עבירות מס חמורות ייחשבו גם כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון

ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת חוק של שר האוצר משה כחלון ורשות המסים, הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים בהתאם לקבוע בהצעת החוק. תיקון החוק קודם בשיתוף ותמיכה של משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון.

עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות למשל). משמעות שינוי החוק היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

לפי החוק לאיסור הלבנת הון, העונש המוטל היום על עבירות של הלבנת הון הוא 10 שנות מאסר, והעונש בגין עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור עומד על 7 שנות מאסר. בנוסף, חוק איסור הלבנת הון כולל שורה ארוכה של סנקציות, שבמרכזן אפשרויות לחילוט רכוש שהושג בפעילות טרור או הלבנה. את הכלים הללו ניתן יהיה להפעיל נגד מעלימי מס, עם אישור החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. זאת, במקביל לכלים שכבר קיימים בפקודת מס הכנסה, הכוללת בתוכה שורה של סנקציות מינהליות ואזרחיות, מעבר לסנקציה הפלילית של מאסר וקנסות גבוהים, בהן קנסות מינהליים המוטלים בנוסף לצעדי אכיפה דוגמת פסילת ספרים, אי-הכרה בהוצאות, קנסות גירעון ועוד. 

בשנים האחרונות ניסתה הרשות להעביר את החוק מספר פעמים, הן כחקיקה נפרדת והן כחלק מחוק ההסדרים, אך עד כה נתקלה בהתנגדות עזה מצד השוק, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ומייצגים שונים, שסברו כי מדובר בצעד קיצוני המציב את מעלימי המס באותה דרגת חומרה והתייחסות ענישתית לצד תופעות כמו משפחות פשע ועבריינות מאורגנת, אשר לטובת המאבק בהן נחקק חוק איסור הלבנת הון.

ואולם, רשות המסים, בשיתוף עם הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד האוצר ומשרד המשפטים, המשיכו לקדם את החוק, תוך שם מבהירים כי הוא מהווה נדבך חשוב במלחמה בהון השחור, בהעמקת גביית המס וצמצום העלמת הכנסות בידי עברייני מס.

בין היתר נקבע כי עבירת מס חמורה תיחשב כעבירת מקור במקרה שההכנסה לגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל בתקופה של 4 שנים או בסכום העולה על מיליון שקל בתקופה שנה.

לעניין עבירות על חוק מע"מ, נקבע בין היתר כי עבירה כזו תיחשב כעבירת מקור במקרה שהמס לגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480 אלף שקל בתקופה של 48 חודשים או 170 אלף שקל בתקופה של 12 חודשים.

מעבר לכך, עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות מקור גם אם הן בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן כיום בחוק מע"מ. כמו כן, נקבע כי בתחום מיסוי מקרקעין עבירת מס תיחשב כעבירת מקור במקרה שהיא כללה אי-דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1.5 מיליון שקל וכן דיווח פרטים כוזבים אודות זהות הצדדים לעסקה.