דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

USG קפיטל מבקשת פירוק מרצון: גירעונות של 7 מיליון שקל

הבקשה מעלה סימני שאלה קשים, במיוחד כיוון שיתרות הכספים של לקוחות החברה אינן נמנות במסגרת "גירעונותיה" ■ לטענת USG, היא שימשה גורם מתווך בלבד עבור חברה זרה ■ רשות ני"ע מאשימה את החברה במצגים כוזבים לכאורה

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

רק לפני שבועיים חגגו בחברת USG קפיטל את הניצחון (כהגדרתם) בקרב שניהלה החברה נגד רשות ניירות ערך כדי שהחברה תוכל להמשיך בפעילותה. מדובר בקרב המהווה חלק ממערכה נרחבת יותר שמעסיקה את כלל זירות הסוחר החוץ-בורסאיות ואת רשות ניירות ערך. בניגוד לעמדת הרשות, השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב התירה לחברה להמשיך ולפעול בישראל, כספקית של שירות "אלגו-טריידינג" ללא רישיון ניהול השקעות. עם זאת, נקבע כי הדבר ייעשה תחת הגבלות כבדות, שלפיהן, בין היתר, נאסר עליה להדריך את הלקוחות כיצד להשתמש בתוכנות שהיא מציעה.

שבועיים בלבד חלפו, ואתמול (ג') הוגשה לאותו בית משפט בקשה מטעם החברה לפירוק מרצון, עקב גירעונות נטענים של 7 מיליון שקל מול יתרת מזומנים דלה והיעדר יכולת לפרוע את החובות. הבקשה מעלה סימני שאלה קשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שיתרות הכספים של לקוחות החברה אינן נמנות במסגרת "גירעונותיה".

בבקשת הפירוק מתוארת החברה הישראלית כגורם מתווך בלבד עבור שירות שנתנה חברה זרה אחרת בעלת שם דומה, המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים. המבנה המוצג בבקשה סולל את הדרך להתנערות החברה המתפרקת בישראל, ונושאי המשרה בה בפרט, מן החובות כלפי הלקוחות שהתקשרו עימה בחוזים.

הבקשה מפרטת כי "הלקוחות אשר סחרו באמצעות המערכת של USG קפיטל הם לקוחות של חברה זרה, בשם USG Capital BVI LTD, אשר בכפוף לקבלת רישיון זירת סוחר, היו אמורים להיות מועברים לחברה הישראלית, לרבות כל יתרות הכספים העומדים לזכותם בספרי החברה הזרה".

לטענת המבקשת, "כל הפעילות הכספית והתנועות הכספיות של הלקוחות, שהועברו או אמורים להיות מועברים, בוצעו במערכת של החברה הישראלית, אך נרשמו בספרי החברות של החברה ושל החברה הזרה".

אם USG קפיטל הישראלית הייתה בזמן פעילותה "נותנת שירותים" של החברה הזרה, כך שהלקוחות בישראל היו בעצם של החברה הזרה, ניתן לצפות שכאשר הלקוחות הישראלים יגישו תביעות חוב נגד החברה הישראלית המתפרקת, ו/או תביעות כספיות כלפי נושאי המשרה בישראל, החברה השוקעת וקברניטיה (שבזמן "משמרתם" שקעה החברה) יוכלו להפנות את האצבע לחברה הזרה, ולהגיד ללקוחות: "זו החברה שבידיה הפקדתם את כספכם, תבעו אותה. דרך צלחה".

הבעיה היא שהיכולת להיפדות מחברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, כך ניתן לשער, עלולה להתגלות כדבר מורכב ביותר, יקר, וייתכן אפילו לא כדאי כלכלית, לנושי USG קפיטל.

החשש בעניין ייחוס החובות ללקוחות לחברה הזרה, גובר לאור פירוט "גירעונותיה" של החברה המקומית בבקשת הפירוק, שאינו כולל את החובות ללקוחות, אך כן כולל סכום ניכר של חוב המיוחס לחברה-האם של USG קפיטל בישראל. זאת, בפרט שהבקשה כן מפרטת כי סך ההפקדות בחשבונות הלקוחות-"הסוחרים" עומד על 8 מיליון דולר. החברה מציינת כי להערכתה היא תיתבע בגין הסכום הזה, אך מכנה בבקשה את הסכום כ"יתרת חשבונות אצל החברה המעבירה (הזרה)".

