המהפכה התעשייתית הרביעית: איך היא תשפיע עלינו?

המייסד ויו"ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס במאמר מיוחד על ההתפתחות הטכנולוגית שכולנו עדים לה

דאבוס / צילום: עמירם ברקת
דאבוס / צילום: עמירם ברקת

אנחנו עומדים על סיפה של מהפכה טכנולוגית שתשנה מקצה אל קצה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. השינוי יהיה גדול ומורכב, שונה מכל מה שהאנושות חוותה עד כה. אנחנו עדיין לא יודעים כיצד יתפתח, אבל דבר אחד ברור: התגובה לשינוי צריכה להיות משולבת ומקיפה, ולכלול את כל מחזיקי העניין; החל מהמגזר הפרטי והציבורי, דרך האקדמיה וכלה בחברה האזרחית.

המהפכה התעשייתית הראשונה עשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור. המהפיכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני. השלישית השתמשה באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע כדי להביא לאוטומציה של הייצור. כעת, נבנית מהפכה תעשייתית רביעית על כתפיה של השלישית - המהפכה הדיגיטלית המתרחשת מאז אמצע המאה הקודמת, והיא מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי.

למהירות שבה מתרחשות פריצות דרך כיום אין תקדים היסטורי. כשמשווים את המהפכה התעשייתית הנוכחית לקודמותיה, המהפכה הרביעית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, להבדיל מהקצב הליניארי שאפיין את הקודמות, והיא הופכת על פיה כמעט כל ענף בכל מדינה. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של ייצור, ניהול וממשל.

האפשרויות של מיליארדי אנשים המחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד חסר תקדים, כושר אחסון ונגישות למידע - הן בלתי מוגבלות. והאפשרויות הללו יוכפלו בזכות פריצות טכנולוגיות המתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת ממד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי.

כבר היום, הבינה המלאכותית מצויה בכל מקום סביבנו, החל ממכוניות ללא נהג ומזל"טים ועד לעזרים וירטואליים ותוכנות תרגום או השקעות. תחום הבינה המלאכותית רשם התקדמות מרשימה בשנים האחרונות, כשכוח המחשוב הגדל והזמינות של כמויות עצומות של מידע דוחפים אותו קדימה. ההתקדמות הזאת הולידה טכנולוגיות חדשות - החל מתוכנות לגילוי תרופות חדשות ועד אלגוריתמים המשמשים לחיזוי תחומי העניין התרבותיים שלנו. בה בעת, טכנולוגיות של ייצור דיגיטלי מתקשרות עם העולם הביולוגי על בסיס יומיומי. מהנדסים, מעצבים ואדריכלים משלבים תכנון ממוחשב, הנדסת חומרים וביולוגיה סינתטית לכדי סימביוזה חלוצית בין מיקרו-אורגניזמים, גוף האדם, המוצרים שאנחנו צורכים ואפילו הבניינים שבהם אנחנו מתגוררים.

אתגרים והזדמנויות

כמו המהפכה שקדמה לה, למהפכה התעשייתית הרביעית יש פוטנציאל להגדיל את רמות ההכנסה בעולם ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה. עד היום, מי שהרוויח ממנה יותר מכל היו צרכנים שיכולים להרשות לעצמם גישה לעולם הדיגיטלי; הטכנולוגיה אפשרה ליצור מוצרים ושירותים חדשים, שמגדילים את היעילות ואת ההנאה בחיינו האישיים. הזמנת מונית או טיסה, רכישת מוצר, ביצוע תשלום, האזנה למוזיקה, צפייה בסרט או השתתפות במשחק - את כל אלה ניתן לבצע היום בלחיצת כפתור.

בעתיד, חידושים טכנולוגיים יובילו גם לנסים בצד ההיצע, עם רווחים ארוכי טווח במונחי יעילות ופריון. עלויות התחבורה והתקשורת יירדו, הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה הגלובליות יתייעלו ועלות המסחר תלך ותפחת. כל אלה יפתחו שווקים חדשים ויניעו צמיחה כלכלית.

