סקר: 36% מהארגונים בעולם נפלו קורבן למעילה ב-2016

לפי סקר PwC, כ-50% מהמעילות בוצעו ע"י גורמים פנימיים בארגון והתבצעו בעיקר ע"י גזל נכסים (64%) ופשעי סייבר (32%) ■ 1% מהארגונים העריכו כי הפסידו בשנתיים האחרונות כתוצאה ממעילות מעל 100 מיליון דולר

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשנה החולפת אחד מכל 3 ארגונים בעולם (36%) נפל קורבן לפשיעה כלכלית. המעילות שהתגלו בשורותיהם של הארגונים השונים התבצעו בעיקר בשיטות הבאות: גזל נכסים (64%), פשעי סייבר (32%), מקרי שוחד ושחיתות (24%) והונאות רכש (23%). נתונים אלה, ונתונים נוספים על אופי וסוג המעילות שבוצעו בקרב חברות ברחבי העולם, נאספו במסגרת מחקר הפשיעה הכלכלית הגלובלי של רשת ראיית החשבון והייעוץ הגלובלית PwC לשנת 2016. המחקר בוצע בהשתתפות 6,337 מנכ"לים ודירקטורים של חברות בינלאומיות מ-115 מדינות ברחבי העולם, בכלל מגזרי התעשייה.

לפי המחקר, הנזק שנגרם כתוצאה מפשיעה הכלכלית האמורה הוא משמעותי: אחד מכל 7 ארגונים בעולם הפסיד יותר ממיליון דולר השנה בעקבות מעילות מסוגים שונים; ב-1% מהארגונים העריכו כי הפסידו בשנתיים החולפות מעל ל-100 מיליון דולר כתוצאה מפשעים כלכליים; 4% העריכו כי הפסידו 5-100 מיליון דולר; 9% - בין מיליון ל-5 מיליון דולר; 22% - בין 100 אלף דולר למיליון דולר; 17% - בין 50 אלף דולר ל-100 אלף דולר; ו-36% מאמינים כי הפסידו בשנתיים החולפות פחות מ-50 אלף דולר.

מהמחקר עולה עוד כי חרף העובדה כי עלייה בבקרה הפנימית של החברות הובילה לירידה במעילות הפנימיות, עדיין הסכנה המרכזית למעילה היא מתוך "הבית", על-ידי גורמים בתוך הארגון. לפי הנתונים, במהלך השנה החולפת חלה ירידה של 10% במקרי פשיעה כלכלית שנגרמו כתוצאה מגורם פנימי לארגון, לעומת עלייה של 1% בפגיעה מצד גורמים חיצוניים לארגון.

עוד עולה מהנתונים כי 76% מהארגונים מסתמכים על ביקורת פנימית בכדי להבטיח את אפקטיביות התוכניות שלהם - ועדיין, כאמור, הסכנה המרכזית היא בתוך הארגון - נמצא כי קרוב ל-50% ממקרי הפשיעה הכלכלית החמורה בוצעו על-ידי גורמים פנימיים.

בעולם וגם בישראל מתפרסמים כל העת מקרים של מעילות בידי "גורמים פנימיים". כך, למשל, היה במקרה של המעילה בבנק למסחר שנחשפה ב-2002, אז התברר כי עובדת הבנק, אתי אלון, גנבה כספים בהיקפי ענק והביאה לקריסת הבנק.

לאחרונה נחשפנו למקרים רבים נוספים בהם "גורמים פנימיים" חשודים בהונאות או תרמיות בחברות בהן עבדו, כאשר רשות ניירות ערך פתחה בחקירות נגדם: אבי מוטולה, לשעבר מנכ"ל אפריקה תעשיות מקבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב; אביהו איבשיץ, לשעבר סמנכ"ל הכספים של נגב קרמיקה; גלית בן-מאיר, לשעבר מנהלת שירות הלקוחות בנגב קרמיקה, בחשד לביצוע עבירות מירמה; וכן חשדות למעילה בהיקף 5 מיליון שקל שביצעו לכאורה שני עובדים בחברת הנדל"ן הציבורית אורתם-סהר.

המניע: הזדמנות

אייל בן-אבי, שותף וראש תחום ניהול סיכונים ופשיעה כלכלית ב-PwC Israel, מסביר כי "אחת המגמות המשמעותיות שעולה מהמחקר הבינלאומי, ומתקשרת לאירועים שונים בקרב חברות וארגונים בישראל, נוגעת לפער התפיסתי בין ההנהגה וההנהלה לבין המציאות בשטח. הטמעה של תרבות מניעתית המשתלבת עם היעדים האסטרטגיים תאפשר צמצום תופעה זו.

"בזווית המקומית, בישראל, רואים יותר ויותר ארגונים המשקיעים מאמצים משמעותיים בחיזוק תשתית הציות והבקרה אחר סיכוני שוחד ושחיתות".

לדברי בן-אבי, "מגמה זו נובעת, בין היתר, מהתגברות האכיפה הגלובלית המאפשרת לרשויות פיקוח זרות לפעול נגד חברות, וכן מההשפעות התדמיתיות, הכלכליות והתפעוליות העצומות שיש לאירועי שוחד ושחיתות על הפעילות העסקית השוטפת".

לפי המחקר הבינלאומי, הקווים לדמותו של עובד בארגון הנחשב ל"עבריין המועד" - היינו המאפיינים השכיחים ביותר של פושע מתוך הארגון - הם: זכר, בגילאי 31-40, אקדמאי, בוגר אוניברסיטה או מכללה שהוותק שלו בחברה נע בין 3-5 שנים.

