הנקראות ביותר

סוף תקופה בחברה לישראל: יו"ר כיל ניר גלעד פורש

גלעד קיבל שכר מפלצתי של 143 מיליון שקל בתקופה בה איבדה מניית החברה לישראל כ-35% מערכה ■ עד 2015 כיהן גלעד גם כמנכ"ל החברה לישראל ■ מדד המעוף, אגב, עלה כ-30% ב-8 שנות כהונתו של גלעד

ניר גלעד / צילום: איל יצהר
ניר גלעד / צילום: איל יצהר

שמונה שנים לאחר הצטרפותו של ניר גלעד לחברה לישראל שבשליטת עידן עופר, היום דווח על פרידתו הצפויה מתפקידו כיו"ר החברה הבת שלה, כיל. זאת, שנה לאחר שפרש מתפקיד מנכ"ל החברה לישראל.

כיל עדכנה באופן רשמי כי "גלעד יסיים את כהונתו כיו"ר בחודשים הקרובים, לאחר מינויו של יו"ר דירקטוריון חדש". בחברה ציינו כי פרטים לגבי מועד ואופן הפרישה יפורסמו בהמשך. גלעד מכהן כיו"ר כיל מתחילת 2008, ובמקביל כיהן עד ינואר 2015 כמנכ"ל החברה לישראל, תפקיד לו מונה ביוני 2007.

בתפקידו בחברה לישראל הפך גלעד סמל לניתוק וליהירות של מנכ"לים שכירים הזוכים לתגמול מנופח ללא קשר לתוצאות העסקיות שמנפקות הפירמות שבראשן הם עומדים. מתוקף כך הוא זכה לא אחת לביקורת חריפה בתקשורת ובציבור. עלות העסקתו של גלעד בחברה לישראל הצטברה לסכום מדהים של 143 מיליון שקל בתקופה של קצת יותר משבע שנים (ממוצע שנתי של יותר מ-20 מיליון שקל). את הסכום הזה צבר גלעד תוך שהוא אחראי לכמה כישלונות עסקיים מהדהדים: שני הסדרי חוב בחברת הספנות צים, קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס והשקעות ענק במיזם הרכב הסיני קורוס, שככל הנראה כבר לא יחזירו את עצמן.

הסערה סביב שכרו של גלעד הגיעה לשיא ב-2014, שנה שאותה הוא סיכם עם תגמולי עתק של יותר מ-43 מיליון שקל. סכום זה קיבע את מעמדו כמנהל השכיר המתוגמל בישראל בכל הזמנים. בהקשר זה צריך לציין כי חלק הארי של הסכומים מהם נהנה גלעד באותה שנה הגיע מכיסו הפרטי של בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, בעקבות השלמת מהלך פיצול החזקותיה של החברה לישראל וחלוקת נכסיה עם חברת קנון, שהונפקה בבורסת ניו יורק. פיצול הפעילויות סידר לגלעד מענק של 31 מיליון שקל, ובנוסף הוא נהנה מתגמולים של יותר מ-12 מיליון שקל מהחברה לישראל: תגמול מנייתי במסגרת תוכנית אופציות בהיקף של כ-8 מיליון שקל, ושכר שנתי והפרשות של יותר מ-4 מיליון שקל.

פרשה נוספת של תגמול שערורייתי בה נקשר שמם של גלעד והחברה לישראל הייתה פרשת "מחטף השכר" בסוף 2012. אז, יממה לפני כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות), אישרה החברה לישראל תוכנית אופציות בשווי של 240 מיליון שקל לבכיריה, מתוכם 25 מיליון שקל לגלעד.

ובזמן שכיסיו של גלעד רופדו בתגמולי עתק, עבור המשקיעים במניית החברה לישראל סיכום תקופתו בראשות החברה התגלה כחיובי הרבה פחות: מאז מינויו של גלעד למנכ"ל החברה לישראל, ביוני 2007, ועד פרישתו בינואר 2015, איבדה המניה 35% מערכה בזמן שמדד המעו"ף סיפק תשואה חיובית של 30%. מניית כיל, שרשמה היום במהלך המסחר עליות של כ-3%, איבדה מתחילת 2008 ועד היום יותר מ-40% מערכה.

בהשוואה לסכומים מהם נהנה בחברה לישראל, התגמולים להם זכה גלעד מכיל הם "כסף קטן". כיו"ר החברה הוא זכה לשכר שנתי ברוטו של 800 אלף דולר (3.1 מיליון שקל) עבור 80% משרה, לצד בונוס שנתי שיכול להגיע עד 2.4 מיליון דולר (9.3 מיליון שקל) בהתאם לתוצאות החברה. בנוסף, קיבל גלעד ב-2015 חבילת אופציות ומניות כיל בשווי של קרוב למיליון דולר (3.7 מיליון שקל). ככל הנראה, גם בגין סיום תפקידו בכיל ייהנה גלעד מתגמולים מפנקים העשויים, על פי הערכות, להגיע להיקפים של שבע ספרות בדולרים.

ברקע לעזיבה: המלצות ששינסקי

גלעד עוזב את תפקידו בכיל על רקע המלצות ועדת ששינסקי השנייה (ובשמה המלא, הוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע), שבמהלך גיבושן התעוררו לא פעם עימותים חריפים בינו לבין חברי הוועדה, חברי כנסת והרגולטורים מטעם משרד האוצר.

אחת מההמלצות המרכזיות של הוועדה היא כי חברות בעלות משאבי טבע, וכיל בראשן, ישלמו למדינה מס על רווחיי יתר. המלצות "ששינסקי 2" אושרו בסוף 2015 בכנסת, והן קובעות כי רווחי היתר על משאבי טבע ייגבו החל מרף של 14% תשואה על נכסי חברות. ההמלצות הללו גררו את כיל לגבש תוכניות לצמצום פעילותה בארץ, המתרכזת בנגב ובים המלח, עניין שהוביל להשבתת חלק ממפעליה, ופגע בתוצאות הכספיות שלה במהלך 2014-2015.

בנוסף לשיבוש הפעילות השוטפת, ובדומה ליתר יצרניות הדשנים בעולם, כיל סובלת בשנים האחרונות מירידה בביקושים על רקע החולשה במחירי הסחורות החקלאיות. בחודש שעבר פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים ל-2015, בסיכומה הציגה ירידה של כ-12% בהכנסות, שעמדו על 5.4 מיליארד דולר. יחד עם זאת, כיל הצליחה לשפר את הרווחיות התפעולית וצמצמה את הוצאותיה כך שהרווח הנקי השנתי שלה עלה ב-10% ל-506 מיליון דולר, והרווח הנקי המתואם לא השתנה מהותית ועמד על 699 מיליון דולר.

למרות הכותרות השליליות הרבות להן זכה גלעד בימיו בחברה לישראל עקב תגמולי העתק שלו והסנטימנט השלילי בעסקי הקבוצה, עד היום לא נראה היה שעופר מתחרט על מינויו וכהונתו הארוכה. לפני קצת יותר משנה, עם סיום תפקידו של גלעד בחברה לישראל, הפיץ עופר מכתב מפרגן, בו כתב: "לו הייתי יכול לחזור שמונה שנים לאחור, כשאני יודע את מה שאני יודע היום, הייתי בוחר ללא ספק שוב בניר גלעד להיות מנכ"ל החברה לישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות