פרשת גל בק: הנהגת הדורסת לא תעמוד לדין

הפרקליטות: "לא נעמיד לדין רק בגלל הפרופיל התקשורתי הגבוה" ■ משפחתה של הנהגת, אחת המשפחות העשירות במשק: "היינו תחת מתקפה שלא נראתה כמוה. חווינו הסתה לרצח של בתנו וילדיה וקריאות לפגיעה פיזית בנו"

הנהגת שדרסה למוות את הנער גל בק ז"ל בצפון תל-אביב לא תעמוד לדין, והתיק לא ייפתח מחדש - כך הודיע היום (ה') פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.

"פרקליט המדינה החליט לאמץ את המלצת מחלקת העררים בפרקליטות ואת המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ולדחות את הערר שהגיש אביו של גל בק ז"ל על החלטה שקיבלה פרקליטות מחוז תל-אביב לפני למעלה מ-10 שנים, שלא להגיש כתב אישום נגד הנהגת שפגעה בבנו המנוח. הערר נדחה משום שגם כעת לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי", נכתב בהודעה לתקשורת.

בעקבות הגשת הערר ביולי 2015 ופרסום תחקיר איילה חסון בערוץ 1 בו עלו טענות המצדיקות בירור, נפתח מחדש תיק החקירה של תאונת הדרכים, ובמסגרת זו נגבו עדויות רבות ממעורבים בפרשה, ונתפסו מסמכים רלוונטיים. בעקבות ביצוע השלמות החקירה קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות עם אנשי פרקליטות המחוז ומחלקת עררים, בהן השתתפו גם משנהו לעניינים פליליים וכן נציגי אגף התנועה במשטרה.

לפי הודעת ניצן, "כל משתתפי הדיונים, לרבות אנשי המשטרה ובהם ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, שהינו הגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום זה במשטרה, היו תמימי-דעים שאין ראיות מספיקות להעמדת הנהגת לדין בעבירת הריגה, שהיא כיום העבירה הרלוונטית היחידה שלא התיישנה. נראה כי גם עבירה של גרימת מוות ברשלנות אינה ניתנת להוכחה ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, אך מדובר בעניין תיאורטי, שכן ממילא עבירה זו התיישנה כבר לפני למעלה מ-5 שנים".

התאונה אירעה ב-9 ביולי 2005 בסביבות השעה 3:15 לפנות בוקר, בצומת הרחובות קק"ל וחיים לבנון בתל-אביב. גל בק ז"ל, צעיר כבן 16.5, רכב על קטנוע, ואילו החשודה בדריסה נהגה ברכב פרטי מסוג "גולף". מעוצמת הפגיעה נהרג בק במקום.

בספטמבר 2005 הוחלט בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לגנוז את תיק החקירה שנפתח נגד החשודה, בעילה של חוסר ראיות מספיקות. אלא שתחקיר ערוץ 1 חשף כמה כשלים לכאורה בהליך סגירת התיק, ובעיקר את הייחוס המשפחתי של הנהגת הדורסת המשתייכת לאחת המשפחות העשירות והמשפיעות במשק.

ביולי האחרון הוגש ערעור על סגירת התיק. "למרות שהחוק מחייב להגיש ערר תוך 30 יום ממועד מסירת ההחלטה, החליטה הפרקליטות שלא לדחות את הערר על הסף אלא לפתוח את התיק מחדש ולבצע פעולות חקירה", נמסר מפרקליט המדינה. "בכירי הפרקליטות שעסקו בתיק הורו לפתוח אותו מחדש והנחו את המשטרה לבצע שורה של פעולות חקירה משלימות, במסגרתן בין היתר נגבו עדויות רבות מאנשים שנטען שהיו עדים לאירוע או שיכלו לשפוך אור על טענות וסוגיות כאלה ואחרות. בנוסף נערך שיחזור של התאונה, הוצאו פלטי שיחות טלפון, וכן נבדקה סוגיית רמת האלכוהול בדמה של הנהגת בליל התאונה, בעקבות העלאת טענה על-ידי העורר כי החשודה הייתה שיכורה בלילה זה".

הראיות שהעלתה החקירה המחודשת

החשודה טענה בחקירתה המקורית וכן בחקירתה במסגרת בחינת הערעור כי היא חצתה את הצומת באור ירוק, במהירות סבירה ומותרת של 40-50 קמ"ש (המהירות המותרת בכביש זה הינה 70 קמ"ש). לדבריה, היא לא הייתה שיכורה ואינה אשמה בתאונה. 

בהודעה לתקשורת שפורסמה היום מטעם פרקליט המדינה נמסר כי "בחקירה המקורית ב-2005 קבע בוחן התנועה שלא נמצאו סימני בלימה על הכביש, ולמרות זאת, על בסיס הנחתו שהנהגת בלמה בלימת חירום, הוא קבע שהיא נסעה במהירות של 82 קמ"ש לפחות. כן קבע הבוחן את אזור ההתנגשות על סמך ריכוז שברי זכוכית ופלסטיק שנמצאו במקום.

"קביעות אלה נבחנו כעת על-ידי גורמים מקצועיים נוספים במשטרת ישראל, לרבות ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, שהינו הגורם המקצועי הרלוונטי הבכיר ביותר במשטרה. עמדתם החד-משמעית היא שבהיעדר סימני בלימה לא ניתן לקבוע את המהירות בה נסעה החשודה בזמן התאונה.

"עוד קבעו מומחי המשטרה כי לא ניתן לקבוע את מיקום הפגיעה המדויק רק על סמך ריכוז שברי זכוכית ופלסטיק, שכן שברים אלה יכולים לעוף למרחק רב עקב התאונה, ולכן אין בכך לסייע בחישוב מהירות נסיעתה של החשודה. מטעמים אלה ואחרים המפורטים בהחלטה המלאה, קבע ראש מדור תאונות דרכים במשטרה כי אין באפשרותו לתמוך בקביעת הבוחן שהחשודה נהגה במהירות של 82 קמ"ש לפחות, וממילא אין ראיות מספיקות לכך שהיא נהגה במהירות מעל המותרת.

"אכן, היו עדי ראיה שהעידו כי היא נסעה במהירות גבוהה, אולם מדובר בהשערה ובהערכה בלבד, ועל השערות והערכות שכאלה לא ניתן לסמוך במשפט פלילי".

ומה באשר לשאלה מי חצה את הצומת באור אדום? בהודעת פרקליט המדינה נכתב בהקשר לזה כי "לא ניתן לקבוע ממצא חד-משמעי בשאלה האם גל בק המנוח או הנהגת חצו את הצומת באור אדום, ונותר ספק אם החשודה היא שעשתה כן. גם בנקודת הנחה שמחמירה עם החשודה, שספק אם אפשר לבססה ברמה הנדרשת במשפט פלילי, לפיה היא חצתה באור אדום, לא ניתן להוכיח כמה זמן בדיוק כבר דלק אור אדום ברמזור בעת חציית הצומת, עובדה שהינה חיונית להוכחת עבירת ההריגה, שהיא העבירה היחידה שלא התיישנה".

באשר לעדותה של נהגת המונית אושרת אלקובי, שטענה כי ראתה את הדורסת חוצה את הצומת באור אדום, אומרים בפרקליטות כי היא "לא הייתה ממוקדת ועקבית", וכי "מתחילת השיחה ופעמים רבות במהלכה אמרה אלקובי שאינה זוכרת את פרטי התאונה, ולעתים, רק לאחר שהמקליט-המדובב שאל אותה 'שאלות מנחות' והביא את גרסתו לאירוע, היא אישרה את המידע שמסר לה.

"בנוסף, במהלך דבריה היא סתרה 3 פעמים אפשרות שגל בק המנוח עבר בירוק, כשאמרה שבעת התאונה היא עמדה ברמזור אדום, כשהוא לצידה. ועדיין, שיחה זו העלתה תמיהות קשות לגבי גרסתה במשטרה. אלא ששיחה זו לא עומדת לבדה, ויש גרסאות נוספות שנתנה אלקובי לאחר מכן.

"כמה שעות לאחר תום השיחה שהוקלטה, שלחה אלקובי שני מסרונים לאדם שהקליט אותה, בהם חזרה בה וכתבה שטעתה ועתה נזכרה שהחשודה נסעה בירוק. בהקשר זה נדגיש כי לא נמצא כל בסיס לטענה כאילו מי מטעמה של החשודה דיבר עם אלקובי בין מועד הקלטתה לבין מועד שליחת המסרון המתקן והשפיעה עליה לשנות גרסתה. פלט שיחות הטלפון של אלקובי נבדק, ולא נמצאה כל תמיכה לטענה שהיא ניהלה שיחה עם החשודה או מי מטעמה".

לטענת הפרקליטות, בחקירה המחודשת חזרה אלקובי על גרסתה לפיה גל בק חצה את הצומת ברמזור אדום. 

הדורסת הייתה שיכורה?

בנוגע לחשד לפיו הנהגת הדורסת הייתה שיכורה, אומרים בפרקליטות: "חשד זה לא עלה בזמן אמת, שכן לא הייתה שום אינדיקציה בחקירה המקורית שהחשודה הייתה שיכורה. בזמן התאונה (2005), הנוהל המשטרתי לא חייב לערוך בדיקת שכרות לנהג בכל תאונת דרכים קטלנית, אלא אם התעורר חשד שהוא שיכור. כיום הנוהל שונה, ובדיקת שכרות נערכת בכל תאונת דרכים קטלנית.

"כיוון שמר בק העלה בערר חשד שהנהגת הייתה שיכורה, נתפסו מבית החולים איכילוב המסמכים הרפואיים של החשודה מליל התאונה, ואז התברר כי נערכה לה בליל התאונה בדיקת דם, שהצביעה כי רמת האלכוהול בדמה הייתה גבוהה מהמותר.

"למרות שתוצאת בדיקת הדם של החשודה הצביעה על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר, הרי שלכאורה היא אינה ראיה קבילה במשפט פלילי, שכן בדיקת הדם לא נלקחה ונבדקה בדרך שקבע החוק.

"ראשית, בדיקת הדם לא נערכה במעבדה שבבית החולים תל-השומר, שהיא המעבדה היחידה שהבדיקות בה יכולות לשמש ראייה במשפט פלילי ('מעבדה מוסמכת'), אלא בבית החולים איכילוב, שם אושפזה החשודה לאחר התאונה. מעבר לזה, החוק מפרט שורה של כללי אמינות שהבדיקה צריכה לעמוד בהם, ובמקרה זה היא לא עומדת ברוב הכללים.

"למרות זאת, נבחנה האפשרות לתת לבדיקה תוקף משפטי, ולהוכיח באמצעותה, מעבר לכל ספק סביר, שהנהגת הייתה שיכורה בעת התאונה. אולם הדרך בה נלקחה הבדיקה לא נמצאה מהימנה ואמינה במידה מספקת, בוודאי לא ברמה הנדרשת במשפט פלילי. כך למשל, המכשיר שהפיק את הבדיקה באיכילוב הוחלף מאז, ומהעדויות עולה שהוא לא כויל (אופס) באופן שגרתי וקבוע".

בהמשך קובעת הפרקליטות כי "במקרה שלנו, למעט בדיקת הדם, לא הייתה שום אינדיקציה לכך שהנהגת הייתה שיכורה. בדרך-כלל מי שיש בדמו כמות כה גבוהה של אלכוהול, מתנהג באופן מעורר חשד או מדיף ריח חזק של אלכוהול. אולם, אף לא אחד מאנשי המשטרה, מד"א ובית החולים שבאו איתה במגע בליל התאונה, לא העלו חשד שהיא שיכורה ולא ציינו שנודף ממנה ריח של אלכוהול, כפי שהם עושים בדרך-כלל במקרים בהם יש ריח כזה.