בה בעת, כפי שאומרים הכלכלנים אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי, המהפכה עלולה להחריף את אי השוויון, בפרט בשל יכולתה להפוך את שוקי העבודה על פיהם. ככל שאוטומציה מחליפה את הידיים העובדות בכל רחבי הכלכלה, ההחלפה נטו של עובדים על ידי מכונות עלולה להחריף את הפער בין החזרים על הון והחזרים על עבודה. מצד שני, ייתכן גם שהחלפת עובדים בטכנולוגיה תוביל לגידול במשרות בטוחות ומכניסות.

בשלב זה אי אפשר לנבא איזה מהתרחישים יתממש, וההיסטוריה מצביעה על כך שהתוצאה תהיה ככל הנראה שילוב בין השניים. עם זאת, אני משוכנע בדבר אחד - שבעתיד, הכישרון יהפוך לגורם הקריטי בייצור, במקום ההון. הדבר יגרום ליצירתו של שוק עבודה שבו קיימת הפרדה עוד יותר מובהקת בין מגזרים המתאפיינים ב"מיומנות נמוכה ושכר נמוך" לבין מגזרים המתאפיינים ב"מיומנות גבוהה ושכר גבוה", מה שיוביל, בתורו, לעלייה במתח החברתי.

בנוסף לחשש שהוא מעורר מהצד הכלכלי, האי שוויון מייצג את החשש החברתי הגדול ביותר מהמהפכה התעשייתית הרביעית. המרוויחים הגדולים ביותר מחדשנות הם בדרך כלל ספקים של הון אינטלקטואלי ופיזי - אנשי החדשנות, בעלי המניות והמשקיעים - דבר המסביר את הפערים ההולכים וגדלים בעושר בין אלה שתלויים בהון לאלה שתלויים בעבודה. לכן, טכנולוגיה היא אחת הסיבות העיקריות לקיפאון בשכר, ולעתים אף לירידה בשכר של מרבית האוכלוסיה במדינות בעלות הכנסה גבוהה: הביקוש לעובדים מיומנים ביותר הולך וגדל, ואילו הביקוש לעובדים משכילים פחות ומיומנים פחות הולך ופוחת. התוצאה היא שוק עבודה עם ביקוש גבוה בקצה הגבוה והנמוך, וחור שהולך ומתהווה במרכז.

הדבר מסייע להסביר מדוע עובדים רבים כל כך מאוכזבים וחוששים מהמשך הקיפאון בהכנסה הריאלית שלהם ושל ילדיהם. הוא גם מסייע להבהיר מדוע מתפשטת תחושה הולכת וגוברת של חוסר סיפוק ואי צדק בקרב שכבות הביניים בעולם. כלכלה שבה המנצח זוכה בכל ומספקת גישה מוגבלת למעמדות הביניים, היא מתכון למועקה ואי שקט בסביבה דמוקרטית.

תחושת אי שביעות הרצון ניזונה גם מחדירתן הנרחבת של טכנולוגיות דיגיטליות והדינמיקה של שיתוף המידע המאפיינת את המדיה החברתית. יותר מ-30 אחוזים מאוכלוסיית העולם עושה כעת שימוש בפלטפורמות מדיה חברתית על מנת לתקשר, ללמוד ולשתף מידע. בעולם אידיאלי, האינטרקציות הללו היו יוצרות הזדמנויות להבנה ולהתלכדות בין תרבויות. אולם, הרשתות החברתיות עשויות גם ליצור ולהפיץ ציפיות לא ריאליות לגבי ההגדרה של הצלחה בעיניהם של פרט או קבוצה, ולספק הזדמנויות להפצה של אידיאולוגיות ורעיונות קיצוניים.

ההשפעה על עסקים

נושא שעובר כחוט השני בשיחותיי עם מנכ"לים של ארגונים גלובליים ומנהלים עסקיים בכירים הוא שקשה להבין ולצפות את פריצת הדרך בחדשנות ואת מהירות השינוי בשווקים, ושהגורמים המניעים כוללים רכיב קבוע של הפתעה, אפילו בקרב האנשים המחוברים ביותר ובעלי הגישה הטובה ביותר למידע. ואכן, בכל הענפים יש ראיות ברורות לכך שלטכנולוגיות המרכיבות את המהפכה התעשייתית הרביעית יש השפעה ניכרת על עסקים.

