של ישראל בכך שהוא מאפשר ייצוא של גז מתמר לפני שמאגר לוויתן מחובר לחוף, ומשום שאין בו התחייבות לבניית צינור שני ממאגר תמר.

עוד תקף פורטוגלי את מזכר הכוונות שחתמו בשבוע שעבר שותפות לוויתן עם חברת דולפינוס המצרית. "מזכר הכוונות לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב. אין התחייבות של המדינה למכור את הגז ואין התחייבות של דולפינוס לקנות את הגז. איזה מן חוזה זה?". לטענתו, "תאגידי הגז עצמם לא יודעים מי זה דולפינוס. הם חתמו על חוזה עם חברה שיכולה להיות חברת קש".

ח"כ דוד ביטון (ליכוד) טען כי המתנגדים למתווה לא מציגים לו אלטרנטיבה למעט הלאמה של שדות הגז. "הלאמה היא לא תמיד טובה לאזרחים. אני לא רואה את מדינת ישראל משקיעה 8 מיליארד דולר בפיתוח לוויתן. מעבר לזה, הלאמה פירושה שנצטרך לפצות את נובל".

לדבריו, ועדת ששינסקי שקבעה את המיסוי על רווחי יתר ייקרה את מחיר הגז. "כשאתה החלטת שאתה לוקח מחברות הגז מעל 60% מהרווח, המחיר לא יכול להיות נמוך. לחברות הגז יש השקעות, תמלוגים ומסים. אחרי כל אלה הן צריכות גם להרוויח".

צרו איתנו קשר *5988