במטרה לאפשר להם לבצע את עבודתם ללא מורא או חשש ותוך עצמאות ואובייקטיביות, זוכים השופטים בבתי המשפט בארץ למעמד מיוחד ולהגנות רבות. כך, למשל, לא ניתן להגיש תביעה נגד שופט בגין אחריות בנזיקין, ובחקירה פלילית נגד שופט ניתן לפתוח רק באישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. ואולם, המעמד המיוחד של השופטים לא הופך אותם ללא אנושיים, וכמו כל בני האדם גם הם לעתים טועים. בשנים האחרונות פורסמו כמה מקרים של שופטים שסרחו במסגרת תפקידם ומחוצה לו. המקרה הקיצוני ביותר הוא של יצחק כהן, לשעבר נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת, שבדצמבר האחרון הוחלט כי הוא יועמד לדין בגין ביצוע מעשה מגונה בעובדת שעבדה בכפיפות לו. תלונות של שלוש נשים נוספות שהתלוננו נגד כהן נגנזו בשל התיישנות.
עם זאת, המקרה של כהן אינו מלמד על הכלל. הרוב המוחלט של שופטי ישראל, פרשני החוק, הם ישרים ושומרי חוק וחשוב לשמור על כבודם ומעמדם. עיקר התלונות נגדם, כאשר מוגשות כאלה, עוסקות בהתנהגות שהיא בעייתית, אך אינה פלילית. הגוף שמרכז את התלונות נגד השופטים ומברר אותן הוא נציבות תלונות הציבור על שופטים, שבראשו עומד אליעזר ריבלין, המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון בדימוס. היום (ד') מפרסם הנציב ריבלין את הדוח השנתי בנוגע לתלונות שהוגשו בשנת 2015.
הדוח קובע כי 96 תלונות שהן 18% מכלל 517 תלונות שהוגשו בשנה זו נגד שופטים נמצאו מוצדקות (ראו עוד במסגרת). לפי הדוח, 35% מכלל התלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין; 23% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי-ראויה של שופטים, 22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט; ו-20.5% היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. דוח הנציבות מספר את סיפור התלונות על שופטים בצורה אנונימית. עם זאת, לפחות בחלק מהמקרים, ניתן להבין באיזה שופט מדובר.
בניגוד לשנים קודמות, השנה מצא הנציב תלונה אחת מוצדקת נגד הרכב שופטים של ביהמ"ש העליון. המדובר בתלונה שהגיש אדם, שבתום דיון בערעור שהגיש לעליון ביקש לתקן טעויות שנפלו ברישום הפרוטוקול. בין היתר, הוא טען כי דברים שיוחסו בפרוטוקול לשופט אחד נאמרו מפי שופט אחר להרכב, וכן כי נפלו טעויות בכתיבת שמו המדויק של המתלונן ושמו של עוה"ד שייצג את הצד שכנגד.
ההרכב שדן בערעור סירב להיעתר לבקשה, בנימוק ששופטי העליון אינם נוהגים לעסוק בתיקון פרוטוקולים שהם כלי עזר ולא כלי ראייתי. המתלונן נגד שופטי העליון העלה בפני הנציב ריבלין את התהייה, אם לפרוטוקול אין משמעות בעליון, אזי מדוע תקציב המדינה צריך לממן קלדנית. "האם אין בכך בזבוז מיותר של כספי ציבור?", שאל.
לאחר שנשיאת העליון, מרים נאור, התייחסה לדברים ואמרה כי כי בעקבות התלונה דנו כל שופטי העליון בנושא מעמדו של הפרוטוקול בערכאה העליונה, ומסקנתם הייתה שלאור החוק "יש מקום להידרש לגופן של בקשות לתיקון פרוטוקול המתנהל בעליון, אך היקף ואופן התיקון שיש להורות עליו משתנה מעניין לעניין".