"גם טענת אביו של גל בק המנוח, כי זמן קצר לפני התאונה החשודה שלחה מסרון לידיד שלה בו כתבה שהיא שיכורה, נבדקה לעומק, ולא נמצא לה כל בסיס. לפיכך הוחלט שלא ניתן יהיה להוכיח במשפט פלילי שבעת התרחשות התאונה החשודה נהגה במצב של שכרות".

"אין סיכוי סביר להרשעתה בעבירת ההריגה"

לסיכום אומרים בפרקליטות כי למרות הפרופיל התקשורתי והעניין הרב בציבור, הוחלט לסגור את התיק סופית: "תפקיד הפרקליטות הוא לבדוק האם יש ראיות מספיקות להרשעת הנהגת הפוגעת. מאמץ רב הושקע בבדיקה זו, ולא נותרה אבן שלא נהפכה בחקירה, כפי שעולה מההחלטה המפורטת.

"בסופו של יום, ולמרות חשדות ממשיים כי הנהגת עברה על החוק, לאחר שנוטרלו 'רעשי הרקע', נותרה מסקנה ברורה כי אין סיכוי סביר להרשעתה בעבירת ההריגה. לפיכך, לא נמצא מנוס אלא לדחות את הערר.

"ליבנו עם הוריו של גל בק ז"ל אשר איבדו בן צעיר ויקר בטרם עת. זהו אובדן שלא ניתן להשלים עימו, ותנחומינו שלוחים למשפחה. אולם הפרקליטות לא תעמיד לדין - ומנגד גם לא תסגור תיק - רק כדי להפיס דעתו של מאן דהוא או משום שהתיק הוא בעל פרופיל תקשורתי גבוה. לנגד עיני הפרקליטות עומדת בהקשר דנן שאלה אחת ויחידה: האם יש סיכוי סביר להרשעה. זהו הקריטריון להעמדה לדין, והוא אינו מתקיים כאן. לפיכך נדחה הערר".

משפחתה של הנהגת מסרה בתגובה: "אנו מברכים על ההחלטה שהתקבלה לסגור את התיק, משום שהאמנו לכל אורך הדרך כי הצדק ייצא לאור, ומשום שהעובדות שעמדו לנגד עינינו לפני 10 שנים, עמדו לבחינה משפטית מחודשת בידי צוות פרקליטים אחר ושונה ונשארו בעינן. בתנו אינה אשמה בתאונה הטרגית שקרתה לפני 10 שנים, דבר שאינו מפחית מעוצמת הטראומה והכאב שמלווה גם אותה ואותנו.

"בחודשים האחרונים בתנו ומשפחתנו כולה הייתה תחת מתקפה שלא נראתה כמוה בתקשורת וברשתות החברתיות. רובה ככולה הייתה פופוליסטית, שטחית, מנותקת מהעובדות ומונעת מאינטרסים זרים. חווינו הסתה לרצח ברשתות החברתיות של בתנו וילדיה הקטנים וקריאות לפגיעה פיזית בנו, וזאת בסמיכות להקמת ועדה מטעמה של שרת המשפטים ובשיתוף חברי כנסת שונים למניעת תופעת השיימינג באינטרנט.

"בחרנו לא להגיב עד כה ולא להפריע למשטרה ולפרקליטות בעבודתם על-מנת שלא להעצים את הכאב הרב שמלווה את הפרשה הטרגית הזו. האמנו שמאחר שהעובדות שהביאו לסגירת התיק לפני עשור לא השתנו, תצליח המערכת המשפטית להתנתק מהרעש החיצוני ולהגיע להחלטה הנכונה. אנחנו מודים לאנשים הרבים מספור שליוו אותנו, האמינו ותמכו בנו לאורך כל הדרך".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988