גורם הבקי בפעילות החברה המקומית מסר היום (ד') ל"גלובס" כי קיים ספק גדול אם מערכת היחסים בין החברה הזרה לבין זו הישראלית אכן הייתה בזמן אמת, כפי שהיא תוארה בבקשת הפירוק. אותו גורם אמר כי יש להזהיר את משקיעי USG קפיטל מפני האפשרות שהמבנה החוזי הזה "בושל" לאחרונה, והתריע מפני האפשרות שכספי החברה הישראלית נותבו אל כיסה של החברה הזרה בעת האחרונה. 

עו"ד יורם גרוס, שהגיש את בקשת הפירוק מרצון בשמה של USG קפיטל, מסר בתשובה לשאלותינו כי "בחלק מהתקופה, הלקוחות נקשרו בהסכמים מול החברה הזרה, ובחלק מול החברה הישראלית".

- מה אתה אומר על הטענה כי ייחוס החובות לחברה הזרה נועד לפטור את החברה הישראלית ו/או את נושאי המשרה בה מהחבות ללקוחות?

"אני לא אומר. כשיהיה מפרק, הוא יגיב בשם החברה". 

מרבית הגירעון - חוב לחברה-האם

USG קפיטל היא אחת מכמה זירות סוחר הפועלות בישראל, בין היתר, תוך הצעה לשימוש בתוכנת מסחר אוטומטית (אלגו-טריידינג) ללקוחותיה - תוכנה ממוחשבת להשקעה במט"ח, בסחורות ו/או בניירות ערך, ללא מגע יד אדם. איתמר פטישי הוא מייסד החברה, תומר סיני הוא בעל השליטה בה, ומכהנים בה כדירקטורים זהר ינון, גל הרשקוביץ, הילה בן-חיים ויאיר זכריה.

בשנים האחרונות זירות המסחר החוץ-בורסאיות פורחות. זאת, על רקע הריבית הנמוכה והחיפוש הנואש של המשקיעים אחר אפיקי השקעה משיאי תשואה כלשהי. גורם נוסף להתגברות התופעה הוא שכלול שיטות השיווק האגרסיביות של אפיק ההשקעה הבלתי מפוקח הזה, בין היתר תוך הבטחת חלומות על תשואות דו-ספרתיות, על רווחים קלים וזריזים, תוך טענה כי השימוש ב"כלים" שמציעות החברות השונות מעניק יתרון תחרותי על פני יתר השוק, דבר שמתברר כבלתי מבוסס לעתים קרובות מדי. זאת, בפרט כשכל הסוחרים באותה זירה משתמשים באותם "כלים". 

כשמגיע הרגע שבו מבקשים "הסוחרים" לפדות את יתרת החשבונות שלהם, הסיפור מתחיל לעיתים להסתבך. כך קרה, לדוגמה, בפרשת יוטרייד ובעל השליטה בה, אביב טלמור - שקיים סיכוי גבוה מאוד כי הוא יועמד לדין בגין משיכת יתרות כספי "המשקיעים" בזירת הסוחר שלו, בסך 12 מיליון דולר. בדומה ל-USG, גם יוטרייד נקלעה להליך של פירוק, והצפי להחזר כספי המשקיעים אינו מזהיר מבחינתם של כל אלה ששוכנעו שהם "משקיעים בשוק ההון". 

אם לשפוט לפי בקשת הפירוק מרצון של USG, גם כאן מצבם של "הסוחרים" אינו מרנין. החברה מפרטת כי יתרת המזומנים שלה היא כמיליון שקל בלבד, וזאת כשחובותיה גבוהים משמעותית (אף שיתרת פיקדונות הלקוחות - אינה מצוינת כחוב של החברה).

בבקשה נטען עוד כי החברה גייסה 400 לקוחות בסך-הכול בשנות פעילותה, שסכום השקעתם (או הימוריהם) - כאמור, 8 מיליון דולר יחדיו.

מהבקשה עולה כי לתפיסת החברה, האחראים לקריסתה הם התקשורת הכלכלית וכן רשות ניירות ערך. הבקשה מתארת כיצד נעצרה פעילות החברה כמעט לחלוטין, בעקבות הגבלות שהטילה רשות ניירות ערך על החברה שפעלה ללא רישיון יעוץ השקעות. 