בצד ההיצע, בענפים רבים ניתן לזהות טכנולוגיות חדשות היוצרות דרכים חדשות לחלוטין לתת מענה לצרכים קיימים וגורמות למהפיכה של ממש בשרשראות ערך של תעשייתיות קיימות. השינוי הזה נובע גם ממתחרים זריזים וחדשנייים, אשר בזכות גישה לפלטורמות דיגיטליות גלובליות של מחקר, פיתוח, שיווק, מכירות והפצה - יכולים לנשל, מהר מאי פעם, חברות המובילות כיום את השוק, גם אם הן מבוססות היטב, בזכות שיפור האיכות, המהירות או המחיר שבו הערך מגיע לצרכנים.

שינויים משמעותיים מתרחשים גם בצד הביקוש - על רקע העלייה בשקיפות, המעורבות הגדלה והולכת של צרכנים ודפוסים חדשים של התנהגות צרכנים (יותר ויותר כאלה המבוססים על גישה לרשתות סלולר ולמידע) - מאלצים חברות להתאים את הדרך שבה הן מתכננות, משווקות ומספקות מוצרים ושירותים.

מגמה בולטת היא התפתחותן של פלטפורמות טכנולוגיות המספקות הן היצע והן ביקוש ומשנות לחלוטין מבנים של ענפים קיימים, או כמו אלה שניתן לזהות בכלכלת ה"שיתוף" או הכלכלה "על פי דרישה". פלטפורמות טכנולוגיות אלה, שהפכו לקלות לשימוש בזכות הטלפונים החכמים, מכנסות אנשים, נכסים ומידע - וכך יוצרות, תוך כדי תהליך, דרכים חדשות לגמרי לצרוך מוצרים ושירותים. בנוסף, הן מנמיכות את החסמים ליצירת עושר עבור עסקים ואנשים, ומשנות את הסביבה האישית ואת הסביבה המקצועית של עובדים. עסקי הפלטפורמות החדשים מתרבים במהירות וכוללים שירותים חדשים רבים, החל מכביסה ועד קניות, מביצוע מטלות שגרתיות ועד חניה, ממסרים ועד לנסיעות.

למהפכה התעשייתית הרביעית יש ארבע השפעות מרכזיות על עסקים - על ציפיות של לקוחות, על שיפור של מוצרים, על שיתוף פעולה בחדשנות ועל מבנים ארגוניים. בין אם מדובר בצרכנים או עסקים, לקוחות מצויים יותר ויותר במוקד הכלכלה, שמתרכזת כולה בשיפור השירות ללקוחות. כמו כן, ניתן לשפר מוצרים ושירותים פיזיים באמצעים דיגיטליים, המעלים את ערכם. טכנולוגיות חדשות הופכות נכסים לעמידים וגמישים יותר, ואילו נתונים ואנליטיקה משנים את הדרך שבה הם מנוהלים. ובינתיים, עולם של חוויות משתמש, שירותים מבוססי נתונים וביצועי נכסים באמצעות ניתוח נתונים דורש צורות חדשות של שיתוף פעולה, בפרט לנוכח המהירות שבה מתחוללות החדשנות ופריצות הדרך. ולבסוף, עלייתן של פלטפורמות גלובליות ומודלים עסקיים חדשים אחרים יגרמו לכך שיהיה צורך לחשוב מחדש על נושאים כמו כישרון, תרבות ומבנים ארגוניים.

בסך הכל, המעבר הבלתי נמנע מדיגיטציה פשוטה (המהפכה התעשייתית השלישית) לחדשנות המבוססת על שילוב של טכנולוגיות (המהפכה התעשייתית הרביעית) מאלצת חברות לבחון מחדש את הדרך שבה הן עושות עסקים. עם זאת, השורה התחתונה נותרת ללא שינוי: מנהיגים עסקיים ומנהלים בכירים מוכרחים להבין את סביבתם המשתנה, לקרוא תיגר על ההנחות של צוותי ההנהלה שלהם ולחדש באופן קבוע, ללא הרף.

