הנפילות בבורסת סין: כדאי להקשיב לפחדים של שוקי ההון

מאחורי הירידות החדות בשנגחאי עומד כנראה יותר מספקולציות ופסיכולוגיה בלבד ■ לארי סאמרס, פייננשל טיימס

בורסה אסיה / קרדיט: שאטרסטוק
בורסה אסיה / קרדיט: שאטרסטוק

פעמים רבות שווקים הם תנודתיים בסופי שנה, ונרגעים כשהשנה החדשה מתחילה. לא כך השנה. השווקים בארה"ב ובאירופה סיימו ביום ו' שבוע קשה מאוד למרות דוח תעסוקה חזק בארה"ב. השבוע שעבר התאפיין בירידות דרמטיות בשוק המניות ובמטבע הסיניים. מחירי הנפט צנחו גם מול פני המתיחות בין איראן לסעודיה.

שבוע שבו חדשות רעות מהשוק הופכות לכותרות ראשיות מעלה שתי שאלות. עד כמה צריכים החזאים וקובעי המדיניות להסתמך על שווקים ספקולטיביים כאינדיקציה למצב בעתיד? וכמה מפוחדים הם צריכים להיות מהאפשרות של האטה עולמית?

שווקים הם מטבעם תנודתיים יותר מאשר הכלכלות שאותן הם אמורים להעריך. הכלכלן פול סמואלסון התלוצץ לפני 50 שנה ש"שוק המניות ניבא תשע מחמש תקופות המיתון האחרונות".

שר האוצר האמריקאי לשעבר רוברט רובין צדק כשהוא הרגיע וחזר והרגיע פוליטיקאים מודאגים בממשל קלינטון בבית הלבן ש"שווקים עולים ויורדים" כאשר התזוזות בשוק יצרו אופוריה או דאגה. המנהלים הטובים ביותר מנווטים את החברות שלהם תוך בחינת הרווחיות בטווח הארוך, לא מחיר המניה היומי. קובעי המדיניות עושים את המיטב כשהם מתרכזים בחיזוק הביצועים הכלכליים ולא בתנודות היומיומיות בשווקים.

אבל מאחר ששוקי ההון מעריכים ללא הפוגה את העתיד ומתמצתים את ההשקפות של מספר אדיר של פעילים, הם נותנים במקרים רבים התרעות רבות ערך על השינויים בתנאים. מחקרים מראים שהשווקים חוזים במדויק יותר תוצאות בחירות מאשר עורכי סקרים. האולפנים בהוליווד משתמשים בשווקים כדי לנחש אילו סרטים צפויים להצליח.

קובעי מדיניות שמבטלים את התזוזות בשווקים כספקולציות גרידא שוגים לעתים קרובות בגדול. השווקים הבינו את חומרת המשבר ב-2008 הרבה לפני הפדרל ריזרב. הם תפסו את חוסר הקיימות של שערי החליפין הקבועים בבריטניה (1992), מקסיקו וברזיל כאשר הרשויות היו עדיין בשלב הכחשה, וניבאו האטה או מיתון הרבה לפני כלכלנים במקרים רבים מספור. השווקים משגרים אמנם איתותי אזהרה כוזבים ולא צריך ללכת אחריהם בעיניים עצומות, אבל הדעה המקובלת לא מבחינה במהותה אף פעם בסערה המתקרבת.

השבועון "אקונומיסט" מציין שבמבט על כל המדינות העיקריות בעשורים האחרונים, היו 220 מקרים שבהם שנה של צמיחה חיובית "נמחקה" על ידי שנה עוקבת של נסיגה. קרן המטבע הבינלאומית לא חזתה אפילו פעם אחת מיתון כזה.

איתותים צריכים להילקח ברצינות כשהם מתמשכים ובאים משווקים רבים, כמו במקרה הנוכחי של אינדיקציות לכך שהאינפלציה לא תגיע לרמות היעד שלה בעשור הקרוב בארה"ב, אירופה ויפן. הם מאיימים במיוחד כאשר השווקים מסרבים לעלות בהתבסס על מה שצריך להיתפס כחדשות טובות.

יתכן שההתפתחויות בשוק הסיני משקפות פסיכולוגיה של שוק ותגובה לא מבריקה של קובעי מדיניות, ושהתגובה בשוקי העולם היא דוגמה להידבקות זמנית, אבל אני מפקפק בכך.

בשנה האחרונה, כ-20% מהצמיחה הסינית כפי שדווח בסטטיסטיקה הרשמית שלה באו ממגזר השירותים הפיננסיים, שכיום הוא גדול יחסית לתמ"ג כמו זה של בריטניה, ורמות החוב הסיני הן גבוהות באופן מיוחד. זה לא ממש הרקע האידיאלי לצמיחה בריאה או בת-קיימא.

