דווקא כשיורד גשם: טיול בדרך החדשה במכתש רמון

לאחרונה הוכשרה במכתש רמון דרך נופית חדשה, עבירה לכל כלי הרכב ומתאימה גם לאופניים ■ בזמן שיטפון יפה שם במיוחד

מכתש רמון / צילום: יותם יעקבסון

שיטפון במדבר הוא דבר נדיר למדי. שיטפון בנחל רמון, הנחל המנקז את מכתש רמון, הוא דבר נדיר עוד יותר. כשיורד די גשם במצפה רמון ובסביבתה, מתחילים גם יובלי הרמון לזרום, ובהדרגה נחל חום גודש את הנחלים האכזבים. קילוחי מים מתחילים לזלוג מכל המצוקים הסוגרים על המכתש. במבט מלמעלה נראה המכתש כמניפה, שמלבה הולכים, מתפרסים ומסתרגים פתילי כסף - אלה הם היובלים, החרבים בדרך כלל, שהחלו לזרום.

מפל גדול נראה כבר בשולי מעלה עצמאות, ממש לצד הכביש היורד אל המכתש. כל עוד יורד גשם במכתש עצמו, ניתן לראות מפלים נאים נוספים גם בגיא זוחלים, שנמצא מעברו המערבי של כביש 40 מול נחל גוונים, סמוך ליציאה הדרומית מהמכתש. גם הם נמצאים ממש לצד הדרך. נקודות מרשימות במיוחד הן כמובן הגשר מעל ערוצו המרכזי של נחל רמון (ק"מ מס' 40 על כביש 40) ובהמשך הגשר מעל חלקו העילי של נחל נקרות (בין ק"מ 81 ל-82 בכביש מס' 40).

כל היובלים הקטנים מתנקזים אליהם, והזרימה הופכת לגועשת ולעוצמתית במיוחד. עם רכב שטח, אפשר גם להיכנס בדרך העפר המשולטת אל חאן בארות, להמשיך אחריו ימינה, לעבר חאן סהרונים, עד הנקודה שבה הדרך חוצה את המשכו של הערוץ, ולהתרשם מגעש המים על רקע נופי הר ארדון.

כשהמכתש שטוף ורחוץ מתחזקים גוני הסלעים, אבני החול הצבעוניות והמחצבים השונים שבו. בסמוך לנגרייה נמצא אתר החולות הצבעוניים של המכתש. כאן, לצד אגם עונתי שנוצר מהגשם, ישנן ערימות גדולות של חולות צבעוניים. כשהחול יבש, ניתן למלא איתו בקבוקים וצנצנות וליצור דוגמאות וצורות צבעוניות.

לאחרונה הוכשרה ונפתחה לקהל הרחב דרך נופית נאה - ציר צבעי הרמון. הדרך, שאורכה שבעה קילומטרים, עבירה לכל כלי הרכב ומתאימה לאופניים. לאורכה נקודות תצפית ועניין שבהן שלטי הסבר והמחשה ומסלולי הליכה קצרים.

בשנים הראשונות להקמת המדינה ראו במכתש כר פורה להפקת מחצבים שונים. באזור הדרך הנופית כרו בעיקר חרסית דמוית צור, המשמשת כחומר גלם לייצור לבנים ומוצרים חסיני אש. המכרות נחפרו לעומק של כעשרים מטרים ולצדם הלכו ונערמו גבעות של שפוכת, שפגעו קשה בנופי המכתש הבתוליים. בחלק מהמקומות עלה מפלס מי התהום, מילא את הבורות הכרויים במים וייצר מעין אגמונים מלאכותיים. מאז הוקמה רשות שמורות הטבע באמצע שנות ה-60, התנהל מאבק על צביונו של המכתש ועל הפיכתו לשמורה.

רק בתחילת שנות האלפיים הופסקה הכרייה לחלוטין, אך נזקיה ניכרים מאוד בשטח. לאחרונה נטלה על עצמה הקרן לשיקום מחצבות לשקם חלק מהאזור שנהרס, והתוצאה מרשימה מאוד. לא ניתן כמובן להשיב את המצב לקדמותו, אך ניתן ליצור שחזור אקולוגי על-ידי ייצוב הקרקע ויצירת מערכת ניקוז נכונה, וזאת תוך שמירה על ביטחון הציבור ושיפור אסתטי של המחצבות וסביבתן. אף שהפרויקט רק בראשיתו, התוצאה, כבר עתה, מרשימה.

לאורך הדרך ניתן להשקיף על המצוקים הסוגרים על המכתש, לרדת אל שרידי המכרות הפתוחים ולבקר באגמונים המלאים, שבעקבות הגשם מלאו מים. סטייה קטנה ומשולטת מהדרך מזרחה מובילה אל אתר המפעל. לא נותר ממנו הרבה. הדבר הבולט יותר, הבלתי ניתן להתעלמות ושממנו ניתן להתרשם, הוא שרידיו של תנור שנראה כמו תותח ענק שבאורח פלא נחת על הירח. אין ספק שזהו אתר סוריאליסטי במיוחד (בעתיד מתוכננים לקום כאן מרכז מבקרים של הפארק הגיאולוגי, שאמור להיות מוכר על-ידי אונסק"ו, ומוזיאון מאובנים).

עוד לאורך הדרך: קירות חצובים, שלאורכם שכבות מפולסות דקות של סלע וחרסיות צבעוניות שנראות כאילו שורטטו ביד אמן, נביעה קטנה שאת מקומה ניתן לאתר על-פי הקנים והאשל שצומחים סביבה ומטמורות קדומות - מקומות אחסון ולינה של נוודים שסגרו על מערות קטנות וצנירי סלע בקירות אבן שבנו ויצרו חללים מוגנים קטנים.

המעוניינים לבלות לילה בתוך המכתש עצמו יכולים ללון בחאן בארות, שבו כמה אפשרויות לינה; החל משטחי לינה וסככות לינה תחת כיפת השמיים, המשך בשני אוהלים בדואיים גדולים, מחוממים ומצוידים במזרנים, וכלה בביתני אירוח מאובזרים לשישה אנשים. בחניון יש שירותים ומקלחות חמות, סככות אוכל, מ*צלים ופינות למדורות (חומר בערה נמכר במקום), נקודות חשמל ותאורת שטח. בסופי שבוע (חמישי עד שבת) מטיילים יחידים יכולים ללון בשטח או באוהלי הבדואים ללא תיאום מראש. בימי חול יש לתאם את הביקור מראש. קבוצות חייבות לתאם ביקור בכל ימות השבוע (לפרטים ולהזמנות: טל' 08-6280404 שלוחה 1 או באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים).