רשות המסים תוסמך לעקל את כל רכושם של מעלימי המס

האם רשות המסים מתקדמת צעד נוסף במטרתה להגדיר את עבירות המס כעבירות על-פי חוק הלבנת הון, וקבלת סמכויות חקירה, כניסה, תפיסה וחיפוש לפקיד מכס-חוקר בעבירות הלבנת הון? 

הצעת חוק הקובעת שינוי דרמטי בהגדרתן של עבירות המס, כעבירות על-פי חוק הלבנת הון, נדונה היום (ב') בוועדת חוקה, בדרכה לנוסח סופי לקריאה שנייה ושלישית. החוק יאפשר לחלט את ביתו, מכוניתו, חשבון הבנק, העסק ולמעשה את כל רכושו של מעלים מס - גם אם אין לרכוש קשר ישיר לעבירת העלמת המס. ואולם, ייתכן כי ועדת חוקה תצמצם מעט את הסמכויות הנרחבות שרשות המסים עתידה לקבל.

חוק איסור הלבנת הון מגדיר רשימת "עבירות מקור", כאשר רכוש שהושג על-ידי ביצוע אותן עבירות מקור נחשב ל"רכוש אסור" שהלבנתו - הניסיון להפוך אותו לרכוש שניתן להשתמש בו בכלכלה המדווחת - מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון. כיום עבירות מס אינן מוגדרות כ"עבירות מקור", למעט הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות ועבירות ספציפיות מתחום המכס. 

במסגרת הצעה לתיקון החוק, הוצע להוסיף את עבירות המס החמורות ל"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון. משמעות השינוי היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר (10 שנות מאסר במקום 7 שנים). 

עוד מוצע בהצעת החוק להגדיר את רשות המסים כאחד הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע ממאגר הרשות לאיסור הלבנת הון, בדומה למשטרה ולגופי הביטחון. המשמעות היא שניתן יהיה להעביר לרשות המסים מידע מהמאגר לצורך חקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות המס המוצעות. 

"סמכויות חילוט מופרזות"

הצעת החוק עוררה ביקורת רבה בקרב מומחי מס ועורכי דין פליליים, אשר טענו כי מדובר במתן סמכויות חילוט מופרזות בידי רשות המסים, וכי חוק איסור הלבנת נועד במקור לטיפול בעבריינות ובפשיעה המאורגנת, והרחבתו לעבריינות מס פוגעת בתכלית החקיקה.  

במהלך הדיון שהתקיים היום הביעו גם עורכי הדין מהייעוץ המשפטי של ועדת חוקה הסתייגות מהנוסח הגורף של ההצעה. בחוות-דעת שהגישו לחברי הוועדה ציינו חברי הייעוץ המשפטי של הוועדה כי ככל שיוחלט להוסיף את עבירות המס המוצעות לרשימת "עבירות המקור", יש לצמצם זאת רק למקרים של "כרישי פשע" - מקרים בהם העלמת המס היא בסכומים גבוהים מאוד של מיליוני שקלים.

באשר להצעה להסמיך את הרשויות לבצע חילוט כספים ונכסים אף לפני הכרעת בית המשפט, נכתב בחוות-הדעת כי יש בהצעה פוטנציאל להפעלת לחץ לא מידתי על חשודים - לחץ שיכול להשפיע על ניהול ההליך הפלילי, במיוחד כשמדובר בהתנהגויות "קלות". לכן, הוצע לשקול את האפשרות להגביל את השימוש האפשרי בהוראות החילוט הנרחבות שבחוק איסור הלבנת הון בשלבי הביניים שעד להרשעה, בכל הנוגע לחקירה של עבירות מס.

עוד נכתב בחוות-הדעת של יועצי הוועדה כי תכליתו של החוק לאיסור הלבנת הון הייתה מצומצמת למלחמה בפשיעה החמורה, בפשיעה המאורגנת ובמימון טרור, וכי ההסדרים המוצעים אינם מתאימים לחוק שתכליתו מלחמה בעבריינות כלכלית.
גם בנושא היקף הרכוש המחולט הצביע הייעוץ המשפטי על קשיים בהצעה.

על-פי הפרשנות שניתנה לחוק על-ידי בתי המשפט, המשמעות המעשית של החלת ההסדרים שבחוק על עבירות מס היא כפולה: ניתן יהיה לחלט את סכום המס שנחסך לעבריין כתוצאה מעבירת המס וכל סכום המעורב בעבירת המס. גם כספים של העסק, שבתוכם עורבב הסכום המעורב בעבירת המס, ייחשבו ל"רכוש אסור" שיהיה ניתן לחלטו.

בחוות-הדעת מעלים היועצים המשפטיים את השאלה "האמנם מוצדק להרחיב את ההסדרים שנועדו למלחמה בפשיעה חמורה ומאורגנת ומימון טרור גם על עבירות מס?", ומציינים כי הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה של צו חילוט זמני עד לסיום ההליכים הפליליים, שבו ניתן יהיה לחלט בחילוט זמני סכומים ניכרים מתוך מחזור של עסק, דבר שיכול לשתק כמעט לחלוטין את פעילות העסק. 

