רק עם משרד המשפטים

זה חייב להיות התנאי של המחנה הציוני להצטרפות לממשלה

יצחק הרצוג / צילום: אלון רון
יצחק הרצוג / צילום: אלון רון

יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, הודיע כי אם ייקחו ממפלגתו את משרד המשפטים, הוא עוזב את הממשלה. אולטימטום. זה כמובן לא אומר שאם השרה איילת שקד תיאלץ לפנות את מקומה לטובת המחנה הציוני, בנט באמת יעזוב.

רצינותן של הצהרות מסוג זה נבחנת בשעת אמת. כשיגיע הזמן להחלטה, ספק אם יציאה מהממשלה תיראה לבנט כצעד הנכון מבחינתו. אבל בואו נניח להצהרות שלא בהכרח משקפות את מה שבאמת יקרה.

התניה אולטימטיבית

לא משנה מה בנט יאמר או יעשה, המחנה הציוני היא זה שצריכה להציג התניה אולטימטיבית: לא מצטרפים לממשלה מבלי לקבל את משרד המשפטים. די בקבלת המשרד הזה כדי להצדיק שותפות עם הליכוד.

בכל רגע שבו הבית היהודי שולטת במשרד משפטים נקבעות עובדות שמשנות את פני החברה בישראל, כמו גם את מתכונת הממשל. הסכנה הגדולה ביותר, כמובן, היא לעצמאות בית המשפט העליון. הבית היהודי, באמצעות שקד, הכריזה עליו מלחמה פוליטית, ונראה שלא יניחו לו - עד שיעצבו אותו על-פי דמותם ועמדותיהם.

כלי פוליטי

תראו במה שקד עוסקת רוב הזמן. היא לא מגלה עניין מיוחד במה שקורה, למשל, בבתי המשפט. לא ראינו שהיא יוזמת, לדוגמה, דרכים למנוע את הסחבת הבלתי נסבלת שגורמת לעיוות דין ולעינוי דין של המוני אזרחים. היא לא מתעסקת יותר מדי ביחסים בין הרשות השופטת לאזרח. בשבילה משרד המשפטים הוא כלי פוליטי לחיזוק עמדות שהיא ומפלגתה חפצים ביקרם.

ברור לגמרי שלהרצוג ולחבריו לא קלה המחשבה של חבירה לליכוד. הקושי מבוסס על הבעיה המדינית פלסטינית. אלא שממשלה קיימת לא רק, גם לא בעיקר, כדי לעסוק בנושאים מדיניים. היא צריכה לדאוג בעיקר לדמותה של המדינה, לזכויות האזרחים ולרווחתם, ולשלל עניינים פנימיים אחרים המכתיבים את חיינו.

הבעיה הפלסטינית יכולה לחכות

הבעיה הפלסטינית אינה חזות הכול. גם אם אי-פעם יימצא הסדר, ערכו יהיה שולי אם המדינה עצמה, חוקיה וערכיה, יהיו פגומים. עניין הפלסטינים יכול לחכות; ממילא הוא לא זז לשום מקום. עכשיו צריכים לדאוג שהמדינה לא תידרדר. זה השיקול העיקרי, אפילו הבלעדי, שצריך להנחות את הרצוג והמחנה הציוני.

כולנו לסטר

לעתים רחוקות מתאחד העולם סביב אירוע, וזה קורה עכשיו עם זכייתה של קבוצת הכדורגל לסטר באליפות הליגה האנגלית. ממועמדות ודאית לירידה לליגה נמוכה, טיפסה לסטר הקטנה והענייה אל הצמרת שהייתה עד עתה נחלתם הבלעדית של הגדולים והעשירים.

לא משנה איזו קבוצה אתה אוהד, ביום הזה כולנו לסטר. הלוואי וירבו כמותה, אם כי כנראה מדובר בתופעה חד-פעמית. אבל בואו נהנה ממה שיש ונריע: תחי לסטר!

צרו איתנו קשר *5988