הנציב ריבלין, בעצמו שופט עליון לשעבר, קיבל את עמדת המתלונן וציין כי החוק מחייב את ביהמ"ש בניהול פרוטוקול המשקף את הדיון לאשורו. "התלונה הייתה מוצדקת והיה מקום לדון בבקשת המתלונן לתיקון הפרוטוקול לגופה", כתב ריבלין. "משחב ביהמ"ש העליון בניהול פרוטוקול, מן הדין ומן התועלת הוא שיהא הפרוטוקול מכבד את הערכאה ואת המעמד, יירשם ביד מיומנת וימלא אחר הוראות החוק". בסופו של דבר תיקן הרכב השופטים את הפגמים שנפלו בפרוטוקול, והנציב ריבלין קבע: "בכך בא על תיקונו הפגם המערכתי".
"יותר טמטום מאשר הטרדה"
"הרושם שאת עושה עליי הוא לא של עובדת שהוטרדה, אלא של עובדת שעושה שימוש מסוים במיניות שלה כדי להשיג דברים". כך אמרה שופטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א, אופירה דגן-טוכמכר, לעובדת לשעבר של חברת החשמל שטענה כי הוטרדה מינית על-ידי המנהל שלה. התלונה נגדה השופטת בעניין זה נמצאה מוצדקת.
בקלטת מהדיון שתוכנה פורסם ב"ידיעות אחרונות" נשמעה השופטת אומרת: "הייתה הטרדה, אבל היא ברף הכי נמוך שניתן להעלות על הדעת. יותר טמטום מאשר הטרדה. ככה זה נראה. היא קצת שיחקה, וזה היה לה נוח... לא ככה מתנהלת עובדת שרוצה להדוף חיזור... זה היה לה נוח. שמרה אותו על אש קטנה. ככה. 'כשנוח וצריך, זה יכול לעזור לי'... הרושם שלי הוא לא של עובדת שהוטרדה, אלא של עובדת שעושה שימוש מסוים במיניות שלה כדי להשיג כל מיני".
השופטת "איחלה" להידבק במחלתה
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת על-ידי נציבות התלונות על שופטים הוגשה נגד שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א שפרה גליק, לאחר שזו אמרה למתדיינים שהופיעו בפניה כי היא חולה, והוסיפה כי "אני מקווה שאתם תידבקו, שיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי". בעלת דין שהופיעה בפני גליק, התלוננה על דברים אלו של השופטת ועל כך שבפרוטוקול הרשמי של הדיון, הופיע לבסוף המשפט "אני מקווה שאתם לא תידבקו".
השופטת נגד הרופאים
אחת התלונות שנמצאה מוצדקת הוגשה על-ידי ארגון הרופאים, עובדי המדינה, נגד שופטת המחוזי בת"א, דליה גנות. הארגון התלונן כי במסגרת פסק דין בנוגע לעתירה שהגיש מנותח נגד הרופא, ד"ר אלי אשכנזי, כתבה גנות כי אשכנזי "כמו רופאים רבים אחרים", מתנהג ביהירות ובהתנשאות.
הנציב קבע כי "מדובר בהתבטאות מיותרת ופוגענית, שאינה מתיישבת עם החובה, לפיה על ביהמ"ש להימנע "מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם".
גישור במקום דיון
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת הוגשה נגד שופט שלום שצדדים להליך משפטי נשלחו על-ידו שוב ושוב להליכי גישור, הן בתוך והן מחוץ לכותלי ביהמ"ש. זאת, גם לאחר שהתיק כבר נקבע להוכחות. המתלונן טען כי הליך הגישור שאמור להיות הליך וולנטרי למעשה נכפה על הצדדים על-ידי השופט.
הנציב ריבלין קבע כי "ההפניה החוזרת ונשנית של הצדדים לגישור, שעה שניסיונות גישור קודמים לא צלחו עלולה לפגוע באמון הצדדים בגישור ובביהמ"ש, וליצור אצלם את התחושה כי הגישור אינו אלא כלי באמצעותו מתחמק ביהמ"ש מלדון בתיק".