עוד טוענת החברה המבקשת להתפרק כי שלל הפרסומים השליליים בתקשורת הכלכלית על זירות הסוחר ככלל הם שהזיקו לה ומנעו את המשך פעילותה. לדבריה, פרשת החשדות החמורים נגד אביב טלמור ופרשת יוטרייד "השחירו" את פני זירות הסוחר כולן, והביאו בכך לעצירת פעילותה כמעט לחלוטין - גם לאחר הישגי החברה החלקיים בהליך מול רשות ניירות ערך. 

החברה מפרטת כי היא פועלת להפסקת חוזה השכירות בקשר למשרדיה במגדלי ב.ס.ר כי תשעת עובדיה פוטרו או התפטרו. לטענתה, חובותיה נאמדים ב-7 מיליון שקל, כ-5.7 מיליון מתוכם מיוחסים לחברה-האם שלה - אטלנטיק ברוקר אינטרנשיונל, המאוגדת בישראל, והיתרה, לספקים ולעובדים. 

עוד מונה החברה בסיבות לקריסתה את שני הליכי התובענות הייצוגיות שהוגשו נגדה (בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים) על-ידי לקוחותיה. באחת מהתביעות, שהועמדה על סכום של 50 מיליון שקל, נטען כי החברה נהגה ליצור מצג שקרי כלפי לקוחותיה, שלפיו הם מתקשרים בעסקאות קנייה ומכירה מול צדדים שלישיים - "סוחרים" אחרים, בעוד אותם צדדים שלישיים התגלו כחשבונות פיקטיביים, לכאורה, שהוקמו על-ידי החברה. 

כעת, בעקבות הליך הפירוק, קשה להאמין שההליך הזה יגיע לבירור מלא בבית המשפט. התובעים הייצוגיים יוכלו לקחת מספר ולהצטרף לתור המתארך יחד עם יתר ה"סוחרים" ב-USG קפיטל, שאם יתקבלו טענות החברה - לפחות חלקם ייאלצו לצאת לתור אחר הכספים באיי הבתולה הבריטיים. 

רשות ניירות ערך: החברה מסרה הצהרות סותרות לרשות ניירות ערך ולבית המשפט

המסתורין האופף את פרשת קריסתה של USG קפיטל לא נגמר בטיב הקשר שלה עם החברה הזרה באיי הבתולה ובשאלה מה היקף האחריות שלה ללקוחותיה בארץ.

רשות ניירות ערך טוענת היום כי החברה הצהירה בפניה הצהרות כוזבות במסגרת בקשתה להנפיק רישיון מסחר - טענות הסותרות את הצהרותיה בבקשת הפירוק.

בהודעה ששיגרה הרשות הבוקר לבית המשפט היא טוענת כי "תוכן בקשת הפירוק לכאורה אינו מתיישב עם מצגים שניתנו לרשות במסגרת הליך בקשת הרישיון ועם ממצאי הביקורת (שערכה הרשות בחברה, ואשר חלק ממצאיה עדיין אסורים בפרסום, א' ל"ו), בין היתר בנוגע לטיב הקשר בין הלקוחות ובין החברה מבקשת הפירוק ולחובות כלפי הלקוחות (אשר מהבקשה עולה לכאורה כי כלל אינם קיימים)". 

עוד צוין בהודעת הרשות כי טענות החברה בבקשת הפירוק כלפי הרשות "הן מופרכות ומטעות", וכי "הרשות פעלה כדין להגנת ציבור המשקיעים. העלאת הטענות מצד החברה נדמית כניסיון מאולץ להסיט את הדיון מהנזקים שגרמה ללקוחותיה, בין היתר תוך הפרת הדין". 

לטענת הרשות, באמצעות עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), הגם שבין הרשות לחברה מתנהלים מספר הליכים משפטיים ואחרים, רשות ניירות ערך גילתה על בקשת הפירוק מפרסומים בתקשורת וקיבלה מהכנ"ר עותק מבקשת הפירוק, כאשר במקביל התקבלה אצלה בקשת הפירוק אגב דיווח שהוגש על-ידי בא-כוח החברה לתיק העתירה המינהלית שהגישה החברה לאשר לה להמשיך לפעול, בניגוד לעמדת הרשות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות