הנביא זאב אלקין

"הקריסה היא לא שאלה של אם, אלא מתי" - כשקראתי דברים אלה שאמר היום (ב') השר זאב אלקין (הליכוד) באוניברסיטת בר-אילן, הייתי בטוח שהוא מדבר עליי. כי אני יודע שאקרוס מתישהו, אבל לא יודע מתי. וגם עליך, אלקין, אפשר לומר שיום אחד תקרוס. כמו הרשות הפלסטינית. כמו כל אחד וכל דבר.

מי לא יקרוס?

היעדר נצחיות זה משהו שכל ילד יודע עליו. אני מניח ומקווה שגם אלקין. אז למה הוא מציין דווקא את הרשות הפלסטינית כמיועדת לקריסה? זו שאלה קלה. כי דמגוג אינו מדבר בשפת העובדות, אלא בשפה פוליטית. אצלו מדובר באמירה שעליה הוא בונה את עמדותיו המדיניות, שלו ושל בני מינו.

המשמעות של אמירה זו היא: בואו לא נעשה כלום, כי הגוף הזה ממילא יקרוס. כמה זמן לחכות ולא לעשות? מבחינתם של האלקינים אפשר להמתין ולא לעשות כמה שיותר זמן. בעצם, אלקין וחבריו לדעה רוצים לא לעשות - אף פעם. אז נשב ונחכה עד לקריסת הרשות שהיא וודאית, כאמור. למה לא? גם זה סוג של עשייה מדינית וביטחונית. כי אם לא עושים כלום אז לא טועים, כידוע. ולא לטעות זה כבר משהו.

הנבואה השנייה

בהזדמנות החגיגית הזאת שהוא באוניברסיטת בר-אילן, הוסיף אלקין עוד נבואה: "רוב המועמדים לרשת את אבו מאזן אינם 'בחירים' ולא ינצחו את חמאס בבחירות". תראו איזו אמירה ילדותית זו. מה פרוש "רוב המועמדים אינם בחירים"? כמה מועמדים בחירים צריך? בשביל לבחור מנהיג צריך אדם אחד, ולדברי אלקין, יש לפלסטינים מועמדים שיוכלו לנצח את החמאס - לא הרוב, אבל יש. אז מה אתה, אלקין, מבלבל את המוח?

מיהו שוטה?

אתה, זאב אלקין, שר חבר הכנסת מהליכוד - אתה יכול לדעת מי ינצח את הבחירות אצל הפלסטינים? כי אם אתה יודע את זה, אז אתה בטח גם יודע למי ניתנה הנבואה, נכון? ואת זה לא אני אומר, בגמרא נקבע שנבואה ניתנה לשוטים, וזה ספר שאתה בוודאי בקי בו יותר ממני. אז אם הגמרא צודקת, אלקין...

ענבל אור מול אילת זורר

אני לא בקי בעסקיה של ענבל אור. אולי היא אשמה, אולי לא. ברור שצריכים לדווח עליה בתקשורת. אבל זה נעשה עם המון שמחה לאיד, ואני לא מבין למה. הרי כשהתקשורת רוצה, היא יודעת לחבק גם את מי שלא ראוי לכך, וראו מקרה אילת זורר. האם זה בגלל שאור בחרה לפעול בתחום גברי - וגם, ברוב חוצפתה, העזה להצליח?