נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מתכוננת להעלאת הריבית בארה"ב, לצד המשך ההקלה הכמותית באירופה, מה שייצור מצב חסר תקדים של היפרדות מוניטרית בין שני הגושים שמהווים יעד עיקרי ליצוא הישראלי.
בכנסת לציון 67 שנה לבנק ישראל אמרה אתמול (ב') פלוג כי "האתגר שעמו נתמודד בתקופה הקרובה קשור להיפרדות (Divergence) בין כיווני המדיניות של הגושים, כשבארה"ב צפוי להתחיל תהליך של העלאת ריבית, בעוד הבנק המרכזי האירופי מעמיק את ההרחבה המוניטרית. ניהול מדיניות בתנאים כאלה בישראל, שמצויה בין שני הגושים, יצטרך לקחת בחשבון את מכלול ההשפעות של ההתפתחויות בכלכלות העיקריות, לרבות ההשפעות על שערי החליפין, על הפעילות ועל השווקים הפיננסיים. על רקע השינויים החדים בשער החליפין של האירו לעומת הדולר, אלו שכבר התרחשו, ואלה העשויים להתרחש בהינתן המדיניות הצפויה בשני הגושים, נצטרך לתת דעתנו על שאלות כגון: האם שער החליפין האפקטיבי, שמייצג את ההשפעה של מכלול שערי החליפין על סחר החוץ והפעילות הריאלית, הוא גם זה שרלוונטי לבחינת תנועות ההון ולהתנהגות של השחקנים בשווקים השונים? ומהי תגובת המדיניות הרצויה בהינתן ההתפתחויות הללו? אלו סוגיות שאנו כבר מתחבטים בהם, ויחייבו כמובן את העמקת הלימוד והדיון".
פלוג ציינה נקודות ציון היסטוריות עמן התמודד בנק ישראל, כולל שנות ההיפר-אינפלציה בשנות ה-80. "מי שחווה אינפלציה של למעלה מ-450% יכול להעריך את החשיבות העצומה שיציבות המחירים מקנה למשק ולאזרחים, בכך שהיא מקנה ודאות למשקיעים, צרכנים, עובדים ומעסיקים, ומונעת את הצורך בהשקעת משאבים עצומים בשמירה על ערך הנכסים הפיננסיים", היא אמרה. "בעשור זה גם צלחנו בהצלחה, בניגוד למרבית המשקים המפותחים, את המשבר הפיננסי שהחל ב-2007 ולמעשה ליווה אותנו לאורך מרבית העשור".
הנגידה ציינה גם את הזינוק במחירי הדירות מאז שהריבית הורדה לשפל ואמרה: "אחת מתופעות הלוואי של המדיניות המוניטרית המרחיבה, המתחייבת כדי לתמוך בחזרת האינפלציה ליעד ולתמוך בתעסוקה, הוא עליית מחירי הנכסים ובכלל זה מחירי הדירות. כמו במדינות אחרות המצויות במצב דומה, אחד הביטויים של הריביות והתשואות הנמוכות (לטווחים קצרים וארוכים) הוא ניתוב המשקיעים לחיפוש אחר תשואה, אשר אצלנו משתקף בגידול הביקוש לנדל"ן.
"על רקע זה, ראינו עלייה ניכרת בביקושים לדיור ובהיקפי המשכנתאות. תגובת ההיצע התמהמה (ראינו עלייה של היקפי התחלות הבניה לרמה שמעל 40,000 יחידות דיור רק כ-3 שנים לאחר שב-2007 החלו מחירי הדירות לעלות, ועלייה בגמר הבנייה רק 6 שנים מאז תחילתה של עליית המחירים), והדבר הביא לעלייה מתמשכת במחירי הדירות. הגידול בהיקף המשכנתאות חייב את בנק ישראל להגיב בשורה של צעדים מאקרו-יציבותיים כדי להגביל את הסיכון הגלום בהם. צעדים אלו סייעו למתן את הסיכון לפגיעה ביכולת ההחזר של משקי הבית; ועליית היצע הדירות, שכאמור התרחשה בפיגור, אמורה להביא לבלימה של עליית המחירים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