גם שופט, גם בורר
במאי 2015 העביר מבקר המדינה תלונה שהגיעה אליו בנוגע לשופט שהחליט להעביר עניין שבו דן כשופט, לבוררות בפניו, לאחר פרישתו משיפוט. השופט טען כי פעל בשקיפות מלאה ובאישור מראש של הנהלת בתי המשפט,ף שמסרה לו ש"זה בסדר גמור". עוד טען השופט כי בסך-הכול רצה לסייע לצדדים להגיע לפתרון.
הנציב ריבלין ציין כי נוכח האישור שקיבל השופט ובשל העובדה שחזר בו מהחלטתו לשמש כבורר, לא ניתן לקבוע שנהג שלא כהלכה. עם זאת, הבהיר ריבלין עקרונית כי "כשם ששופט חייב לפסול את עצמו בתיק בו שימש כבורר לפני מינויו לשופט, כך יש קושי בפעילותו כבורר בתיק בו היה שופט קודם לבוררות, שכן בשני המקרים עלול להתקיים ניגוד עניינים".
השופט המליץ לעו"ד לא לייצג
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא תלונתו של נאשם, על כך ששופט בימ"ש השלום אמר בעניינו לעו"ד: "יש לי הצעה אליך, אל תיכנס למיטה החולה הזו". בהחלטה נקבע, כי "אין זה מעניינו של בית המשפט מי ייצג את הנאשם, ואל לו לנסות להתערב בשיקול דעתו של עוה"ד, בהמליצו אם לקבל את ייצוגו של נאשם זה או אחר אם לאו. בוודאי לא תוך שימוש בביטוי 'מיטה חולה', ביטוי שיש בו כדי לפגוע במי שהדברים מכוונים אליו ולהעליבו".
כמו-כן נמצאה מוצדקת תלונתו של נאשם שטען, כי לאחר שהסביר את בקשתו לייצג את עצמו במשפטו הפלילי, פנה אליו אחד השופטים בבימ"ש מחוזי ואמר לו בזלזול ובבוטות: "אני בטוח שהסניגוריה הציבורית שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך".
יחס מזלזל כלפי אפוטרופסית
מתלוננת שמונתה כאפוטרופסית לבת דודתה החסויה, הסובלת מהפרעות אכילה, התלוננה על יחס מזלזל, חוסר אמפתיה וחוסר רגישות מצד שופטת בית משפט לענייני משפחה שדנה בתיק, ועל התבטאויות בלתי ראויות כלפיה וכלפי החסויה. הנציב מצא את התלונה מוצדקת.
המתלוננת ציינה כי היא אינה מסוגלת לבצע את תפקידה באופן הנדרש, וגם אם החסויה תגיע למצב מסכן-חיים, היא לא תוכל לדעת זאת. במצב דברים זה, ציפתה המתלוננת לקבל מביהמ"ש תמיכה והכוונה, אלא שתחת זאת, לדבריה, זכתה לגערות, נזיפות וחוסר אמפתיה מצד השופטת. המתלוננת ציינה כי הערותיה הבלתי-ראויות של השופטת אף גרמו לכך שהיא לא הצליחה להתבטא בחופשיות ולומר את דבריה.
הנציב ריבלין העיר כי שופט בית המשפט לענייני משפחה נדרש, מתוקף תפקידו, לגלות רגישות רבה, אורך רוח ושכל ישר אף מעבר לאלה הנדרשים בעת בירור סכסוך רגיל.
יחס מזלזל כלפי עורכת דין צעירה
באחת התלונות טענה עורכת דין צעירה, שהתייצבה לדיון בביה"ד האזורי לעבודה, כי השופטת שדנה בתיק, העליבה והשפילה אותה כשציינה בצעקות, כי "עוה"ד אינה מכירה את החוקים", ואף שאלה מה מספר רישיון עריכת-הדין שלה. עוד טענה המתלוננת כי השופטת קטעה את דבריה וגרמה לה תחושת חוסר אונים וחשש מלהעלות טענות נוספות ולחקור את העדים, שמא תרגיז את בית הדין.
למרות שהנציב לא מצא תשתית עובדתית מספקת להצדקת התלונה, הוא הבהיר שחובתו של שופט לנהל דיון באווירה שאינה פוגענית, לא כל שכן כשמתייצב בפניו עו"ד בראשית דרכו.
הסדר טיעון כמו זכייה בלוטו
שופט שלום השווה הסדר טיעון שהוצע לנאשם על-ידי הפרקליטות ל"זכייה בלוטו". הנאשם הגיש תלונה בעניין והיא נמצאה מוצדקת. הנציב ריבלין העיר כי על-אף רצונו הכן של שופט להבהיר לנאשם בלתי-מיוצג את היתרון שבהגעה להסדר טיעון בנסיבות העניין ולסייע בידו, ראוי היה לו* נמנע מהשוואת ההסדר שהוצע לנאשם כזכייה בלוטו.
ביקורת שיפוטית בפאנל מקצועי
שופט, שעניינו מופיע בדוח, הוזמן להשתתף בכנס מקצועי מתוקף תפקיד ציבורי שמילא בעבר, והשמיע דברי ביקורת על החלטות של גורמים מקצועיים בעניין אקטואלי, במסגרת פאנל בו השתתף. בעקבות זאת הוגשה נגד השופט תלונה לנציבות.
הנציב קבע בהחלטתו כי על שופט להימנע מלהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית, ומצופה ממנו שיאמר את דברו, ככלל, בפסקי דין ובהחלטות. "מידת הזהירות נדרשת משופט תמיד, וכשיש ספק - אין ספק. על כן, טוב יעשה שופט אם ידיר רגליו מן הזירה הציבורית האקטואלית", קבע. עם זאת, הנציב החליט כי במקרה דנן לא פעל השופט באופן שנפל פגם אתי בדברים שאמר, והתלונה נדחתה.
הנאשם גילה בתקשורת כי הורשע
אחת התלונות שהתבררה בנציבות, העלתה כי בשל טעות מצד דוברות בתי המשפט פורסמו בכלי התקשורת הכרעת דין וגזר דין בעניינו של נאשם ברצח, טרם השמעתם בבית המשפט.
הנציב מצא כי מקורה של התקלה בכך, שהמסמך שנצפה על-ידי הדוברות, הכיל חתימה גרפית (סרוקה) של השופטים, ולכן סברה הדוברות בטעות שההחלטה כבר הושמעה לבעלי הדין. בדיעבד התברר, כי הפרוטוקול לא היה חתום בחתימה אלקטרונית, שהיא החתימה היוצרת במערכת הממוחשבת של בתי המשפט, "נט המשפט", את פסק הדין. עוד התברר כי בגזר הדין "שתול" "טקסט אוטומטי", שמשמש את הרכב השופטים כ"תבנית" ראשונית לכתיבת גזרי דין בתיקי רצח. ב"טקסט האוטומטי" מופיע עונש מאסר העולם, כשבצדו גם סכום הפיצוי המקסימלי כקבוע בחוק.
התלונה על הרכב השופטים נדחתה, אך התלונה נמצאה מוצדקת מבחינה מערכתית. הנציב קבע, כי יש צורך בקביעת כללים והנחיות למניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד.
המומה ומשותקת מדברי השופט
בתביעה שהגישה מתלוננת נגד בעלה לשעבר, בה עתרה לביטול הסכם גירושין, היא טענה שבאחד הדיונים בתיק התבטא כלפיה שופט בית המשפט לענייני משפחה באופן שגרם לה להרגיש "המומה ומשותקת".
לדבריה, לאחר שהעיד הבעל על מריבה גדולה שהתרחשה ביניהם, שבעקבותיה נסגרה המתלוננת בחדרה ואיימה לקפוץ מהמרפסת, שאל השופט את הבעל אם הצדדים גרים בבית פרטי - ולאחר שהבעל השיב בחיוב - אמר השופט: "נו איזה גג בדיוק?". כשאמר הבעל כי מדובר היה בקומה שנייה, קטע השופט את עדותו באומרו: "לא, אני באמת אומר, אם היו גרים בקומה 30, קומה 40, קומה רביעית, חמישית". לטענת המתלוננת, דברי השופט גרמו לה לזעזוע ולהלם.