בשנים האחרונות, צמיחתה של סין נבעה במידה רבה מהשקעות מאסיביות בתשתיות. סין שפכה יותר מלט ובטון בשנים 2011-2013 מכפי שעשתה ארה"ב בכל המאה ה-20. גם זו מגמה שאינה בת-קיימא. גם אם ההשקעה הזו תוחלף על ידי מגזר מקומי של שירותים, התרומה הסינית לשוק הסחורות העולמי תיפול.

הניסיון אומר שהאינדיקציה הטובה ביותר לסיכוייה הכלכליים של מדינה בעתיד היא ההחלטה של אזרחיה להעביר כספים לחו"ל או להחזיק אותו בבית. היואן הסיני מצוי תחת לחץ מפני שתושבי סין להוטים להעביר את כספם לחו"ל. היואן היה יורד עוד יותר אלמלא יתרות המט"ח של סין, שהתדלדלו מהותית בהגנה עליו.

מסורתית, להתפתחויות בינלאומיות היה רק אפקט מוגבל על כלכלות ארה"ב ואירופה, מפני שאפשר היה לקזז את האפקט באמצעים מוניטריים. כך צמחה כלכלת ארה"ב בחוזקה במהלך המשבר האסיאני כי הפד הוריד את הריביות. אבל עם ריביות אפסיות למעשה במדינות המתועשות, האופציה הזו כבר אינה קיימת, ולבעיות כלכליות בחו"ל יהיה כנראה אפקט ישיר גדול יותר על הביצוע הכלכלי המקומי.

בגלל ממדיה של סין, התנודתיות הפוטנציאלית שלה והמרחב המוגבל שלה לתמרונים מוניטריים, הסכנה העולמית לביצועים הכלכליים בארה"ב, באירופה ובשווקים מתעוררים רבים היא גדולה יותר מכל מה שאני זוכר. קובעי המדיניות צריכים לקוות לטוב ביותר, ולתכנן לגרוע ביותר.

הכותב הוא פרופסור בהרווארד ושר האוצר האמריקאי לשעבר

בארונ'ס: השנה התחילה רע, אך ייתכן שינוי לטובה

מדד S&P 500 ירד ב-6% לעומת השבוע שעבר והוא עומד לרשום את החודש הגרוע ביותר אי פעם. נפילות חדות נרשמו במניות הרכב, שאיבדו יותר מ-10% מערכן, וכן במניותיהן של חברות השירותים הפיננסיים ובמניית אפל. אך ייתכן שכל המניות האלה ינועו כלפי מעלה בהמשך השנה הנוכחית. כך קובע "בארונ'ס", השבועון הפיננסי המוביל בארה"ב.

פתיחתה הברוטלית של 2016 - המשקפת את החששות מפני בריאותה של כלכלת סין ומפני צפי הרווחים התאגידיים בארה"ב - הייתה מהלומה למרבית הפרשנים, שצפו שנה טובה למניות. הפתיחה הזאת החרידה גם את המשקיעים החבוטים, שתוהים כעת אם השוק השורי הממושך שהחל במארס 2009 הגיע לקצו.

קרוב לוודאי שמוקדם מדי להכריז על מותו של השוק השורי. S&P 500 נסחר כעת במכפיל רווח של פחות מ-16 על תחזית הקונצנזוס בסך 123 דולר. זה לא זול בסטנדרטים היסטוריים, אך המניות עדיין נראות טוב יחסית לאג"ח הממשלתיות, לאג"ח בעלות הדירוג הגבוה ולמזומנים. תשואת הרווח - היפוכו של מכפיל הרווח - בסך 6% נמצאת הרבה מעל תשואת האג"ח והאינפלציה. כלכלת ארה"ב עדיין נראית בריאה, למרות שייתכן שהצמיחה הריאלית לא תעלה בהרבה על 2% בשנה הנוכחית.

2016 עשויה להיות שנה שבה מניות הערך יכו את מניות הצמיחה, לאחר אחת השנים הגרועות ביותר של מניות הערך מבחינת הביצועים. המניות המנצחות השנה עשויות להיות אפל, אינטל, מרק, פייזר, פורד, ג'נרל מוטורס ודאו כמיקל, ומניות פיננסים כמו ג'יי.פי מורגן, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה וגולדמן זאקס. כמה מניות קמעונאות גם עשויות לקבל דחיפה מעלה, וביניהן וול מארט ומייסי'ס.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988