ראיון עבודה כמשחק כדורגל

אנשים רציניים, ובראשם מנהלים, אמורים להבין שראיון עבודה מקצועי - נקודת שיא בתהליך מציאת עבודה- איננו חקירה שמטרתה להבין מה עומד מאחורי כל שורה שכתבו בקורות-החיים. למרות זאת רבים מהם מקבעים את הראיון ברמת הזו, פספוס שכמוהו כהחמצת פנדל מול שער ריק.

כאילו אתם כבר עובדים שם

כמו בכדורגל גם בראיון עבודה, ההצלחה תלויה ביכולת לשחק קרוב לשער של היריב, אחרת תתקשו מאד להבקיע, בעודכם חושפים את השער שלכם להתקפות מתפרצות. לכן במקום להתמקד בסיפורים על מה עשיתם בכל אחד מהתפקידים הקודמים ולתת למראיין לנסות להבין לבד (או שלא) איך עברכם אמור לשרת את עתידו, עשו הפוך - יישמו את ניסיונכם המקצועי במגרש שלו, על החברה והתפקיד הפוטנציאלי. איך עושים את זה? לומדים את החברה כאילו אתם כבר עובדים עבורה, ומזיזים את הראיון לשם.

ניקח לדוגמא אשת הייטק בכירה שעשתה בדיוק את זה. מדובר במנהלת עם רקורד עשיר בחברות תוכנה, שהתראיינה לתפקיד סמנכ"לית בחברת חומרה הפועלת בשווקים בהם אין לה כל ניסיון. היא מעולם לא נחשפה לטכנולוגיות ולמוצרים שהחברה הזו משווקת, אבל לקראת הראיון למדה את החברה על-בוריה, את התחרות, את הטכנולוגיות הקיימות בשוק וכמובן את הנפשות הפועלות (בעלים, דירקטוריון, הנהלה), תוך שהיא נכנסת לעומקה של הטכנולוגיה הייחודית שהחברה מפתחת. הבכירה הגיעה לראיון כשהיא מצוידת במצגת קצרה (8-10 שקפים) הכוללת ניתוח אסטרטגי וכיוונים לטווח הקצר והארוך, ואכן כל הראיון כולו התמקד בחברה, בהזדמנויות העסקיות, באיומים בפניהם היא עומדת ובכיוונים האסטרטגיים, כשהטרמינולוגיה המקצועית הרלוונטית שגורה בפי המרואיינת כאילו נולדה בתחום. המנכ"ל התקשה להסתיר את תדהמתו משליטתה בעולם תוכן חדש לחלוטין, כשבסופו של תהליך היא גברה על שלל מועמדים מתחרים (רובם גברים) מהמובילים בתעשייה. המנהלת זכתה בתפקיד כי השכילה להחליף תיאוריה בפרקטיקה, כי בנתה עתיד בעוד האחרים מכרו עבר. יתרה מכך, כבר בשלב הראיונות היא מיצבה עצמה כמי שעתידה להפוך תוך חודשים לאחת משני הסמנכ"לים הבולטים בחברה, ובהמשך יד ימינו של המנכ"ל.

רוצים עבודה? תעבדו

הכנה שכזו עורכת כמה ימים ודורשת בין השאר התייעצות עם אנשים שמכירים את החברה ואת סביבתה העסקית. האם היא מבטיחה שתקבלו את התפקיד? לא, אבל היא מבטיחה שתתברגו בשלישיה המובילה, כפי שקרה לסמנכ"לית הזו גם בחמשת התהליכים הקודמים בהם היתה מעורבת (בשניים מהם החליטה לוותר על תפקיד, ובשלושה נפלה בשלב הסופי).

הסיבה לכתיבת הטור הזה היא פגישה עם מנהלת שיווק שהתלוננה כי היא מגיעה לראיונות עבודה ואז מבקשים ממנה להכין מצגת אסטרטגית קצרה כתנאי להמשך התהליך. "איזה חוצפה! שאני יעבוד והם ייקחו את הרעיונות שלי בחינם?" אמרה האטומה, מסרבת בתוקף לשתף פעולה עם "הניצול". היא לא הבינה שמי שהרעיונות שלו כל כך טובים רק רוצה את ההזדמנות להציג אותם, וכי היתה צריכה להגיע עם מצגת שכזו לראיון הראשון, מיוזמתה. היא גם לא הבינה שכדי למצוא עבודה צריך קודם לעבוד, וכי ההתנסויות האלה רק ישביחו אותה מקצועית, יחשפו אותה למגוון חברות/שווקים/מוצרים ויעשירו את בנק הרעיונות שהיא כה גאה בו. הגברת הנ"ל היא לא היחידה שמתלוננת על מעסיקים המצפים ממועמדים להשקיע יותר מידי, רבים חושבים כמוה, בטוחים שהדרך להצליח בראיונות היא להתאים עצמם למראיינים.

הפסיקו להתאים עצמכם למראיין

הם טוחנים את האינטרנט בחיפוש אחרי מה שאנשי משאבי אנוש אוהבים או לא אוהבים לשמוע, לחלוטין לא מוכנים לראיון מקצועי (כמפורט בטור "נכשלתם ראיון? פשלה שלכם"), אבל זה לא עובד. למה? כי כל המועמדים מדקלמים את אותם מסרים רדודים ולא אמינים, מה שהופך כל אחד מהם לעוד מוצר על פס ייצור שנכנס ויצא מהחדר, כשמאחוריו נותר אוויר.

לכן במקום לספר בראיון שאתם משקיענים ולומדים מהר (ככתוב באינטרנט), לימדו מהר לפני הראיון, שחקו קרוב לשער של היריב והבקיעו. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com