ומה מניע את אותו "מועל פוטנציאלי"? 7 מתוך 10 ארגונים (70%), מאמינים כי "הזדמנות" היא המניע המרכזי לפשיעה כלכלית פנימית. אלמנט "ההזדמנות" נתפס כמי שמשפיע יותר כמניע לפשיעה כלכלית מאשר שני האלמנטים האחרים שמהווים איתו את "משולש ההונאה": תמריץ ולחץ לבצע את הפשע (14%) ורציונליזציה של הפשע (11%).

הסכנה: פשעי סייבר

לפי המחקר, לטכנולוגיה ולקדמה יש תפקיד חשוב בקרב המועלים, ונמצא כי פשעי סייבר הם השיטה השנייה בשכיחותה למעילות בחברות (32%), מקרב סוגי הפשיעה הכלכלית המדווחים ביותר. למרות זאת, נמצא כי רק 37% מהארגונים מחזיקים בתוכנית תגובה מסודרת למקרה של פשע סייבר.

מהסקר עולה כי פשיעה זו מגוונת, וכוללת פעולות ביון ולוחמת סייבר של מדינות שונות, חדירה למערכות על-ידי גורמים פנימיים בארגון לטובת צדדים שלישיים, פעולות טרור, מעילות שמבוצעות בגזרת הפשע המאורגן ולבסוף האקרים עצמאיים.

עוד עולה מהמחקר כי מערכות הבקרה שמופעלות בחברות השונות מזהות רק כמחצית מהמקרים, כאשר השיטות השכיחות ביותר לזיהוי פעילות חשודה הן באמצעות מערכות אוטומטיות שקיימות בחברות (50%), באמצעות זיהוי של גורמים בתוך הארגון (33%), ורק ב-10% מהמקרים המעילות נחשפות באמצעות גורמים מחוץ לארגון.

לא סומכים על הרשויות

במחקר נמצא כי למרות היקף הפשיעה הכלכלית בקרב ארגונים בעולם, מעטים הארגונים המבצעים היערכות מקדימה ומטמיעים כלים על-מנת לצמצם את הסיכונים. מהמחקר עולה כי 1 מתוך כל 5 נשאלים לא ביצע מעולם הערכת סיכוני הונאה; ורק 1 מתוך 10 חברות ערוכות באופן מלא לתת תגובה ראשונית להתקפת סייבר, שמהווה את אחת משיטות המעילה השכיחות ביותר.

ובאילו מדינות המעילות שכיחות ביותר? אילו חברות נמצאות בסיכון? מהמחקר עולה כי בשנה החולפת נרשמו רמות הפשיעה הכלכלית הגבוהות ביותר באפריקה (57%), מערב אירופה (40%) והמזרח התיכון (25%).

עוד נבחנה בסקר תחושתם של מנהלי חברות ודירקטורים באשר לאכיפה והתמודדותם של הגורמים האמונים על החקירה וההרתעה עם הפשיעה הכלכלית. 44% מהנשאלים ציינו כי גורמי אכיפת החוק המקומיים אינם בעלי משאבים או יכולת מספקת בהתמודדות עם מקרי פשיעה כלכלית; 28% מהנשאלים ציינו כי הם סומכים על גורמי אכיפת החוק; ו-28% בחרו להישאר ניטרליים.

המחקר מצא עוד כי הנוהג לשלם שוחד כדי לקדם עסקים עדיין מהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל בחלק מהארגונים בעולם: 14% מארגונים ציינו כי נדרשו לשלם שוחד בשנת 2016, לעומת 18% מהארגונים בשנת 2014.

רק לאחרונה פורסם כי חברת Property surveyor Sweett Group הודתה כי צוות שלה שילם שוחד למען זכייה במכרז בנייה במזרח התיכון; במקרה אחר פורסם כי 32 חברות הואשמו לאחרונה בתיאום וניפוח מחירים בחוזים עם חברת פטרובאס ובמתן שוחד לפוליטיקאים; וגם יצרנית הסיגריות בריטיש אמריקן טבקו הואשמה לאחרונה בתשלום שוחד לפקידי ממשל במזרח אפריקה, בניסיון לשבש אמנה בינלאומית נגד עישון הנתמכת על-ידי האו"ם. עם זאת, 91% מהנשאלים השיבו כי ההנהלה הבכירה שלהם הבהירה כי שוחד הוא אינו נוהג לגיטימי

לדברי בן-אבי, "לצד הפעולות השונות שמבצעות חברות מקומיות בחיזוק תהליכי הבקרה שלהן, אנו שבים ורואים נזקים ואירועי מעילות בתחומי הרכש וניהול ההתקשרות עם ספקים. פעילות זו מתחדדת לאור התופעה של 'פשיעה חדשנית' - ערוצי הפעולה של מועלים מתחדשים בקצב גבוה יותר ממנגנוני הבקרה של ארגונים. לשם התמודדות עם תופעה זו נדרשת תפישה הוליסטית למניעת פשיעה כלכלית. האירועים השונים בישראל בתחומי השוחד מגבירים את החשש לתפישה תרבותית מוטעית של נאותות מתן שוחד בקרב מנהלים ועובדים בארגונים עסקיים".

ההונאות הנפוצות בעולם, נזקי הפשיעה הכלכלית
 ההונאות הנפוצות בעולם, נזקי הפשיעה הכלכלית