משה אשר: "הגדרת עבירות מס כהלבנת הון תרתיע מעלימי מס"

"החקיקה שעברה אתמול (א') ומכלילה את עבירות המס בחוק לאיסור הלבנת הון מאפשרת עליית מדרגה במאבק של רשות המסים בהון השחור במדינה. מדובר בהון השחור בסכומים הגדולים יותר, והיא תאפשר לרשות המסים לחלט כספים שנובעים מעבירות של העלמת מס משמעותית, ובמקרים שבהם יתברר כי מדובר בהלבנת הון - להגיש כתבי אישום גם בנושא הזה ולהחמיר בענישה" - כך אמר הבוקר (ב') ל"גלובס" מנהל רשות המסים, משה אשר, לאחר שאמש אושרה בוועדת חוקה של הכנסת הצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה לקריאה שנייה ושלישית, במסגרתה נקבע בין היתר כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להעלות את עבירות המס עוד דרגת חומרה ולהפוך אותן לעבירות הלבנת הון, ובכך, בין היתר, להעלות את רף הענישה שיוטל על מעלימי המס - והנה למרות ההתנגדויות הרבות להצעת החוק - הצליחה הרשות להעבירה.

לדברי אשר, "מדינת ישראל מתיישרת היום עם הסטנדרט העולמי, לפיו עבירות המס החמורות נחשבות עבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון. העלמות מס הן פשע כלפי החברה והציבור במדינה. החקיקה תגביר את ההרתעה בקרב מעלימי המס ותביא לצמצום ההון השחור".

עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). משמעות שינוי החוק היא כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

מעלימי מס "כבדים"

לפי החוק לאיסור הלבנת הון, העונש המוטל היום על עבירות של הלבנת הון הוא 10 שנות מאסר, והעונש בגין עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור עומד על 7 שנות מאסר. בנוסף, חוק איסור הלבנת הון כולל שורה ארוכה של סנקציות, שבמרכזן אפשרויות לחילוט רכוש שהושג בפעילות טרור או הלבנה.

את הכלים הללו ניתן יהיה להפעיל נגד מעלימי מס, עם אישור הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית. זאת, במקביל לכלים שכבר קיימים בפקודת מס הכנסה, הכוללת בתוכה שורה של סנקציות מינהליות ואזרחיות, מעבר לסנקציה הפלילית של מאסר וקנסות גבוהים, בהן קנסות מינהליים המוטלים בנוסף לצעדי אכיפה, דוגמת פסילת ספרים, אי-הכרה בהוצאות, קנסות גירעון ועוד.

תיקון החוק קודם בשיתוף ותמיכה של משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון. לפי הצעת החוק שעברה בוועדה, עבריין מס ייחשב כ"מלבין הון". חברי הוועדה קבעו כי הצעת החוק תחול רק על מעלימי מס "כבדים", כך שמעלים מס הכנסה ייחשב כ"מלבין הון" רק אם השמיט הכנסה בסך מיליון שקל בשנה או 2.5 מיליון ב-4 שנים.

לגבי העלמת מע"מ - נקבע בהצעת החוק רף, לפיו העלמת מע"מ בהיקף של 170 אלף שקל בשנה (לא העלמת ההכנסה אלא אי-תשלום המע"מ עצמו) או 480 אלף שקל ב-4 שנים - תיחשב להלבנת הון. מעבר לכך, נקבע כי עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות מקור גם אם הן בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן כיום בחוק מע"מ.

עוד נקבע בהצעת החוק כי בתחום מיסוי מקרקעין עבירת מס תיחשב כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, אם היא כללה אי-דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1.5 מיליון שקל וכן דיווח על פרטים כוזבים אודות זהות הצדדים לעסקה - כל זאת כאשר שווי הנכס עומד על 100 אלף שקל ומעלה.

בנוסף, חברי ועדת החוקה קיבלו את המלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה להוסיף להצעת החוק חובת דיווח של רשות המסים על מספר החקירות, ההרשעות והעונשים שנגזרו על מורשעים בעוון הלבנת הון. לפי הצעת החוק, הכנסת תקבל דיווחים סטטיסטיים מדי שנה כדי לוודא כי החוק משיג את מטרתו.

