הערכה בישראל: חמאס חידש מלאי הרקטות שהיה לו ב"צוק איתן"

כשנה וחצי לאחר סיום של מבצע "צוק איתן", בישראל מעריכים כי חמאס חידש את כל מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב המבצע, אך רובן ככל הנראה מיועדות לטווח קצר בלבד. ביוני 2014 הארגון החזיק בכ-12 אלף רקטות המיועדות לשיגור לשלל מרחקים, כולל רקטות ארוכות טווח. על פי פרסומים שונים, עשה חמאס שימוש בכ-4,600 רקטות במהלך המבצע, ועוד כ-4,000 נפגעו מההפצצות הישראליות. על כן, בסוף אוגוסט 2014 נותר בידי הארגון שליש מכמות הרקטות שהייתה ברשותו בתחילת הלחימה.

ואולם, ב-18 החודשים החולפים, חמאס עסק באינטנסיביות בשיקום יכולותיו הצבאיות, הן בתחום המנהרות והן בכל הקשור למערך הרקטי. לרקטות קצרות הטווח הרבות שברשות הארגון נוספו גם פצצות מרגמה רבות, זאת כחלק מהפקת הלקחים מסבב הלחימה האחרון, שבו באמצעות פצצות אלה הצליח חמאס להסב נזק רב ליישובי עוטף עזה ולכוחות שהתמקמו בסמוך לגדר המערכת.

נראה כי רוב הרקטות שאגר הארגון הן מייצור מקומי, זאת משום שסגירת המנהרות בין חצי האי סיני ורצועת עזה הקשתה על הארגון להבריח רקטות ואמצעי לחימה תקניים לתוך הרצועה. הרקטות המיוצרות בידי חמאס נחשבות פחות איכותיות בשל היעדר חומר נפץ תקני, שהוברח בעבר דרך המנהרות. לפיכך, נראה כי חרף העובדה שארסנל הרקטות של הארגון דומה לזה שבו החזיק בעבר, איכותן ודיוקן ירודים משמעותית.

ניסיונות הברחתם של חומרים שונים שיכולים לסייע לזרוע הצבאית בייצור רקטות וחומרי לחימה אחרים אינם נפסקים לרגע. בשבועות החולפים נלכדו במעבר כרם שלום חומרים שונים שיכולים היו לסייע בייצור רקטות או בכריית מנהרות, כמו כבלי ברזל, פוליאסטר לרקטות ועוד.

בישראל מעריכים כי מספר חברי הזרוע הצבאית והמנגנונים השונים של חמאס ברצועה, כולל משטרה אזרחית וגופים שאינם משויכים לזרוע הצבאית, עומד על כ-40 אלף בני אדם. כמחציתם נמנים עם חברי גדודי עז א-דין אל-קסאם, וכפי שפורסם בעבר, כמעט אלף מתוכם מעורבים בפרויקט המנהרות.

האחראי על הזרוע הצבאית של חמאס היה ועודנו מוחמד דף, שנחשב ל"רמטכ"ל" הארגון. על אף פציעותיו הקשות כתוצאה מניסיונות חיסול שונים, הוא מתפקד ובעל חלק מרכזי בהמשך בניית הכוח הצבאי של הארגון בעזה. איש הלשכה המדינית הפועל עם דף, ונחשב למעין שר ביטחון עבורו, הוא יחיא סנוואר, שישב בכלא הישראלי במשך 22 שנים ושוחרר במסגרת עסקת שליט.