ההשפעה על הממשל

ככל שהעולמות הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי ממשיכים להתכנס, טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות יאפשרו לאזרחים לבוא יותר ויותר במגע עם ממשלות, להשמיע את עמדותיהם, לתאם את מאמציהם ואפילו לעקוף את הפיקוח של הרשויות הציבוריות. בה בעת, ממשלות ישיגו כוחות טכנולוגיים חדשים שיגדילו את שליטתם באוכלוסיה, בעזרת מערכות מעקב גדלות והולכות והיכולת לשלוט בתשתית הדיגיטלית. עם זאת, ממשלות יעמדו מול לחץ הולך וגובר לשנות את גישתן הקיימת לשיתוף הציבור ולביצוע מדיניות, זאת ככל שתפקידם המרכזי - של ביצוע מדיניות - יפחת בשל מקורות חדשים של תחרות והפצה מחדש וביזור הכוח, המתאפשרים בזכות התפתחות טכנולוגית.

המערכות הקיימות של מדיניות ציבורית וקבלת החלטת התפתחו לצד המהפכה התעשייתית השנייה, תקופה שבה למקבלי החלטות היה זמן ללמוד נושא מסוים ולפתח את התגובה הדרושה או מסגרת רגולטורית הולמת. התהליך כולו תוכנן להיות לינארי ומכאניסטי, בגישה נוקשה של "מלמעלה למטה" (top down).

אולם גישה זו כבר אינה אפשרית. לנוכח קצב השינויים המהיר של המהפכה התעשייתית הרביעית והשפעותיה הנרחבות, האתגרים העומדים בפני מחוקקים ורגולטורים הם חסרי תקדים, וברוב המקרים ניכר שהם אינם מצליחים להתמודד עם האתגר.

כיצד, אם כן, הם יוכלו לשמר את העניין של צרכנים והציבור בכלל, ובה בעת להמשיך לתמוך בחדשנות ופיתוח טכנולוגי? באמצעות אימוץ של ממשל "זריז", ממש כפי שהמגזר הפרטי אימץ תגובות זריזות לפיתוח תוכנה ובאופן כללי לתפעול עסקי. משמעות הדבר היא שרגולטורים מוכרחים להתאים את עצמם כל עת לסביבה חדשה המשתנה במהירות, ולהמציא את עצמם מחדש כדי שהם יוכלו להבין באמת על מה הם מטילים רגולציה. על מנת לעשות כן, ממשלות ורשויות רגולטוריות יהיה חייבות לשתף פעולה באופן הדוק עם עסקים ועם החברה האזרחית.

המהפכה התעשייתית הרביעית תשפיע גם באופן משמעותי על מהות הביטחון הלאומי והבינלאומי, וכן על ההסתברות לעימות ועל מהות העימות. סכסוכים מדיניים בעידן המודרני הופכים ליותר ויותר "היברידיים", ומשלבים טכניקות מסורתיות ללוחמה בשדה הקרב עם היבטים שהיו מקושרים בעבר לשחקנים שאינם מדינות. האבחנה בין מלחמה לשלום, בין מה שייך לשדה הקרב למה שאינו שייך, ואפילו בין אלימות לאי אלימות (תחשבו על לוחמת סייבר), הופכת להיות מטושטשת באורח מטריד.

ככל שתהליך זה ממשיך ומתרחש וטכנולוגיות חדשות כמו נשק אוטונומי או נשק ביולוגי הופכות קלות יותר לשימוש, אנשים בודדים וקבוצות קטנות יהפכו לגופים המסוגלים לגרום נזק המוני, מה שהיה עד כה נחלתם הבלעדית של מדינות. הפגיעות החדשה הזו תוביל לפחדים חדשים. אבל בה בעת, ההתקדמות בטכנולוגיה תיצור פוטנציאל להפחתת ההיקף או ההשפעה של האלימות, באמצעות פיתוח צורות הגנה חדשות, למשל - הגברת הדיוק בזיהוי מטרות.

ההשפעה על אנשים

המהפכה התעשייתית הרביעית תשנה בסופו של דבר לא רק את מה שאנחנו עושים, אלא גם את מי שאנחנו. היא תשפיע על הזהות שלנו ועל כל הנושאים הקשורים אליה: תחושת הפרטיות שלנו, מושגי הבעלות שלנו, דפוסי הצריכה, הזמן שאנו מקדישים לעבודה ולהנאה והדרך שבה אנחנו מפתחים את הקריירה שלנו, מטפחים את המיומנויות שלנו, פוגשים אנשים ומטפחים מערכות יחסים. המהפכה התעשייתי הרביעית כבר משנה את הבריאות שלנו ומובילה לאני "מכומת" - שנמדד במספרים, והיא עשויה להוביל לאנושיות רבודה מהר מכפי שאנחנו מעלים בדעתנו.