מאבק בהון השחור

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, אמר בפתח הדיון כי "אנו מנסים להיאבק בהון השחור שמוערך בכ-200 מיליארד שקל, סכום שיכול למוטט מדינה. אם היינו גובים עוד 10 מיליארד שקל, יכולנו לפתור בעיות רבות בתקציב המדינה. אולם, אנו צריכים לשמור על זכויות וכבוד האזרח". סלומינסקי הוסיף כי הוא מבקש לשנות כמה סעיפים בהצעת החוק. 

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, שהציגה את הצעת החוק, אמרה כי "ההסדרים בהצעת החוק ראויים ונדרשים לצורך מלחמה בהון השחור ובמעלימים מס".

עו"ד וגנר הציעה שהפרקליטות תקבע לתביעה הנחיות מתי ייעשה שימוש בחוק, ובכל מקרה לא כנגד עבריינים קלים. 

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד ד"ר שלומית ווגמן, המקדמת אף היא את החוק בחודשים האחרונים, הבהירה כי החוק נחוץ על-מנת לעמוד בדרישות הבינלאומיות מישראל.

"ארגון ה-FATF חייב את כל המדינות החברות בו, לכלול את עבירות המס כעבירת מקור", אמרה, והוסיפה: "נרמז לנו כי להיעדר עבירה זו כעבירת מקור עלולה להיות השפעה עצומה ומרחיקת לכת, לרבות פגיעה בהצטרפות של מדינת ישראל לארגון, בשיתוף-הפעולה העסקי והפיננסי, במוניטין ובשיתוף-פעולה המודיעיני הבינלאומי של ישראל. מדינה שלא נכללת בדרישות החקיקה הבינלאומי תיכנס ל'רשימה שחורה', מה שישפיע על הסחר והיחסים הכלכליים בין המדינות".  

לדבריה, "היום 196 מדינות וטריטוריות מצייתות לדרישות הארגון, ואנו מחויבים להמלצות הארגון שנשענות על אמנות רבות של האו"ם. הרציונל בכך הוא מגמה עולמית של שיתוף-פעולה למנוע עבירות מס, ומאבק עולמי בפשיעה הכלכלית".  

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר, המנצח על המאבק המשותף של כל גורמי האכיפה בפשיעה הכלכלית, אמר כי "מנתוני פרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי בשנת 2015 הוגשו 27 כתבי אישום בגין העלמות מס, כל אחד מהם בחשד להעלמה של מיליון עד 30 מיליון שקל. תיק ממוצע עוסק בהעלמת שבעה מיליון שקלים. מספר התיקים הקטן נובע ממגבלת פרקליטים ושופטים. אנו מסוגלים להתמודד עם 30 כתבי אישום בשנה בלבד".

לדבריו, לבקשת חשוד בהעלמת מס של עד 750,000 שקל, ניתן יהיה להמיר את האישום בכופר.  

נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום עבירות צווארון לבן והלבנת הון, אמרה כי השאלה היא האם החוק דרוש לצורך שיפור האכיפה כנגד מעלימי מס. לדבריה, "יש לרשות הרבה מאוד כלים שהם לא מיצו אותם עקב מצוקת כוח-אדם".

נציג לשכת רואי החשבון, עו"ד ג'ק בלנגה הוסיף, כי "אם החוק היה היום בתוקף, היו מחלטים כסף רב לדוגמנית מפורסמת שנחקרה בתקופה האחרונה". בלנגה התייחס בדבריו לחשדות כנגד הדוגמנית בר רפאלי, שנחקרה לאחרונה על-ידי רשות המסים על עבירות מס.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הוסיף בדיון כי "אסור לנו להמעיט מערך עבירות הון שחור, גניבת רכב ועבירות כלכליות נוספות נכללות היום בעבירת מקור. התופעה גדולה ומשמעותית וצריך לעשות לה סוף. בתיקים קטנים אנחנו לא פותחים בחקירות פליליות. לעומת זאת, סכומים גדולים יגיעו לאישומים פליליים. הגיע הזמן שגניבה מהקופה הציבורית תיענש בכל חומרת הדין". 

על דברים אלה השיב לאשר יו"ר הוועדה, ח"כ סלומיאנסקי, כשאמר "אתה סותר את דבריך. היום ניתן להעניש עד שבע שנות מאסר, בגין העלמת 30,000 שקל בלבד, ואתה לא עושה את זה. יש לכם יכולות ואתם לא עושים בהם שימוש. אז אני אתן לך אפשרות להכפיל את העונש פי כמה?".

ח"כ מיקי לוי, שתמך בהצעה, התייחס לכך ואמר: "אני לא רוצה שאינסטלטור או בעל בית הקפה שיעלים מס ייכלל בחוק הזה".

מנגד, ח"כ בני בגין, המתנגד להצעת החוק, אמר בדיון: "בעבר נפרצה גדר, ואין צורך להמשיך ולפרוץ אותה". 

גם ח"כ אורלי אבקסיס-לוי הביעה הסתייגות מההצעה ואמרה: "אני נורא מפחדת מהכיוון שרשות המסים הולכת. לפי ההצעה, כל בייביסיטר שתיתפס שהעלימה מס, תבקשו להכניס אותה ל-10 שנות מאסר. אתם הולכים על מדרון חלקלק".

בתום הדיון סוכם כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ולהכינה לקריאה שנייה ושלישית.