ראש לשכת עוה"ד: להוריד את שכר הלימוד במכללות למשפטים

פתיחת המכללות למשפטים שהובילה להצפת מקצוע עריכת הדין ולכך שבישראל יש כ-62 אלף עורכי דין, אמורים היו לכאורה לגרום לירידה גדולה בביקוש לעיסוק בעריכת דין ובפופולריות שלו, אך המציאות מראה אחרת. למרות ההצפה ולמרות קשיי הפרנסה שמהם סובלים רבים מעורכי הדין, יוסמכו הערב (ג') בבנייני האומה בירושלים 1,127 עורכי דין חדשים שצלחו בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין.

215 מהמוסמכים החדשים רכשו את השכלתם המשפטית בקריה האקדמית קריית אונו, 197 מהם למדו במרכז הבינתחומי בהרצליה, 125 - באוניברסיטת תל-אביב, 117 - באוניברסיטת העברית בירושלים, ו-104 למדו במכללה למינהל.

אחת מהמתמחות הצעירות שתתייצב היום נרגשת בבנייני האומה כדי לקבל את תעודת עורך הדין היא ליטל כחלון, בתו של שר האוצר משה כחלון. אולי מדובר בעוד ראייה להמשך האטרקטיביות של המקצוע.

כחלון רכשה את השכלתה המשפטית באוניברסיטת חיפה, ואת ההתמחות היא עשתה במשרד ליפא מאיר, שעוסק במגוון תחומי המשפט האזרחי. היא התמחתה במחלקת ליטיגציה תחת ניהולו של ראש המחלקה, עו"ד אלון פומרנץ. אחד התיקים שהיא טיפלה בהם נוגע להסכם פשרה בתביעה ייצוגית הנוגעת לחברת מקורות.

כחלון - כך לפי מידע שהגיע לידי "גלובס" - עברה בהצלחה רבה את בחינת הלשכה, שהייתה השנה קשה במיוחד, וקיבלה ציון גבוה בהרבה מהממוצע. כחלון סיימה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, וכרגע עושה את התואר השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

שיעור הנכשלים במבחן: 40%

לבחינת הלשכה האחרונה שנערכה ב-29 באוקטובר ניגשו 1,943 מתמחים ומתמחות, אך רק 59.7% מהם עברו את הבחינה בהצלחה. ההישגים של הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות ובמרכז הבינתחומי היו טובים בהרבה משל הסטודנטים שלמדו במכללות הפרטיות למשפטים.

כך, למשל, 96% מבין הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב עברו את הבחינה בהצלחה, ו-94% מהסטודנטים שרכשו השכלה משפטית באוניברסיטה העברית עברו אותה בהצלחה.

"עושק השכבות החלשות"

גם אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הבינתחומי השיגו שיעורי מעבר של למעלה מ-85% מקרב הסטודנטים שנבחנו.

לעומת זאת, רק 40% מהסטודנטים שלמדו במכללת שערי משפט ו-36% בלבד מקרב הסטודנטים שלמדו במכללת כרמל בחיפה הצליחו לעבור את הבחינה ולקבל היום את תעודת עורך הדין הנכספת.

בין לשכת עורכי הדין לבין המכללות מתנהל מזה זמן ויכוח קשה על האופן שבו צריך וניתן לטפל בהצפת המקצוע. ראשי המכללות למשפטים מתנגדים באופן נחרץ ליוזמת הלשכה בראשות עו"ד אפי נוה, שמגובה על-ידי שרת המשפטים איילת שקד, להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים.

לדברי פרופ' יעד רותם, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי ברמת-גן, "אם ההתמחות תוארך, יהיה מדובר במהלך שלא רק שלא יביא לשיפור איכות מקצוע עריכת הדין, אלא ייצור חסם שימנע מאנשים מוכשרים לעסוק בעריכת דין. צריך להבין שלשכת עורכי הדין היא גוף שיש לו ניגוד אינטרסים, בין תפקידו כרגולטור שאמור לפקח מי יבוא בשערי המקצוע - לבין שאיפתו כאיגוד מקצועי לדאוג לחבריו ולצמצם את כמות הנכנסים למקצוע", תוקף רותם את עמדת הלשכה.

כשברקע ההתנצחות בין הלשכה לבין המכללות, יוזם ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, הצעת חוק שעלולה לפגוע קשות בכיס של המכללות הפרטיות שפועלות כגופים עסקיים לכל דבר.

בטקס ההסמכה האחרון, שנערך בהשתתפות שקד, החליט ראש הלשכה נוה לחשוף לראשונה את כוונתו ליזום הצעת חוק להורדת שכר הלימוד במכללות הפרטיות למשפטים בצורה דרמטית ומשמעותית.

בהצעה מעבירה לשכת עורכי הדין גם מסר תקיף וחד-משמעי למכללות ולבעלי ההון בישראל, לפיו מי שמתיימר לדאוג לשכבות החלשות ולפריפריה - כדאי שיתחיל במתן דוגמה אישית, ולא יגבה 30 אלף שקל עבור כל שנת לימוד מסטודנט צעיר בעיירות הפיתוח ובפריפריה.

"הגיע הזמן שנחזיר את הצדק גם לעולם האקדמי ונעצור את הקפיטליזם החזירי של בעלי ההון העושקים את השכבות החלשות בשכר לימוד שערורייתי, ולאחר מכן שולחים את עורכי הדין הצעירים ישירות ללשכת התעסוקה לקבלת דמי אבטלה. בעלי ההון לא יחגגו יותר על ילדי ישראל והשכבות החלשות", אומר ראש הלשכה.

נוה טוען כי בעלי ההון הם היחידים שמפיקים מזה שנים רבות רווחים אדירים ממצב הדברים, "בהפעילם את תעשיית המכללות ללא כל אבחנה וסינון, תוך העלאת טיעוני-סרק דמגוגיים בדבר דאגה לשכבות החלשות".

ראש הלשכה מפנה אצבע מאשימה בנוגע לאחריות למצב הקיים גם כלפי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב שלה. לדבריו, יש להן אחריות ישירה לנזק הכבד שנגרם למקצוע עריכת הדין. "גם בכך נטפל באופן יסודי", הוא מבטיח.