תחולת החוק תידחה בחצי שנה, ובתקופה זו יתאפשר גילוי מרצון של מעלימי מס שיזכו לחסינות מפני העמדה לדין. מנהל רשות המסים הצהיר כי הרשות מעוניינת להאריך את תוקפו של נוהל גילוי מרצון, שאמור להסתיים ביוני השנה, לאחר הארכה קודמת של 9 חודשים מאז פג תוקפו המקורי של הנוהל. הנוהל מאפשר לנישומים לדווח על הונם המועלם, הון שלא דווח, ולשלם את המס בגינו, מבלי להיות חשופים להליך פלילי.

אשר הודיע לוועדת החוקה כי הוא יבוא בדברים בימים הקרובים עם היועץ המשפטי לממשלה, במטרה להאריך את תוקף הליך הגילוי מרצון ולהוסיף לתקופה הנוספת גם את עבירות הלבנת ההון הנובעות מעבירות המס.

עוד סוכם כי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יוציאו הנחיות ליישום אכיפת החוק, לשימוש הראוי בסמכויות החילוט הזמניות וכן לאחר הרשעה. זאת, כדי למנוע מצב שבו החילוט הזמני יפעיל לחץ לא מידתי על חשוד או נאשם, ותוך התחשבות באפשרות של החשוד או הנאשם להמשיך ולנהל את חייו ועסקיו באופן תקין, ככל הניתן.

התנגדות להצעת החוק: "חקיקה דרקונית ופוגענית הפוגעת בזכות הקניין"

מתנגדי החוק טוענים כי רף העבירות שנקבע בו מכליל מקרים רבים ופשוטים יחסית של העלמת מס בחוק איסור הלבנת הון ומחמיר איתם שלא לצורך. עוד נטען כי העברת מידע ממאגר המדיע של הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים תוביל לקריסה מוחלטת של הסודיות והפרטיות של הנישומים בישראל

בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים מספר פעמים להעביר את הצעת החוק הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון - הן כחקיקה נפרדת והן כחלק מחוק ההסדרים. ואולם, עד כה ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה מצד השוק, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ומייצגים שונים, שסברו כי מדובר בצעד קיצוני המציב את מעלימי המס באותה דרגת חומרה והתייחסות ענישתית לצד תופעות, כמו משפחות פשע ועבריינות מאורגנת, אשר לטובת המאבק בהן, נחקק חוק איסור הלבנת הון.

גם הבוקר, חרף העובדה כי הצעת החוק עבר את המשוכה האחרונה (כמעט) ואושרה לקריאה שנייה ושלישית, נשמעו התנגדויות רבות. בין היתר אומרים עורכי דין רבים כי מדובר בחקיקה דרקונית ופוגענית.

רף העבירות שנקבע בחוק החדש מכליל מקרים רבים ופשוטים יחסית של העלמת מס בחוק איסור הלבנת הון ומחמיר איתם שלא לצורך. עוד נטען כי החוק נותן לרשות אפשרות להוציא צווי הקפאה גורפים וחסויים על רכוש של נישומים, תוך פגיעה בקניינם של נישומים, ומקנה לרשות סמכויות מרחיקות לכת שלא לצורך.

בנוסף, נטען כי העובדה שיועבר מידע ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים יוביל לקריסה מוחלטת של הסודיות והפרטיות של הנישומים בישראל.

ואולם, גם נוכח הטענות הללו, שנשמעו לאורך כל הליך החקיקה, רשות המסים המשיכה, בשיתוף עם הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד האוצר ומשרד המשפטים, לקדם את החוק, תוך שהם מבהירים כי הוא מהווה נדבך חשוב במלחמה בהון השחור, בהעמקת גביית המס וצמצום העלמת הכנסות בידי עברייני מס.

מנהל רשות המסים, משה אשר, לא מתרגש מהביקורת ואומר כי מדובר בצעד הכרחי, הן כדי להתאים את עצמנו למדינות המתקדמות והן כדי לצמצם את ההון השחור.

"אכן מדובר בעליית מדרגה בעונש שיוטל על מי שהעלים מס בסכומים גבוהים, אך זה העונש הראוי למי שמבצע פשעים כאלה. אין לזלזל בהעלמות מס", הוא מסביר. "ראוי כי יוטלו העונשים המתאימים והחמורים, וכן כי יינתנו לרשות הכלים להיאבק בתופעה. ואולם, צריך לזכור כי כל מקרה יישקל לגופו, ולא בכל מקרה יוחלט ברשות או בפרקליטות להגיש כתבי אישום חמורים או לעתור לרף הענישה המחמיר".