הנציב ריבלין שמצא את התלונה מוצדקת קבע כי "האמירה בדבר הקומה ממנה איימה המתלוננת לקפוץ, וכי מדובר בקומה שנייה ולא בקומה 30 או בקומה 40, הייתה מיותרת, בלתי-רגישה ובלתי-רלוונטית, וראוי היה שהשופט ינהג ביתר זהירות ויביע את עמדתו בסוגייה במסגרת פסק הדין ולא בעיצומה של חקירת הבעל".
עלייה של 7% בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות; רוב התלונות המוצדקות - בגין התמשכות הליכים
בשנת 2015 ביררה נציבות תלונות הציבור על שופטים בראשות שופט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, 517 תלונות, כאשר 351 מתוכן שהן 68% מכלל התלונות שבוררו נמצאו בלתי-מוצדקות ו-96 תלונות שהן 18% מכלל התלונות שבוררו, נמצאו מוצדקות; 35 תלונות, שהן 7% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהפסקת הבירור;11 תלונות שהן 2% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי.
לפי דוח הנציב, בשנת 2015 חלה עלייה בשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות מכלל התלונות שבוררו לגופן (18% לעומת 11% בשנת 2014). בדומה לשנת 2014, השיעור הגבוה ביותר של תלונות שנמצאו מוצדקות מתייחס להתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. בהחלטות הנציב ריבלין נקבע כי "גם כאשר הצדדים תורמים בעצמם להתמשכות ההליכים, אין הדבר משחרר את השופטים מחובתם לאחוז במושכות הדיון ולנווט אותו באופן יעיל ומהיר".
התפלגות 96 התלונות שנמצאו מוצדקות בשנת 2015 לפי ערכאות היא כדלקמן: 37 תלונות, שהן 38% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי משפט השלום (כולל בית המשפט לתביעות קטנות, בית המשפט לנוער, בית המשפט לתעבורה ובית המשפט לעניינים מקומיים); 20 תלונות, שהן 21% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי המשפט המחוזיים (כולל בתי המשפט לעניינים מנהליים); 14 תלונות, שהן 15% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי הדין הרבניים; 14 תלונות מוצדקות היו גם על בתי המשפט לענייני משפחה; 9 תלונות מוצדקות היו על בתי הדין לעבודה; ותלונה אחת שנמצאה מוצדקת הוגשה נגד בית המשפט העליון.
הפרעה לקידום
במסגרת הליקויים המערכתיים שנמצאו אגב בירור תלונות בשנת 2015, עמדה הנציבות על ליקויים ותקלות בהפעלת התוכנה הממוחשבת של הנהלת בתי המשפט, "נט המשפט"; על התמשכות ההליכים הבלתי נסבלת ועינוי הדין הנגרם לבעלי דין עקב אי-מינוים של דיינים לבית הדין הרבני הגדול; ועל כשלים שנתגלו בבתי משפט לתביעות קטנות, בין השאר בעניין ייצוג תאגידים על-ידי "מייצגים מקצועיים", כגון חברות ביטוח. המלצות הנציבות לתיקונם של ליקויים מערכתיים, המופעיות בדוח, זוכות, ככלל, למענה מהיר מצד מערכת בתי המשפט.
ריבלין מציין בדוח כי הניסיון מלמד שמערכת בתי המשפט מייחסת חשיבות רבה להחלטות הנציבות, למסקנותיה ולהמלצותיה. החלטות בשאלות עקרוניות או בנוגע לתקלות מתמשכות מופצות על-ידי הנהלת בתי המשפט ועל-ידי נשיאת בית המשפט העליון לכלל השופטים, בצירוף הערות המערכת.עוד כתב הנציב כי בוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים קיים נוהג, לפיו תלונות מהותיות שנמצאו מוצדקות מובאות בחשבון כאשר נשקלת שאלת קידומו של שופט. "מן הראוי לעגן נוהג זה כחלק מכללי פעולתה של הוועדה", מציע הנציב.
תלונות מוצדקות
תלונות
כתבות
ני"ע