אני משתמש נלהב בטכנולוגיה ונוהג לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות. אבל לעתים אני תוהה האם השילוב הבלתי נמנע של טכנולוגיה בחיינו עשוי לפגוע בחלק מהיכולות האנושיות המשוכללות ביותר, כמו חמלה או יכולת לשיתוף פעולה. מערכות היחסים שלנו עם הטלפונים החכמים שלנו הן דוגמה לכך: חיבור קבוע עשוי למנוע מאיתנו את אחד מהנכסים החשובים ביותר של החיים: את השהות ליטול פסק זמן, להרהר, ולנהל שיחה משמעותית.

אחד האתגרים האישיים המרכזיים שמציבות טכנולוגיות המידע החדשות הוא פרטיות. אנחנו מבינים באופן אינסטקטיבי מדוע היא חשובה כל כך, ולמרות זאת, מעקב ושיתוף של מידע על אודותינו מהווה חלק מרכזי מהחיבוריות החדשה. הוויכוחים על אודות נושאים בסיסיים כגון ההשפעה של אובדן השליטה בנתונים על חיינו רק יילכו ויתגברו בשנים הבאות. באופן דומה, המהפכה המתרחשת בביוטכנולוגיה ובבינה מלאכותית - אשר מגדירה מחדש מה המשמעות של להיות אנושי באמצעות דחיקת הגבולות הקיימים של אורך חיים, בריאות, קוגניציה ויכולות - תחייב אותנו להגדיר מחדש את הגבולות המוסריים והאתיים שלנו.

עיצוב העתיד

אין זה נכון שהטכנולוגיה והשינוי שמגיע עימה הם כוחות חיצוניים שעליהם לבני האדם אין שליטה. כולנו אחראים לכוון את ההתפתחות הטכנולוגית באמצעות ההחלטות שאנחנו מקבלים על בסיס יומיומי כאזרחים, צרכנים ומשקיעים. אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ואת הכוח שיש לנו לעצב את המהפכה התעשייתית הרביעית ולכוון אותה לעבר עתיד המשקף את המטרות המשותפות והערכים המשותפים שלנו.

על מנת לעשות כן, עלינו לפתח תפיסה משותפת מלאה וגלובלית לגבי השאלות כיצד הטכנולוגיה משפיעה על חיינו ומעצבת מחדש את הסביבות הכלכלית, החברתית, התרבותית והאנושית שלנו. מעולם לא היתה תקופה עם הבטחה גדולה כל כך לעתיד, או עם סכנה אפשרית גדולה כל כך. ואולם, לעתים קרובות, מקבלי ההחלטות של היום לכודים יותר מדי בצורת חשיבה מסורתית לינארית, או שקועים מדי במשברים הרבים הדורשים את תשומת ליבם, עד כדי כך שהם אינם חושבים בצורה אסטרטגית על כוחות השינוי והחדשנות שמעצבים את העתיד שלנו.

בסופו של דבר, הכל מסתכם באנשים וערכים. אנחנו צריכים לעצב עתיד שישרת את כולנו, והדרך היא לשים את האדם בראש סדר העדיפויות ולהעצים אותו. בצורתה הפסימית והבלתי אנושית ביותר, המהפכה התעשייתית הרביעית אכן עלולה להיות בעלת פוטנציאל להפוך את האנושית לרובוטית, וכך ליטול מאיתנו את ליבנו ואת נשמתנו. אבל אם היא תהווה גורם משלים לחלקים הטובים ביותר בטבע האנושי - יצירתיות, אמפתיה ואחריות - היא יכולה גם להעלות את האנושות לרמה חדשה של מודעות ומוסר קולקטיביים, המבוססים על תחושת ייעוד משותפת. מוטל על כולנו להבטיח שהאפשרות השנייה מבין השתיים היא זו שתנצח.

קלאוס שוואב הוא המייסד ויו"ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי, המתכנס מדי שנה בדאבוס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988